[בתמונה: שער המהדורה הדיגיטלית של ישראל היום, 7/5/15. הכותרת: "בדקה ה- 90 יש ממשלה"]
בדרמה הלקוחה כאילו מסיפור מתח, הצליח בנימין נתניהו להרכיב את ממשלתו הרביעית ברגע האחרון ממש: רק 90 דקות לפני תום המועד החוקי, בדרמה של כיפופי ידיים. האם זה מקרה?גם בתום הבחירות הקודמות לוותה הקמת הממשלה בדרמה, וגם אז זה הסתיים לקראת הסוף: הנשיא דאז, שמעון פרס הטיל על נתניהו להרכיב ממשלה ב- 2 בפברואר 2013, המגעים התנהלו בהתחלה בעצלתיים, הואצו לקראת הסוף, ובדקה התשעים הורכבה הממשלה ב- 15 במרץ. גם זה מקרה?
ממש לא! זהו דפוס קבוע במערכת מורכבת שמאפשר לנו לחזות גם את הפעמים הבאות. ברובם המכריע של המקרים תושלם מלאכת ההרכבה בדרמה עוצרת נשימה ברגע האחרון ממש. סיבות לכך ניתן לתת בשפע, אבל הן אינן חשובות. מה שחשוב זה היכולת שלנו בעולם המורכב והדינמי הזה, לחזות את שעתיד להתרחש באותם תחומים ספציפיים שבהם איתרנו דפוס חוזר.
"תבנית" או "דפוס" ("Pattern") היא מבנה כמעט קבוע החוזר ונשנה ב- מערכות מורכבות. כיוון שכך, היכולת לאתר דפוסים חוזרים במערכות מורכבות משיבה לנו את יכולת ה- חיזוי, שנלקחה מאיתנו בעולם מורכב ודינמי, המשתנה במהירות. זאת כיוון שהדינאמיות המואצת אינה מסיטה את מהימנות הדפוסים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב (פסיג, 2010, ע' 20). פסיג מדגיש כי "זיק הגאונות הראשוני שבו מתגלה התבנית הנסתרת לעיני החוקר הוא עניין של אמנות, ואין תחליף לאומנות זו. גם אין כללים מי אמון לקלוע טוב יותר למטרה בעת ניתוח הנתונים, ולזהות מיניה וביה את ההיגיון הפנימי שממנו אפשר לגזור את התבנית" (פסיג, 2008, ע' 92).
אחד מאלה שנתנו ביטוי בכתב לדפוס הזה והיה העיתונאי, נחמיה שטרסלר, בספרו "ושלא יעבדו עליכם". חשיבותו של הספר בכך הוא מקבץ את הדפוסים החוזרים במערכת הפוליטית שלנו, אותם הוא מכנה "תורת הניהול במדינת ישראבלוף". בלוף או לא, אלה מאפייני ההתנהלות העיקריים במערכת המורכבת הזו, וראוי שנכיר את הדפוסים הללו משום שהם יחזרו על עצמם גם בעתיד.
שטרסלר קורא ל"חוק": חוק השעות הקטנות של הלילה: הסכמים במגזר הציבורי נחתמים תמיד ברגע האחרון, כיוון שאז יש מראית עין של השקעה מעל ומעבר והתגברות על קשיים גדולים, "עד שיצא עשן לבן"... המכשירים את ההסכם שהושג. הדקה האחרונה גם אינה מאפשרת השגות וערעורים על שהוחלט.
"מדינת ישראבלוף"? בלוף או לא, אלה מאפייני ההתנהלות העיקריים במערכת המורכבת הזו שלנו, וראוי שנכיר את הדפוסים הללו משום שהם יחזרו על עצמם גם בעתיד.
מקורות
-
- פסיג דוד (2008), צופן העתיד, מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות.
- שטרסלר נחמיה (2014), ושלא יעבדו עליכם, אור יהודה: כנרת זמורה ביתן.
ממש מתאים לנו להתנהל כך. ולגבי תורת הניהול במדינת ישראבלוף של נחמיה שטרסלר – נשמע מעניין והגיוני. ועיוד יותר מעניין איך לכל תופעה מכל תחום כל שהו, פוליטי או חברתי אתה מיד מוצא ניתוח הגיוני ומנומק. מעלף!!!
אין לכפוף באותה כפפה את שטרסלר (לא מקצועי) עם פסיג (מקצועי).