תקציר: פסקול הסרט "סיפורה של או" הוא לא רק ליווי מוזיקלי לסרט, אלא יצירה מוזיקלית העומדת בפני עצמה. בעזרת שילוב של מלודיות עדינות, אווירה מסתורית ועיבוד מוזיקלי חדשני לתקופתו, הצליח פייר באשלה ליצור יצירה שמעוררת את הדמיון והחושים. גם היום, כמעט חמישים שנה לאחר יציאת הסרט, הפסקול נותר רלוונטי ומהווה דוגמה מושלמת למוזיקה קולנועית שמצליחה להעצים את החוויה הרגשית של הצופה.

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

הסרט הצרפתי "סיפורה של או" (Histoire d’O), שיצא לאקרנים בשנת 1975, מציג התרחשות מינית פרובוקטיבית, הכוללת סאדו-מזוכיזם. הוא מבוסס על הרומן השערורייתי שיצא תחת שם העט של המחברת, פולין ריאז', המגולל סיפור של תשוקה, שליטה והתמסרות. הספר כלל ארבעה חלקים, אולם רק שלושה פורסמו ואילו החלק הרביעי נגנז. הוא יצא לאור לראשונה בשנת 1954 בצרפת, ועורר כצפוי שערורייה רבתי, וספקולציות רבות לגבי זהותו (ומינו) של מחבר הספר. אלה באו אל קיצן ב-1994, יותר מארבעים שנה אחרי כן, כשנודע כי חיברה אותו העורכת והסופרת דומיניק אורי (ששמה האמיתי אן דֶקלו, Desclos), כארבע שנים לפני מותה (ויקיפדיה: סיפורה של O).

גרסה עברית של הספר ראתה אור בעברית בשנת 1999, בהוצאת הקיבוץ המאוחד / הספריה החדשה. הספר עובד לסרט בשנת 1975, בבימויו של אנרי-ז'ורז' קלוזו (ויקיפדיה: סיפורה של O).

“סיפורה של או” (Histoire d’O) – עלילת הסרט

הדמות הראשית בספר, המכונה באות O בלבד, היא צלמת אופנה צרפתייה. היא נלקחת על ידי מאהבה לטירה בכפר רואסי (Roissy) הסמוך לפריז, מקום בו גברים סאדיסטים, המשתייכים לאגודת סתרים, משתמשים בה לסיפוק צורכיהם. שם היא צריכה לעבור "חינוך מחדש": היא מקיימת יחסי מין עם כל גבר המעוניין בה; אסור לה להביט בעיניהם ועליה לשרת אותם ככל שירצו. כל מעבר על החוקים גורר עונש פיזי. לאחר שחרורה היא נדרשת לענוד טבעת (ראו התמונה למטה) שתאפשר לחברי האגודה לזהות אותה ולעשות בה כרצונם אם יפגשו בה.

היא נלקחת לאישה, הנחשבת שווה לגברים באגודת רואסי, שם מוטבע שמו של בעליה החדש בברזל מלובן על גופה. היא מתאהבת באחת הדוגמניות שלה ומקבלת משימה: להביא אותה לרואסי, שם תוכל להיות לה לגבירה. בעליה אוהב להביט בהן מענגות זו את זו. לאורך כל הספר, O היא דמות פאסיבית לחלוטין ואינה מביעה התנגדות לדבר ממה שנעשה בה (ויקיפדיה: סיפורה של O).

פסקול הסרט – יצירה חושנית ומסתורית

מעבר לוויזואליה הארוטית והאסתטיקה המעודנת של הסרט, הפסקול מהווה מרכיב מרכזי בעיצוב האווירה שלו. המוזיקה, שהולחנה על ידי פייר באשלה (Pierre Bachelet), היא אחת הסיבות לכך שהסרט נותר זכור גם שנים לאחר יציאתו.

המלחין: פייר באשלה – מאסטר של רגש ומסתורין

פייר באשלה היה מלחין וזמר צרפתי, שהתמחה ביצירת מנגינות מלודיות החודרות ללב. הפסקול של "סיפורה של או" היה אחד מפריצות הדרך המשמעותיות שלו, והוא הצליח לשלב בין מוזיקה קלאסית לרוק מתקדם, תוך שימוש בהרמוניות מסתוריות וצלילים חושניים. מאוחר יותר הוא יזכה להצלחה גם עם פסקול הסרט "אמור נצחי" (Emmanuelle 2), שבו המשיך באותו קו מוזיקלי.

הסגנון המוזיקלי – שילוב בין ארוטיקה, אלגנטיות ומתח

הפסקול של "סיפורה של או" משלב בין אלמנטים של מוזיקה סימפונית, צלילים מינימליסטיים ושימוש יוצא דופן בכלי נגינה כמו גיטרות אקוסטיות, סינתיסייזרים וכלי קשת. התוצאה היא מוזיקה המשרה אווירה מהפנטת, כמעט היפנוטית, התואמת את הרגשיות והאסתטיקה של הסרט.

הנעימה המרכזית של הסרט, "Histoire d’O", היא יצירה עדינה אך עוצמתית, שמתאפיינת במנגינה חוזרת ונשנית המדגישה את הנושא המרכזי של הסרט – הכניעה והשליטה כצורות של אהבה. המוזיקה נעה בין רגעים של רוגע ענוג לבין התפרצויות דרמטיות, המדגישות את הקונפליקט הפנימי של הדמויות.

השפעת הפסקול על המוזיקה הקולנועית והתרבות הפופולרית

הפסקול של "סיפורה של או" זכה להכרה רחבה ולתהודה תרבותית, בעיקר בקרב אוהבי מוזיקה קולנועית ורומנטיקה חושנית. הצלילים החלומיים של באשלה השפיעו על פסקולים של סרטים ארוטיים נוספים מאותה תקופה, ואף על מוזיקאים בז'אנרים שונים.

מעבר לכך, הפסקול הפך לאייקוני בזכות יכולתו לעורר רגש עמוק וללוות את הדימויים הקולנועיים בצורה אינטימית ומדויקת. בדומה לפסקולים של סרטים כמו "אמריקן ג'יגולו" (American Gigolo) ו-"הכחול החם ביותר" (La Vie d’Adèle), הוא מצליח להעניק לסרט חיים מעבר למסך ולהיחרט בתודעת הצופים.

סיכום – יצירה אלמותית של פייר באשלה

פסקול הסרט "סיפורה של או" הוא לא רק ליווי מוזיקלי לסרט, אלא יצירה מוזיקלית העומדת בפני עצמה. בעזרת שילוב של מלודיות עדינות, אווירה מסתורית ועיבוד מוזיקלי חדשני לתקופתו, הצליח פייר באשלה ליצור יצירה שמעוררת את הדמיון והחושים. גם היום, כמעט חמישים שנה לאחר יציאת הסרט, הפסקול נותר רלוונטי ומהווה דוגמה מושלמת למוזיקה קולנועית שמצליחה להעצים את החוויה הרגשית של הצופה.

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם.
• אוסף המאמרים על מורכבות האהבה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2021), שירי נצח, שהזמן לא יכול להם, ייצור ידע, 7/9/21.
• פנחס יחזקאלי (2018), מורכבות האהבה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/7/18.
• ויקיפדיה: סיפורה של O.