[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[לאוסף המאמרים על סוגיית הגיור והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות.
בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.
* * *
לכאורה, לאחר חמש עשרה שנה שהמחוקקים נמנעו מהחלטה בסוגיה מורכבת, בג״צ שגיבש הכרעה עשה את המוטל עליו. אבל, אולי הפוליטיקאים לא מחליטים כי הם פשוט מבינים, עד כמה מוטב בסוגיות האלה שלא להחליט....
גם לא להחליט זו החלטה. ישנן סוגיות שמוטב לעקוף אותן בהמתנה לכוח החיים לנסיבות המשתנות וליד האלוהים, שתעשה משהו שיפתור את האדם מהכרעה. גם זו תובנה רציונלית. מתוך השיקול הזה, נמנע דוד בן גוריון עם הקמת המדינה מכינון חוקה. הוא הבין עד כמה בהעדר יכולת לגבש הסכמה רחבה מוטב לעקוף את הסוגיה המורכבת.
[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']
מצדיקים את בית המשפט העליון - שבעיתוי הזה נאלץ להכריע בסוגיה - באמירה, שמרגע שהסוגיה הוטלה לפתחו, לא היה יכול להימנע מלדון בה. מספרים על המהר״מ מרוטנבורג בימי הביניים בגרמניה, שנהג אחרת: יהודי מהעיר שנסע לעסקיו חזר אחרי שנה וגילה שאשתו ילדה והתינוק בן חודש ימים, כך שברור שאינו בנו. היהודי החליט לגרש את אשתו ודרש מבית הדין להתכנס לדיון בסוגיה, על מנת לפתור אותו מתשלום דמי הכתובה. המהר״מ מרוטנבורג הבין שאם בית הדין ידון בסוגיה, לא יהיה מנוס מלקבוע ממזרות לתינוק; ועל מנת להציל את התינוק מהסטטוס הזה, סרב ארבע פעמים ברציפות לכנס את בית הדין. זה שיעור בתבונת המעשה של הנהגת קהילה: לא הביולוגיה קובעת ממזרות. התכנסות בית דין קובעת, ובית הדין קבע בכך שלא התכנס!
גמישות בכלל וגמישות אסטרטגית בכלל הן מילות המפתח!
בצד הביקורת על בית המשפט, ראוי להדגיש את אחריותו ארוכת השנים של הממסד הרבני האורתודוקסי למבוי הסתום אליו נקלעה היהדות בסוגיה הרגישה.
התפקיד המרכזי שנתנו חז״ל לתורה שבעל פה, העניק בידי אנשי ההלכה מפתח להסתגלות גמישה למול נסיבות החיים המשתנות.
אלא שבמפגש עם תקופת ההשכלה והתביעות לרפורמה ההנהגה הרבנית האורתודוקסית בחרה לקבע עצמה למאבק נוקשה למול התביעות לשינוי, באמירה המיוחסת לחת״ם סופר: ״חדש אסור מן התורה״.
משמע, שילוב של המושגים גמישות וזריזות. ארגון אג'ילי הוא ארגון שיודע להסתגל לשינויים בסביבתו; והוא ארגון בעל "מערכת חיסונית" גבוהה; ולהיפך: ארגון קפוא, במצב של סטגנציה הוא ארגון שפגיע למשברים.
[לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'סביבה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'זריזות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, לחצו כאן]
כך לדוגמה, חוסר הגמישות האיץ במידה רבה את התגבשות תנועת הרפורמה!
כאן הובא לביטוי העיקרון הפשוט: ככל שהדוגמה נוקשה יותר כך מצטמצמת היכולת להכיל שינויים וגוונים חדשים ומתוך הנוקשות מתחולל הפיצול. כך היה בכנסייה הקתולית, שמתוך נוקשות הדוגמה, חוללה את הפיצול לפרוטסטנטים ולקבוצות אחרות. בהיבט זה, הממסד הרבני בארצות אירופה נטה לפעול בנוקשות דומה לזו של הכנסייה הקאתולית. זו במידה רבה הסיבה, שבארצות האסלאם לא נוצרה רפורמה ביהדות. נכון שבארצות אלה פגשו מאוחר יותר את אתגרי המודרנה ההשכלה והאמנציפציה; אולם, גם כשחדרה רוח המודרנה לקהילות צפון אפריקה ועיראק, הרבנים השכילו לאמץ דרך מסתגלת ומכילה כך שלא נולד הצורך בפיצול לזרם יהודי רפורמי. הבשורה בסוגיית הגיור, יכולה להימצא במורשת המכילה של רבני ארצות האסלאם. ככל שהגישה תהיה מכילה יותר כך תוכל להקיף מכלול רחב יותר של צרכים משתנים ולשמר מסגרת רחבה ומאחדת. הנוקשות המאפיינת את רבני אשכנז מתגלה כך כבת דמותה של הדוגמה הנוצרית, נוקשות הלכתית שגם רבני הציונות הדתית מתקשים להיפרד ממנה.בית המשפט העליון יכול לקבוע הלכות בסוגיה אבל אין בכך מענה לבעיה המהותית של עם ישראל המייחל להנהגה רבנית גמישה ורלוונטית.
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']
[לאוסף המאמרים על סוגיית הגיור והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]
