[בתמונה: קטורת זאת הייתה סוד מקצועי ופטנט רשום שחלה עליו סודיות מושלמת והכנת הקטורת (המתכון) הייתה סוד ידוע רק לכוהנים שלא רצו לשתף בו את חכמי ישראל (ויש אומרים שבגלל זה הם נענשו בזמן חורבן בית שני)... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 4174332 לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה, לחצו כאן]

עודכן ב- 21 בפברואר 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• מהיכן לומדים שיש לצלצל בדלת לפני שנכנסים לבית?
• מהיכן יודעים שמידע הוא כח?
• סודם של הכוהנים.

ועוד.

ראשי פרקים

1. בפרשה הקודמת קראנו על תיאור המשכן וכלי המשכן. כידוע בני שבט לוי (הכוהנים והלווים) הם אלו שהיו מורשים לעבוד את עבודת המשכן (ולאחר מכן בבית המקדש). ואכן פרשתינו עוסקת בעיקר בהקדשת בני שבט לוי לעבודת ה', בגדי הכהן הגדול והכוהנים הרגילים וכן הקדשת כלי המשכן לעבודה.

2. הקב"ה מצווה על הכנת שמן זית זך על מנת להדליק את המנורה (שמן זית זך הינו הטיפה הראשונה כאשר סוחטים את הזית). את המנורה היו מדליקים בכל ערב. כמות השמן ששמו במנורה היתה מספיקה להדלקה עד הבוקר, כאשר בחודש טבת כשהלילות ארוכים הכמות גדולה ובחודש תמוז כשהלילות קצרים הכמות קטנה.

[בתמונה: הקב"ה מצווה על הכנת שמן זית זך על מנת להדליק את המנורה (שמן זית זך הינו הטיפה הראשונה כאשר סוחטים את הזית)...  תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

3. כעת מתארת התורה את הבגדים המיוחדים אותם צריכים הכוהנים ללבוש כשלכהן הגדול היו בגדים מיוחדים נוספים. לכהן הגדול היו שמונה פריטי לבוש: אפוד, חושן, מעיל, ציץ, כותונת, מצנפת אבנט ומכנסיים. ולכהן רגיל, רק ארבעה בגדים: כתונת, מגבעת, אבנט ומכנסיים.

4. נזכיר מספר פריטי לבוש של הכהן הגדול:

• אפוד - שהינו כמין סינר כמו האפוד שמגן על חיילינו בעת פעילות מבצעית או ניטרול מטעני חבלה. על האפוד, באיזור הכתפיים, היו משובצים שני אבני שוהם (אבני חן) כשעליהן חרוטים שמות שבטי ישראל (שש על כל אבן).
• החושן -על גבי בד מרובע שובצו שנים עשר סוגים של אבנים יקרות כשעל כל אבן היה חרוט שם של שבט משבטי ישראל. האבנים היו מסודרות בארבעה טורים כשבכל טור שלוש אבנים. כיום מכירים רק חלק מסוגי האבנים. "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת  הַטּוּר, הָאֶחָד. וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי  נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.  וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי  לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה (כשם אשתו של עמיר פרץ). וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי  תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה; מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיו"ּ. החושן גם נקרא "אורים ותומים" היות והיה לחושן תפקיד לשמש כמתווך בין בני ישראל לקב"ה. כשבני ישראל היו מתקשים בשאלה, אז התשובה הייתה ניתנת להם על ידי הבהוב האותיות שהיו על החושן.
• המעיל-על גבי הכותונת לבש הכהן מעיל בצבע תכלת כשלמעיל נקשרו בקצוות שבעים ושניים פעמונים שהיו מצלצלים בזמן תנועת הכהן הגדול. מכאן לומדים שכל אדם הרוצה להיכנס לבית חברו עליו לצלצל בפעמון/לדפוק בדלת ולא להיכנס מבלי שהודיע על בואו. יש ואומרים שבשיטה זו ידעו הכוהנים שהכהן הגדול מתקרב ומיד חזרו לעבוד במרץ כדי שלא יראה שהם מתבטלים ממלאכתם.
• ציץ הזהב-על מצחו של הכהן הגדול נקשר באמצעות פתילי תכלת פיסת זהב טהור שעליה היה רשום השם המפורש של הקב"ה.

[בתמונה משמאל: הכהן הגדול. על ראשו הוא לובש את המצנפת ואת הציץ. האמן: אפרים משה ליליין. התמונה היא נחלת הכלל]

5. משה מקדש את אהרן הכהן ובניו ואת כלי המשכן כשנזכיר את מזבח הקטורת. מזבח זה היה עשוי מעצי שיטים מצופים זהב טהור כשפעמיים ביום, בבוקר ובערב, הכהן הקטיר קטורת שהייתה עשויה מתערובת של עשבים שהפיצו ריח טוב.

7. קטורת זאת הייתה סוד מקצועי ופטנט רשום שחלה עליו סודיות מושלמת והכנת הקטורת (המתכון) היתה סוד ידוע רק לכוהנים שלא רצו לשתף בו את חכמי ישראל (ויש אומרים שבגלל זה הם נענשו בזמן חורבן בית שני). על מנהג הכוהנים לשמור על עיסוקיהם בסוד ידועות כמה עדויות. בתוספתא, בנושא יום כיפור מובאים סיפורים על כוהני המקדש, אשר היו ידועים להם סודות טכנולוגיים שונים הקשורים בתהליכי ייצור ייחודיים למקדש. החכמים ביקשו מהם שיגלו להם את סודותיהם, אך הכוהנים סירבו היות והבינו שמידע זה כוח, ולא רצו להעבירו לידי החכמים מהפחד שמא החכמים ירצו לשלוט במקדש.

ומה נהוג לעשות כשספק יחידי נותן לך שרות? מחפשים אלטרנטיבה ואולם כפי שמסופר, הכנת הקטורת על בסיס הידע שהגיע ממצרים נכשלה היות והעשן שעלה מהמזבח לא התפזר כמו שצריך.

[בתמונה: קטורת זאת הייתה סוד מקצועי ופטנט רשום שחלה עליו סודיות מושלמת והכנת הקטורת (המתכון) הייתה סוד ידוע רק לכוהנים שלא רצו לשתף בו את חכמי ישראל (ויש אומרים שבגלל זה הם נענשו בזמן חורבן בית שני)... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

"אמרי אמיר"

1. "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (כ"ז, כ') – מעירים כאן חכמי ישראל: בפתיחה המיוחדת של פרשה זו, אנו לומדים כלל גדול בדרך ארץ. בתחילה עליך להיות "אתה", להשתדל שתהא בעצמך ללא דופי מכל הבחינות, ורק אח"כ יקויים בך "תצווה את בני ישראל", תוכל להדריך ולהורות אנשים אחרים. כמו שאומר ריש לקיש: "קשוט עצמך, ואחר כך קשוט אחרים".

2. "וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לה'" (כ"ח, ל"ו) -  אמר רבי יוחנן במסכת תענית שהקב"ה השאיר בידיו שלושה מפתחות ולא מסרם בידי שליח:

• מפתח של יולדת – שכתוב על רחל : " ...וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה"
• מפתח של גשמים -  "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, את השמיים, לתת מטר ארצך בעיתו"
• מפתח של תחיית המתים – "וידעתם כי אני ה', בפתחי את קברותיכם"

אומר על כך הגאון מווילנא (ראו תמונה משמאל) שהפסוק בפרשתנו מרמז על אמירתו של רבי יוחנן.

[התמונה משמאל, המיוחסת לגאון מווילנה היא נחלת הכלל]

"פיתוחי חתם" – האות ח' – רמז לחיה (יולדת), האות ת' – רמז לתחיית המתים והאות מ'- רמז למטר. על כך נאמר: פיתוחי חתם, המפתחות של חת"מ, קודש לה' – נתונים רק לקדוש ברוך הוא.

[לקובץ המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת תְּצַוֶּה;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019) פרשת תְּצַוֶּה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 14/2/19.