[בתמונה: לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר תִּשְׁכַּ֖ח עָנְיֵ֣נוּ וְֽלַחֲצֵֽנוּ: כִּ֤י שָׁ֣חָה לֶעָפָ֣ר נַפְשֵׁ֑נוּ דָּבְקָ֖ה לָאָ֣רֶץ בִּטְנֵֽנוּ... התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

תִּתְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַאֲכָ֑ל וּבַגּוֹיִ֗ם זֵרִיתָֽנוּ - המאמינים במצב קשה והם נזכרים בסיפורי אבותיהם על נפלאות האל: ב אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ שָׁמַ֗עְנוּ אֲבוֹתֵ֥ינוּ סִפְּרוּ־לָ֑נוּ פֹּ֥עַל פָּעַ֥לְתָּ בִֽימֵיהֶ֗ם בִּ֣ימֵי קֶֽדֶם׃

 הם מזכירים לאלוהים (ואולי לעצמם) שאלוהים בדק עמים רבים בטרם בחר את בחירתו: ג אַתָּ֤ה׀ יָדְךָ֡ גּוֹיִ֣ם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵ֑ם תָּרַ֥ע לְאֻמִּ֗ים וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם ׃ ד כִּ֤י לֹ֪א בְחַרְבָּ֡ם יָ֥רְשׁוּ אָ֗רֶץ וּזְרוֹעָם֮ לֹא־הוֹשִׁ֪יעָ֫ה לָּ֥מוֹ כִּֽי־יְמִֽינְךָ֣ וּזְרוֹעֲךָ וְא֥וֹר פָּנֶ֗יךָ כִּ֣י רְצִיתָֽם׃ ה אַתָּה־ה֣וּא מַלְכִּ֣י אֱלֹהִ֑ים צַוֵּ֗ה יְשׁוּע֥וֹת יַעֲקֹֽב ׃

 את הכל תולים המאמינים באלוהים: ו בְּךָ צָרֵ֣ינוּ נְנַגֵּ֑חַ בְּשִׁמְךָ֗ נָב֥וּס קָמֵֽינוּ ׃ ז כִּ֤י לֹ֣א בְקַשְׁתִּ֣י אֶבְטָ֑ח וְחַרְבִּ֗י לֹ֣א תוֹשִׁיעֵֽנִי ׃ ח כִּ֣י הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵ֑ינוּ וּמְשַׂנְאֵ֥ינוּ הֱבִישֽׁוֹתָ ׃ ט בֵּֽאלֹהִים הִלַּלְ֣נוּ כָל־הַיּ֑וֹם וְשִׁמְךָ֓׀ לְעוֹלָ֖ם נוֹדֶ֣ה סֶֽלָה ׃

אבל אז קרה האסון, השבר, ואלוהים? איפה הוא?

[בתמונה: ואלוהים - איפה הוא? התמונה היא נחלת הכלל]

י אַף־זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ וְלֹא־תֵצֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ ׃ יא תְּשִׁיבֵ֣נוּ אָחוֹר מִנִּי־צָ֑ר וּמְשַׂנְאֵ֗ינוּ שָׁ֣סוּ לָֽמוֹ ׃ יב תִּתְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַאֲכָ֑ל וּבַגּוֹיִ֗ם זֵרִיתָֽנוּ ׃

לקרוא ולא להאמין:

• אלוהים זנח את עמו;
• אלוהים נעלם במהלך הקרבות;
• אלוהים חוזה בתבוסת עמו;
• משאיר את עמו למאכל כמו כבשים;
• ואז מפזר אותם בעולם.

הכל אלוהים. כל הצרות.

והמאמינים מתחננים ומסבירים לאלוהים שלמרות כל הקשיים הם לא שכחו את הברית: יח כָּל־זֹ֣את בָּאַתְנוּ וְלֹ֣א שְׁכַחֲנ֑וּךָ וְלֹֽא־שִׁקַּ֗רְנוּ בִּבְרִיתֶֽךָ ׃ יט לֹא־נָס֣וֹג אָח֣וֹר לִבֵּ֑נוּ וַתֵּ֥ט אֲשֻׁרֵ֗ינוּ מִנִּ֥י אָרְחֶֽךָ ׃ כ כִּ֣י דִכִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים וַתְּכַ֖ס עָלֵ֣ינוּ בְצַלְמָֽוֶת׃

 הם אפילו סומכים על יכולתו לבחון את כנות אמונתם:  כא אִם־שָׁכַחְנוּ שֵׁ֣ם אֱלֹהֵ֑ינוּ וַנִּפְרֹ֥שׂ כַּפֵּ֗ינוּ לְאֵ֣ל זָֽר ׃ כב הֲלֹ֣א אֱלֹהִים יַֽחֲקָר־זֹ֑את כִּֽי־ה֥וּא יֹדֵ֗עַ תַּעֲלֻמ֥וֹת לֵֽב׃

[בתמונה: י אַף־זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ וְלֹא־תֵצֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ ׃ יא תְּשִׁיבֵ֣נוּ אָחוֹר מִנִּי־צָ֑ר וּמְשַׂנְאֵ֗ינוּ שָׁ֣סוּ לָֽמוֹ ׃ יב תִּתְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַאֲכָ֑ל וּבַגּוֹיִ֗ם זֵרִיתָֽנוּ... התמונה היא נחלת הכלל]

אבל בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה אנחנו קוראים את השורות הבאות:

כג כִּֽי־עָלֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם נֶחְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה ׃ כד ע֤וּרָה׀ לָ֖מָּה תִישַׁ֥ן׀ אֲדֹנָ֑י הָקִ֗יצָה אַל־תִּזְנַ֥ח לָנֶֽצַח ׃ כה לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר תִּשְׁכַּ֖ח עָנְיֵ֣נוּ וְֽלַחֲצֵֽנוּ ׃ כו כִּ֤י שָׁ֣חָה לֶעָפָ֣ר נַפְשֵׁ֑נוּ דָּבְקָ֖ה לָאָ֣רֶץ בִּטְנֵֽנוּ ׃ כז קוּמָֽה עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ וּפְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ ׃

• 2000 שנה לערך חיכינו.
• והוא לא בא לעזור.
• ואז באה השואה.
• ואלוהים לא עזר.
• הוא "מסתיר פנים".

ואז קמו אבותינו החדשים והקימו מדינת מקלט.

• לא רוצים להחזיר עטרה ליושנה
• לא רוצים "אתחלתא דגאולה"
• לא רוצים התערבות אלוהית.
• לא רוצים שהשאלות הקטנות של פרקטיקת האמונה ההלכתית יחזרו לנהל את חיינו.
• איש באמונתו יחיה וימות.

מול הרשע האינסופי שבשואה – איש לא הלך כצאן לטבח. אסור לשפוט איש. מה שאסור הוא לחזור לאחור ולבטוח בישועת השם.

• צניעות – כן
• ענווה – כן
• התבטלות  - לא. אנחנו לא קרבן מוכה.

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Annabel_P לאתר Pixabay]