תקציר: בניהול מדינת ישראל את מאמצי השיבה והשיקום לאזורים שננטשו במלחמה בצפון ובדרום, ראוי לתאם  ציפיות. לא כולם ישובו, ולא בכך תבחן ההצלחה. בנסיבות המיוחדות שנוצרו, המשימה הלאומית המוטלת על רשויות המדינה צריכה להתמקד ביצירתה של תנופת התיישבות מחודשת למאות אלפי צעירים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 4 באפריל 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר חמישי מתוך חמישה על ההבדלים שבין היגיון שגרה להיגיון חירום. המאמר האחר:

• גרשון הכהן: התנגשות הגיון השגרה למול דרישות מצב החירום.
• גרשון הכהן: היגיון חירום אינו ניתן לשיפוט מתוך היגיון השיגרה;
• גרשון הכהן: אין ממשל אפקטיבי בלי היכולת לפעול בתודעת חירום!
• גרשון הכהן: המדינה המודרנית למול משבר הקורונה – הפער בין שגרה לחירום.

זהו מאמר ראשון מתוך חמישה על תופעת הכאורדר - החזרה מן הכאוס לסדר חדש. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: כאורדר – לחזור מן הכאוס לסדר חדש;
• אבי הראל: הכאורדר הראשון – עשרת הדברות;
• פנחס יחזקאלי: הכאורדר של המילואימניקים בצאלים;
• פנחס יחזקאלי: כאורדר – אשליית הסדר החדש של המחאה.

* * *

בניהול מדינת ישראל את מאמצי השיבה והשיקום לאזורים שננטשו במלחמה בצפון ובדרום, ראוי לתאם  ציפיות. לא כולם ישובו, ולא בכך תבחן ההצלחה.

בנסיבות המיוחדות שנוצרו, המשימה הלאומית המוטלת על רשויות המדינה צריכה להתמקד ביצירתה של תנופת התיישבות מחודשת למאות אלפי צעירים.

משבר השיבה, הוא תופעה מוכרת

היא מתבטאת בגילוי הטרגי של אי האפשרות לממש את כמיהות השיבה: המציאות השתנתה, האנשים השתנו, הכול השתנה. הסדר החדש (כאורדר) הנוצר מן הכאוס, לעולם יהיה שונה מהסדר הישן, הקודם.

בשיעור על מגילת רות, לימד הרב אלחנן סמט על כמיהת השיבה כתהליך אפשרי. לנעמי השבה משדה מואב, לא הייתה תקווה. היא לא יכלה להשיב את שהיה לה לפני שעזבה. כבר לא יהיו לה ילדים חדשים. אבל, התקווה הייתה טמונה ברות כלתה הצעירה. כשנולד לה בן נוצר אופק חדש: מבחינת הטבע, הבן לא נולד לנעמי. אבל  נוצרה בשורת חיים חדשה הרחק מעבר לשיבה הפיזית אל מה שהיה.

בשורת השיבה של רות ונעמי (ראו התמונה למטה) יכולה לשמש השראה לחזון מאמצי השיבה של מדינת ישראל אל האזורים שנטשה בגליל ובנגב  - נטישה מתמשכת, לא רק בכורח המלחמה. המאמצים חייבים לכוון לא רק להשבת תושבי קריית שמונה, מנרה, ניר עוז ובארי,  אלא במהלכים לאומיים רחבי היקף שאותם ידעה להוביל מדינת ישראל הצעירה בשנותיה הראשונות, כמו בתנופת יישוב חבל לכיש. מהלך כזה מחייב שינוי מקיף בכל הנחות היסוד ודפוסי ההתנהלות של רשויות המדינה המופקדות על הנושא, בהן  בעיקר רשויות התכנון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר.

תנופת התיישבות חדשה מחייבת אנרגיה של מתיישבים צעירים המאורגנים בגרעינים

היא מחייבת ארגון על בסיס חברתי ורעיוני משותף, כמו ראשוני קיבוץ טירת צבי  שעלו לקרקע בימי חומה ומגדל כקבוצה חלוצית מלוכדת, לא כאוסף משפחות שזכו במקרה לזכייה במכרזי שיווק לקרקע. קשיי החיים בספר ובמרחק מהמרכז זקוקים להתארגנות של קבוצה על בסיס "חמולה", בהתארגנות שבשורשיה תהיה חזקה מקהילה נחמדה שמתכנסת פעמיים בשבוע לחוג יוגה. המשפחה הגרעינית המודרנית, במתכונת זוג הורים ושניים עד שלושה ילדים, אינה מקרינה נוכחות של כוח. היא מתאימה אולי לחיי העיר במרכז הארץ, לא לאתגרי החיים בספר. בהכרה זו מתגבשת בימים אלה בתנועה הקיבוצית ביוזמת המזכ"ל ליאור שמחה, תכנית להרחבה מהירה של הקיבוצים בגליל ובנגב בעשרות קראוונים לכל קיבוץ עבור זוגות צעירים חיילים משוחררים, שיביאו ליישובים נוכחות רעננה בעוצמות שנזנחו בעשורים האחרונים.

רעיונות אלה מוכרים מזמן, אלא שכל מי שאמון על קידומם כמעט והרים ידיים למול דפוסי ההתנהלות הממשלתיים באופן בו התקבעו בעשורים האחרונים וחוסמים בשיטתיות נוהלית  את התפתחות ההתיישבות היהודית. בהכללה החסמים מתמצים בשלושה מוקדים:

• המוקד הראשון כרוך בשיטת שיווק הקרקע. שיבת מאמצי ההתיישבות להתבססות על קבוצות גרעינים, מחייבת שינוי בשיטת שיווק הקרקע בפטור ממכרז. החלטה כזו נתקלת בקשיים משפטיים ונוהליים.
• המוקד השני טמון בחסמים תכנוניים. בהקמת מפעל המצפים בגליל בימי ממשלת יצחק רבין הראשונה, 1975, יכולה הייתה הממשלה להעניק אישורי בניה מיידיים טרם שהושלמו התהליכים לתוכניות בנייה מאושרות. הכורח החלוצי  עדין היה יכול בשנים אלה לגבור על דרישות ביורוקרטיות. הגיון זה נתמך באותה העת,  גם על ידי היועמ"ש לממשלה מאיר שמגר. אלא שמאז הכול השתנה. תכנית המתאר הארצית 35 - שמתאימה למדינה אירופית ללא גידול אוכלוסייה וללא אתגרים ביטחוניים כמו דנמרק - קיבעה נהלים שחסמו למעשה את פיתוח ההתיישבות היהודית במרחב הכפרי בגליל ובנגב. בתוך כך הוטלה על היישובים היהודיים מכסה תכנונית סופית לכמות בתי אב – הידועה כלוח 2. כך לדוגמה היישוב יודפת שהגיע למכסת 400 בתי אב אינו יכול להתרחב גם לא לדור ההמשך. מגבלות דפוסי התכנון מקשים גם על האפשרות להקמת מיזמי פרנסה ביישובים כמו לדוגמה משרדים לחברת היי-טק.
• המוקד השלישי טמון במחירי המגרשים המושתים על ידי רמ"י על המתיישב היהודי. אם למשל בצוות טנק משרתים יחד ארבעה חיילים: יהודי, דרוזי, בדואי, צ'רקסי, לכל השלושה חוץ מהיהודי תהיה זכות למגרש בכפר הולדתם במחיר שאינו עולה על 150,000 שקל -כולל תשתיות – ואילו החייל היהודי אם יזכה להיכלל ברשימת הממתינים למגרש ביישוב יהודי, ישלם מחיר סביב למיליון שקל. במחירים כאלה, אין לזוגות צעירים סיכוי.

הסוגיה מוכרת ללובי של שרים וחברי כנסת שפועלים בתחום גם במאמצי חקיקה להסרת החסמים. אולם במבט עקרוני בכל הקשור לתנופת התיישבות מחודשת, התגברות על החסמים והצבת חזון לאומי לשינוי מקיף במפת המדינה, מחייבת את רשויות המדינה לשוב כמו בימים ראשונים  לפעולה בתודעת חירום.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מגילת רות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• אוסף המאמרים על מגילת רות;
• אוסף המאמרים על הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2021), מגילת רות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 21/5/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.