תקציר: "פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen), הוא כלי לצריבת תודעה של ההמון וליצירת פסיכוזת המונים, שממחדירה בהם אימה ופחד וגורמת להם להצטופף ולצאת לרחובות. אבל, מה קורה כאשר ה'מדביקים' - אלו שאמורים להפיץ את ה'פטוגן הרעיוני' - נדבקים בו בעצמם, והופכים חלק מההמון המבועת?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

היה זה פרופ' גד סעד (Gad Saad) שטבע את המושג: "פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen), כינוי לכלי שמאפשר לבעלי עניין להדביק את ההמון בסוג של 'וירוס רעיוני' הגורם לפסיכוזת המונים, שממחדירה בהם אימה ופחד וגורמת להם להצטופף ולצאת לרחובות [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פטוגן רעיוני, כיצד אידאולוגיות משתלטות על התודעה האנושית].

פסיכוזת ההמונים הייתה ההצלחה הגדולה של תנועת המחאה עד טבח ה- 7/10. היום - בעקבות הדחת ראש השב"כ רונן בר והצעדים לקראת הדחת היועמ"שית, גלי בהרב מיארה - עמלים אדריכלי המחאה לשחזרה. זאת, בעזרת מומחי אסטרטגיה ושיווק ובסיוע עובדי ציבור בכירים - בעבר ובהווה - המקורבים למחאה, ואנשי תקשורת הליבה המהדהדים אותם [לאוסף המאמרים על פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית, לחצו כאן].

כותרת ה'דה מרקר' מה- 23 במרץ 2024, היא המחשה לתהליך החדרת האימה בציבור, בעזרת אנשי תקשורת: "שבוע אחרון לדמוקרטיה"...

מה קורה כשהמדביק יוצא מודבק?

אחת התופעות המרתקות לטעמי בתהליך הזה הוא כאשר ה'מדביקים' - אלו שאמורים להפיץ את ה'פטוגן הרעיוני' - נדבקים בו בעצמם, והופכים חלק מההמון המבועת. אנשי תקשורת, אנשי שיווק ואסטרטגיה, אקדמאים, פוליטיקאים ואקטיביסטים רבים, מקדמים רעיונות מתוך מניע מחושב או אינטרס, אך עם הזמן, הם עצמם מאמצים את ה'וירוס האידאולוגי' בצורה טוטאלית, באופן המזכיר מאוד את מה שקורה בכתות, כאשר המנהיגים עצמם משתכנעים באמיתות המסרים שהם מפיצים.

כאשר המדביקים הופכים לנשאים של הפטוגן הרעיוני, הדבר מייצר מנגנון סגור וחסין לביקורת. הסביבה שלהם מורכבת כולה ממידע שמחזק את אמונתם, והם מאמצים מנגנונים פסיכולוגיים שמגנים על הרעיונות מפני פקפוק. במצב זה, קשה הרבה יותר לפרק את הפטוגן ולהוציא אנשים ממנו.

אבל 'אין ארוחות חינם': כשמובילי המסר נדבקים ומפתחים אימה, כמו הקהל שלהם, זה פוגם ביכולת השיפוט שלהם ועלול לגרום לעניינם נזק. במקום לשמור על שליטה ולהכתיב את המסר באופן אסטרטגי, הם מאבדים פרספקטיבה, מאבדים גמישות ומתבצרים בעמדותיהם, בלי להתאים את עצמם לשינויי הסביבה, ואף פועלים בדרכים קיצוניות שמרחיקות אנשים מהתנועה במקום לקרבם אליה

כשהמדביק מודבק, המסר שלו הופך משמעותי ומדבק יותר

מאז חשיפת הסרטון ה'מבושל' של שדה תימן ועלילת 'אונס הנוח'בה' שניסתה הפרקליטות הצבאית לטפול על חיילי כוח 100, אני חש שכתב המשפט של חדשות 12 גיא פלג, 'איבד את זה': התבטאויותיו הפכו חריפות יותר, רגשניות יותר, פוגעניות יותר, והוא יוצר דרמה מול המצלמות, כאילו הוא השחקן הראשי בהצגה, ולא כתב שאמור לתת בולטות למומחים שהגיעו לאולפן.

כך לדוגמה בצעד חריג, הוא תלש את האוזנייה, הטיח בח"כ משה סעדה שישב באולפן: "שאני אגיד מה אומרים עליך בפרקליטות?", ונטש את האולפן. בנוסף, ביזה את תת אלוף במיל' דדי שימחי, והגיב לו בסרקסטיות: "חבר הכנסת שמחי, אני לא מעוניין לשמוע את ההערות שלך". כך כינה את ראש הממשלה 'ארדואן קטן', תוך שהוא סוחט נזיפה מהמנחה, דני קושמרו, והדהד את המסר שראש הממשלה בנימין נתניהו מסוכן יותר מכל אויב חיצוני אחר...

ההיסטריה הזו 'הדביקה' חלק מצופיו, והשפיעה עליהם עמוקות: "כשראיתי את גיא פלג מתפרק ומבועת - עלה בי שוב פחד קיומי" - כתבה מיקי לוין ב'מעריב' - צפיתי אתמול במהדורת חדשות 12, ומודה שהרגשתי את אותה תחושת פחד שזכורה לי מהשביעה באוקטובר. הפעם זה לא היה פחד קיומי, אלא פחד רחב יותר על גורל עתיד המדינה וגורל ילדיי. ראש הממשלה נתניהו ונתיניו, לוקחים אותנו בעיצומה של מלחמה, אזעקות ברחבי הארץ, ו-59 חטופים בעזה, לשישי באוקטובר רק בפול גז עם משבר חוקתי שיוביל לפירוק טוטאלי של החברה הישראלית, אך ורק לטובת צרכיו הפוליטיים ושימור כוחו ותאוותיו של נתניהו. זו עומדת להיות בכייה לדורות. ואין מי שביטא את המצב אמש יותר טוב ומדויק מהפרשן גיא פלג. לא היה צריך לשמוע את דבריו, כי הפנים ושפת הגוף של גיא פלג אמרו הכול - ישראל בדרך לגרוע מכל. זו הייתה פעם ראשונה שראיתי את גיא פלג מתפרק ומבועת כולו כשהבין שמערכת המשפט היא לא לעולם חוסן.":

אבל, כשהמדביק מודבק, המסר שלו הופך לעיתים גם נלעג ומגוחך יותר

הנה האלוף ישראל זיו - שהדהוד עמדות ממשל ביידן והטעויות הקולוסאליות שביצע בהערכותיו, הפכו אותו מושג ללעג ציבורי - מלמד אותנו שלא למד כלום ואין לו גם שכל להצטער: כדי להגן על ראש השב"כ רונן בר מפני הממשלה המבקשת להדיחו, הוא מתאר אותו בשידור: "אני חושב שצריך לציין את התפקוד של רונן והשב"כ באופן המצטיין ביותר. אני חושב שרונן הוא ראש השב"כ הטוב ביותר, מכל ראשי השב"כ שלפניו, ועשה עבודה מצוינת!".

אז, אם הטוב שבמפקדי השב"כ ביצע את הטעויות הבאות, כיצד תפקדו מפקדי השב"כ האחרים?

• כישלון מודיעיני לפני ה-7 באוקטובר: רונן בר, כראש השב"כ מאז אוקטובר 2021, מואשם באחריות לכישלון המודיעיני, כשלא התריע על מתקפת חמאס, למרות המודיעין הטוב שהיה מונח לפניו. למרות ניסיון רב שנים שלו בלוחמה בטרור ובמעקב אחר חמאס, השב"כ תחת פיקודו לא הבין את ההכנות למתקפה, שהובילה לטבח של כ-1,200 אזרחים וחיילים ולחטיפת 251 בני אדם.
• לקיחת אחריות וירטואלית: מיד אחרי הטבח לקח רונן בר אחריות מילולית (כנראה בעצת יועצי תקשורת. הוא לקח אחריות גם באיגרת לעובדי השב"כ ב-16 באוקטובר 2023, שבה כתב: "למרות שורה של פעולות שביצענו, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת... האחריות על כך היא עליי." למרות כל אלה, נדבק לכיסאו תוך שהוא יוצר כאוס ביחסי העבודה בתוך ארגונו.
• שיקול דעת מוטעה בליל המתקפה: על פי דיווחים, בלילה שלפני המתקפה היו סימנים מחשידים, אך בר לא העביר התרעה ישירה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולא דרש העלאת כוננות משמעותית בצה"ל. יש הטוענים כי הוא כפה את עמדתו על הצבא, שלא לנקוט בצעדים משמעותיים, מה שתרם להיעדר המוכנות לאירוע. לעומת זאת, שיגר צוותי טקילה וימ"ם לשטח לחלץ עובדי שב"כ, ולהתמודד עם התקפתן האפשרים של הנוח'בות.
• מדיניות שגויה כלפי חמאס לפני המלחמה: תחקיר פנימי של השב"כ, כפי שדווח, הצביע על כשלים במדיניות ארוכת שנים כלפי חמאס, תוך שהשב"כ כושל להבין כי הכספים משמשים להתעצמות צבאית של חמאס. בר.
• ביצועים חלשים במהלך המלחמה: לאחר ה-7 באוקטובר, השב"כ תחת בר לא הצליח לספק מודיעין מדויק על מיקום החטופים בעזה, מה שהוביל למספר מועט של מבצעי חילוץ מוצלחים (כגון חילוץ אורי מגידיש ב-30 באוקטובר 2023 ושני חטופים נוספים ב-11 בפברואר 2024). זאת לעומת הישגי המוסד בגזרות אחרות, כמו מודיעין על חיזבאללה, מה שמדגיש את הפער בביצועים.
• מעורבות פוליטית ושיקולים זרים: יש ביקורת על כך שבר ניהל את השב"כ בצורה פוליטית, תוך התערבות בוויכוחים ציבוריים כמו הקריאה לוועדת חקירה ממלכתית, מה שנראה כחריגה מתפקידו כראש ארגון ביון. לכך יש להוסיף את החקירות בתוך המשטרה, ואת חקירת "קטאר-גייט", שנראה כי היא שימשה ככלי להגנה על מעמדו מול ניסיונות ההדחה של נתניהו.

התוצאה של כל אלו היא אבדן חסר תקדים של אמון הציבור בשירות הביטחון הכללי, וצריך לומר: הקביעה ש"שרונן הוא ראש השב"כ הטוב ביותר, מכל ראשי השב"כ שלפניו, ועשה עבודה מצוינת" איננה טעות בהערכה או דקלום דף מסרים. אדם יכול לבזות עצמו בצורה כזו, רק כשהוא מאמין במה שהוא אומר:

פניקה משפיעה על שיקול הדעת...

הנזק הגדול ביותר לטעמי מתופעת 'הדבקת המדביק' היא בתחום ניווט המחאה, מקום שבו נדרשת חשיבה טקטית ואסטרטגית צלולה ואובייקטיבית. הדוגמאות רבות.

רואים זאת זאת למשל ביחסה של המחאה לממשל טראמפ: אם בימי ממשל ביידן היה מאמץ גדול לשגר מסרים לממשל האמריקני ולקהילה הבינלאומית (נוסח "ביידן הצל אותנו", ראו התמונה למטה), הרי שאחרי היוודע תוצאות הבחירות בארצות הברית, הפכו קברניטי המחאה את אנשיהם לשופר רעשן של מתנגדי ממשל טראמפ. התוצאה הבלתי נמנעת היא שהממשל מתחיל להבין שאחד המכשולים העיקריים ליישום תוכניותיו נמצא בתוך ישראל עצמה:

[לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: פטוגן רעיוני, כיצד אידאולוגיות משתלטות על התודעה האנושית.
• אוסף המאמרים על פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), התנהגות קולקטיבית של קבוצה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/4/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), פטוגן רעיוני, כיצד אידאולוגיות משתלטות על התודעה האנושית, ייצור ידע, 20/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/2/19.