[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
בית המשפט העליון יקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בשאלה האם המשטרה תוכל להשתמש בחומרים שמצאה בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה יונתן אוריך ועופר גולן. כך קובעת (יום ד', 24.3.21) הנשיאה אסתר חיות בדנ"פ 1062/21. היא גם עיכבה את השימוש בחומרים עד לפסק הדין בהרכב המורחב.
[למאמר קודם בהקשר זה של עו"ד יאיר רגב: 'חיפוש בטלפונים – הסוגיה שאיננה נגמרת…', לחצו כאן] [להרחבה על הסיכונים שייצרה מהפכת השימוש בטלפונים חכמים לארגונים, לחצו כאן]
[למאמר המלא של איתמר לוין ב'מחלקה ראשונה', לחצו כאן]
הארבעה חשודים שהטרידו את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, אחד מעדי המדינה בתיק 4000. בעת חקירתם של הארבעה בשנת 2019, הם נדרשו למסור את מכשירי הטלפון לחוקרים לצורך חיפוש לא חוקי וללא כל סמכות חוקית, החוקרים חדרו לניידים וראו מידע מעניין - ורק לאחר מכן ביקשו וקיבלו צו מבית המשפט על מעשה בלתי חוקי שבוצע כבר -
האם ניתן להכשיר פעילות לא חוקית של חוקרים עם צו שיפוטי שמוצא בדיעבד?
השופט יוסף אלרון (ראו תמונה משמאל) הורה להחזיר את התיק לבית משפט השלום בתל אביב, כדי שיבחן את מידת הזיקה בין החיפושים הבלתי-חוקיים לבין החומרים שהוגשו לבית המשפט לצורך ביסוס הבקשה לצו חדירה, ואם תימצא זיקה שכזו - יבוטלו הצווים.
[בתמונה משמאל: כב' השופט אלרון. התמונה באדיבות אתר הרשות השופטת]
- בית משפט השלום קבע, כי אכן קיימת זיקה כזאת בנוגע לאוריך, שלום ואיינהורן וביטל את הצווים.
- בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט אברהם הימן) קיבל את ערעור המדינה והתיר לה להשתמש בכל החומרים;
- ובית המשפט העליון בינואר השנה דחה את ערעורם של הארבעה. כזכור, השופט סולברג עמד על ההוראות המתוות את אמות המידה למתן צו חדירה לחומר מחשב, בציינו כי אין בפקודה הוראות התוחמות את שיקול הדעת השיפוטי, מקום שקדמו לבקשה לצו חדירה לחומר מחשב פעולות בלתי-חוקיות.
השופט סולברג עמד על הלכת יששכרוב, בה נקבע כלל הפסילה הפסיקתי, לפיו בימ"ש רשאי לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, גם כשיש בהן כדי לתרום לחקר האמת.
השופט סולברג ציין כי הלכת יששכרוב חלה גם על מקרה זה, שעניינו ראיות שהופקו מכוח צו חדירה לחומר מחשב, אך הגם שנקבע כי הגינות ההליך וטוהרו ישמרו בכל שלבי ההליך הפלילי, לרבות בשלבי החקירה ואיסוף הראיות, עולה השאלה באיזו נקודה על ציר הזמן יהיה זה נכון לעמוד על מהות הפגם שנפל, ולבחון את השלכותיו – האם ראוי שבירור זה יֵעשה כבר במהלך הדיון בבקשה למתן צו חדירה, או שמא נכון לדחותו להליך העיקרי שלב ההוכחות במשפט אם יוגש כתב אישום.
השופט סולברג ציין כי העיתוי המתאים לבירור מבחני הפסלות שנקבעו בהלכת יששכרוב, הריהו בהליך העיקרי ולא קודם, נוכח הקושי הדיוני-יישומי המקשה על בירור מבחני הלכת יששכרוב כבר בשלב מקדמי.
השופט קרא הצטרף למסקנת השופט סולברג כי יש להותיר על כנה את החלטת בימ"ש המחוזי למתן צווי חדירה למחשב למכשירי הטלפונים הניידים של המבקשים.
המשנה לנשיאה מלצר סבר, בדעת מיעוט, כי בנסיבות העניין אין מקום להורות על מתן צווי חדירה לטלפונים הניידים של העוררים. המשנה לנשיאה העדיף את הקריטריונים של ההגנה מן הצדק, בניגוד לשופט סולברג שהעדיף את מבחני הלכת יששכרוב...
ההחלטה הסופית תתקבל בדיון הנוסף בהרכב של 7 שופטים.
[לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן] [להרחבה על הסיכונים שייצרה מהפכת השימוש בטלפונים חכמים לארגונים, לחצו כאן]
Pnina Friedman Solomon:
אהה.
ואם התשובה תהיה חיובית – היינו שהחדירה לטלפונים של הח"נ שבכאן מותרת – האם תחזור בה הפרקליטות מביטול האישום נגד אפי נוה? או שהחומר המוקלט ואגור אצלו [או אצל אחיו החוקר הפרטי] במכשיר/ים אחר/ים – הוא רב משקל יותר?
לחילופין – האם יש סיכוי שמישהו יוציא צו שיחייב אותו לחשוף את שארית ההקלטות שהוא רמז עליהן?