[בתמונה: התורה נותנת לנו דו"ח מפורט על סך כל חומרי הגלם (הזהב, הכסף והנחושת) שניתנו כתרומה על ידי בני ישראל לצורך בניית המשכן... מקור התמונה: Photo by Tara Winstead from Pexels]

[לאוסף המאמרים של פרשת פקודי, לחצו כאן]

עודכן ב- 13 במרץ 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

‏הפעם בפרשה:

• עבודת ראיית חשבון הראשונה בהיסטוריה;
• הפרויקט המסובך שעמד בתקציב ובלוח הזמנים;

ועוד.

ראשי פרקים

1. התורה נותנת לנו דו"ח מפורט על סך כל חומרי הגלם (הזהב, הכסף והנחושת) שניתנו כתרומה על ידי בני ישראל לצורך בניית המשכן. הסיבה לפירוט היא בכך שהיו "הנשמות הטובות" מלעיזות על משה ששלח ידו בקופה הציבורית וחלק מרכושו נלקח בעצם מתרומות בני ישראל ולכך פירט משה כל פסיק ופסיק ממה שתרמו למשכן. בנוסף, התורה רוצה להעביר לנו מסר חזק מאד לכל המנהלים ולכל האחראים על הקופה הציבורית שחובה על כל אחד לדווח נאמנה על מצב המלאי וההכנסות בכל הפרויקטים של כלל הציבור (כמו דוחות כספיים של חברות הנסחרות בבורסה). בתפילת השבת אנו מוצאים ששליח הציבור מברך את כל הקהל ומציין בפרט "את כל העוסקים בצורכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם ויצילם מכל צרה...." ועוד ברכות רבות.

2. בהמשך מפורטים בגדי הכוהנים עם דגש מיוחד לבגדיו של הכהן הגדול. כידוע, לבגדי הכהן הגדול (ראו תמונה משמאל), נוספו מספר אלמנטים נוספים על פני כהן רגיל ובהם החושן (תבנית של ארבעה טורים ושלש שורות המכילים אבנים יקרות כגון: ברקת, ספיר יהלום ועוד) וכן ציץ הזהב שעל מצח הכהן הגדול שעליו היה רשום שמו המפורש של הקב"ה.

[בתמונה משמאל: בגדי הכהן הגדול - בעל הזכויות בתמונה משמאל לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

3. פחות משנה לאחר שקיבלו את המשימה של בניית המשכן וכל כליו, משה בוחן ורואה שאכן העבודה נעשתה כפי הציווי שקיבל מאלוקים כשהביצוע בפועל תאם את התכנון (מה שכל מנהל פרוייקט בימינו היה מקבל על כך בונוס נכבד על העמידה במשימה) וכיון שכך בירך משה את העושים במלאכה שיזכו שהשכינה תשרה במעשה ידיהם, זאת אומרת, שהבניה לא תהיה רק בניה פיזית, אלא יהיה לה מימד רוחני, של גילוי אלוקים במשכן, וזאת על ידי סימנים חיצוניים של נסים, כגון אש שהייתה יורדת מן השמים, וכן על ידי הנבואה שזכה לה משה במשכן עצמו. משעת הקמת המשכן כיסה ענן את המשכן כסימן להשראת שכינה בשעות היום, ובשעות הלילה היה עליו עמוד ענן.

4. משה מצווה להקים את המשכן ומציג תוכנית מפורטת המציינת היכן יש למקם כל כלי וכלי (מנורת הזהב, ארון העדות מזבח הקטורת ועוד) מה שבימנו נקרא lay-out. המשכן הוקם שנה לאחר צאת בני ישראל מארץ מצרים, בראש חודש ניסן (מעניין לראות בימינו פרויקט כזה מורכב שעומד בלוח זמנים כזה צפוף וללא חריגה בתקציב)

5. בשעה שהענן שכן על המשכן לא הייתה רשות להיכנס למשכן. אם הענן עלה מעל המשכן רק אז יכול היה משה להיכנס למשכן. הענן שימש גם לסימןתזוזה באופן הבא: אם הענן "זז" בני ישראל יכולים לצאת לדרך, ואם הענן עצר, בני ישראל צריכים להתארגן למנוחה.

[בתמונה: בשעה שהענן שכן על המשכן...  תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

פרשת פקודי חותמת את ספר שמות אשר מתחיל בסיפור ירידת בני יעקב למצרים דרך כל האירועים אשר עברו על בני יעקב בדרכם לבנייתם כעם ישראל: העבדות במצרים, עשרת המכות, יציאת מצרים, קבלת התורה, מלחמת עמלק, מעשה עגל הזהב ובניית המשכן.

[לאוסף המאמרים של פרשת פקודי, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים של פרשת פקודי.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת פקודי באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/3/19.