[בתמונה: תרשים המבנה הארגוני של מוסדות היררכיים – זה המוכר לנו בכינוי 'תרשים עץ' - הוא כמפת התמצאות בלבירינט לאדם המחפש סדר, ומתוך כך הוא גם פועל עליו את פעולתו כבמטה קסם: כעת יודעים למי להישמע, יודעים למי לפנות, וחשוב מכך –[חושבים ש]יודעים מי מנהל את העסק. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

"היררכיה היא סדר קדוש, מצב של הבנה; ופעילות, המתקרבת ככל האפשר לאלוהי..." (Pseudo-Dionysius, as cited in Parker, 2009)

גליה יוספי מבצעת בימים אלה התמחות בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), בחברת ייצור ידע

*  *  *

מבוא

"סדר צריך להיות" שמעתי לא אחת בילדותי את סבי ואת סבתי אומרים. "אוֹרדנוּנג מוּס זַיין", כאשר ביטוי זה לא מותיר כל מרווח לשאלה, לפקפוק או לתהייה באשר להתכנות היעדרו של הסדר [אוֹרדנוּנג מוּס זַיין (ORDNUNG MUSS SEIN), הוא ביטוי בגרמנית שמשמעותו "סדר חייב להיות", המבטא "אורח חיים בתרבות ובחינוך הגרמניים. רעיון הסדר הוא אבן יסוד של התרבות המערבית וממנו נגזר עקרון ציות לסמכות" (ויקיפדיה)].

הצורך האנושי בוודאות מזין את נטיית האדם לחבר אירועים בקשר של 'סיבה ותוצאה' וליצור חוקיות, "כי היא מרגיעה אותנו. 'אני יודע מה קורה פה, יש לי שליטה'" (בקלש, אצל פרידן גפן, 2020). מכאן ניתן להבין מדוע תרשים המבנה הארגוני של מוסדות היררכיים – זה המוכר לנו בכינוי 'תרשים עץ' - הוא כמפת התמצאות בלבירינט לאדם המחפש סדר, ומתוך כך הוא גם פועל עליו את פעולתו כבמטה קסם: כעת יודעים למי להישמע, יודעים למי לפנות, וחשוב מכך – [חושבים ש]יודעים מי מנהל את העסק.

[להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'היררכיה' במבנה ארגוני]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי DaKub לאתר Pixabay]

אך, האם עץ המבנה של המודל הביורוקרטי - המודל שנהגה על ידי מקס ובר (ראו תמונה משמאל) בתחילת המאה התשע-עשרה, המאופיין בשלטון פקידים עם "דרגה גבוהה של התמחות [המסודרים ב]"מבנה סמכות מדרגי" (גזיאל, 1990, עמ' 66) - אכן מהווה שיקוף אמיתי של הארגון? האם קשרי ההיררכיה - הנראים כתרשים זרימה של מערכת הדם - אכן מובילים לכלל הנמענים את כלל צרכי הקיום החיוניים? היש תקיעויות בדרך? היש הסתיידויות? היש מקורות אחרים המשפיעים על אופן הזרימה או על הקצב?

[תמונתו של מקס ובר משמאל היא תמונה חופשית, שהועלתה על ידי Victor לאתר flickr]

במאמר זה, אבקש לענות על השאלה: כיצד מתבטאת אשליית הסדר במבנה הביורוקרטי ההיררכי. אבקש להראות, בזעיר אנפין, את שורשי הילת הקודש הזוהרת מעל מושג ההיררכיה, ואעמוד על תהליך התפתחותו של המודל הביורוקרטי, אשר ההיררכיה היא נדבך יסודי בו; אתמקד בתרשים העץ הפורמלי, על מכלול יתרונותיו וחסרונותיו, המתיימר לספר את סיפורו של הארגון הביורוקרטי, ואציג אפשרות להכיר את הארגון מזווית אחרת: להביט עליו כעל רשת ארגונית.

"ההיררכיה היא סדר קדוש [...] הקרוב ככל האפשר לאלוהי", כתב במאה ה-6 נזיר סורי שהזדהה בשם הבדוי 'דיוניסוס הארפוגאי.^[1] פסאודו-דיוניסוס לא היה הראשון שתיאר סדר אנכי היורד מהשמיים כלפי הברואים, אך ללא ספק היה המשפיע ביותר. בהשפעת כתביו נתפסה ההיררכיה כעקרון טבעי שעל כולם להתארגן לפיו ואף יותר מכך - מתוקף האמונה כי ההיררכיה אוצרת בתוכה את סימן האל, נתפסו החברים בה - כל אדם לפי תפקידו ועל פי מקומו במדרג – כייצוגי האל עלי אדמות. מאוחר יותר, בתקופה שבין המאות 17-14, החל מעבר איטי של מושג ההיררכיה מהתחום התאולוגי לתחום החילוני והחלו לעשות בו שימוש לצורך הצדקת סדרים חברתיים (Parker, 2014).

[לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי fumingli לאתר Pixabay]

המאות 19-18 היו מאות של מהפכות שהשפיעו על המבנה החברתי באירופה – בצרפת הופל משטר מלוכני והשלטון הועבר לפרלמנט נבחר, ובאנגליה החלה התפתחות מואצת של תעשייה ששינתה את פני החברה ושאט-אט שטפה את כל אירופה. אך ההיררכיה לא נעלמה, היא הוחלפה באחרת: 15 שנים לאחר כיבוש הבסטיליה הכתיר עצמו נפוליאון לקיסר צרפת, ובאנגליה שעד פרוץ המהפכה התעשייתית היו שלושה מעמדות: אצילים, בורגנים ואיכרים, נוצרו בהשפעת המהפכה שני מעמדות מקוטבים: בעלי הון מזה ומעמד פועלים מזה (האיכרים היו מעמד בפני עצמו) (אביאלי-טביביאן, 1997, 2003, 2003).

המהפכה התעשייתית שינתה כאמור את פני החברה. במקביל לגילויים הטכנולוגיים, לתהליך התיעוש ולמעבר לעיר, הופיעו דפוסי סמכות חדשים והתפתחה שיטה כלכלית-חברתית שלימים כונתה 'קפיטליזם'. מקס ובר (1920-1864), סוציולוג ופילוסוף שחי בשלהי תקופה זו, ביקש לבחון את מבנה החברה ובתוך כך התמקד בהתפתחות ארגונים משחר ההיסטוריה ועד לימיו. לשיטתו, האנושות ידעה שלושה סוגים של סמכות לאורך השנים: התקופה הקדומה ביותר המאופיינת ב'סמכות המסורתית', שכוחה ניתן לה מזכות אבות או מאמונת הציבור בציווי אלוהי (דוגמה לכך היא מועצת הזקנים או מוסד המלוכה)^[2]; מבנה כוח מאוחר יותר הוא 'הסמכות הכריזמתית', שהדמות המאפיינת אותו יותר מכול היא נפוליאון בונפארט (ראו תמונה משמאל) – אדם שעולה לשלטון מכוח אישיותו הסוחפת...

[בתמונה משמאל: "נפוליאון חוצה את האלפים", ציור של ז'אק-לואי דוד. התמונה היא נחלת הכלל]

ולבסוף, סמכות הכוח בתקופתו שלו – 'הסמכות הביורוקרטית', המושתתת על ידע ("Knowledge"). לא עוד סמכות אקסטרינזית (חיצונית), כי אם סמכות הניתנת מכוח הידע, ההתמחות והרציונליות, והניתנת למבחן אמפירי. לסמכות זו מאפיינים ברורים. אחד הבולטים בהם, הוא קיומו של מדרג, היררכיה (גזיאל, 1990).^[3]

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

המודל הביורוקרטי של ובר

המחפש הגדרה למונח ביורוקרטיה' ימצא מגוון רחב של  אפשרויות. לקסיקון Oxford  מגדירו כ"שיטת ממשל בה רוב ההחלטות החשובות מתקבלות על ידי נציגי המדינה ולא על ידי נבחרי ציבור" (Oxford, n.d.); בשונה ממנו, מילון "אבינאון", מציין כי הביורוקרטיה היא "שכבת פקידים מקצועיים המבצעת את תפקיד המנהל", אבל גם "שלטון הפּקידוּת - בעיקר מתוך גישה קשוּחה ולא מתחשבת בצורכי הפּרָט; טיפּוּל מִשׂרָדי מסוּרבּל ונִסחָב. רמיסת היחיד מתוך כּפיפוּת עיוורת לָאות הכּתוּבה" (אבינאון, ח"ת). גם זה וגם זה מכילים בתוכם את אופי הביורוקרטיה, ויתכן שדווקא מגוון הפירושים יכול לשפוך אור על השינוי שחל במושג הביורוקרטיה מהימים הקדומים – קודם לימיו של ובר, במהלך ימי חייו ועד ימינו אנו.

על פי המופיע בספרות (גזיאל, 1990), עדות לניהול ביורוקרטי ניתן לראות כבר בימי מצרים הפרעונית, אולם להבדיל מאותם ימים, בהם הצטמצמה הביורוקרטיה לארגונים מנהליים בלבד, מצביע מחקרו של ובר על  חדירת הביורוקרטיה לכל מוסדות החברה: מוסדות הדת, הצבא, האוניברסיטה וכמובן הארגונים המנהליים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Harald Groven לאתר flickr]

התרחבות ארגונים אלה, והרצון להתמודד עמם ביעילות, חייבה שינוי גישה שהיא מעיקרה המודל הביורוקרטיה של ובר שמאפייניו:

• דרגה גבוהה של התמחות; מבנה סמכות מדרגי, עם שליטה ואחריות מצומצמים
• לכפיפים שבמדרג; יחסים בלתי-אישיים בין עובד לעובד ובין עובד למקבל השירות;
• גיוס פקידים על בסיס של כישורים וידע טכני; הפרדה בין הכנסות ציבוריות לבין
• הכנסות פרטיות; קידום על-פי כישורים וותק (גזיאל, 1990, עמ' 67-66).

המשותף למאפיינים המצוינים מעלה, הוא היותה של המערכת הביורוקרטית "מערכת בקרה המושתתת על תקנות רציונליות, המנסות להסדיר את המבנה הארגוני ותהליכיו על בסיס של ידע טכני ומתוך מטרה להגיע למקסימום של יעילות" (גזיאל, 1990, עמ' 67). יותר ממאה שנים חלפו מאז פורסם המודל הביורוקרטי של ובר אך מבט בארגונים הפועלים כיום, ובפרט בארגוני המנהל הציבורי, מלמד שלא נס לחו (הבר, 2013). תרשים סכמתי של ארגון במנהל הציבורי של שנת 2021, זה הידוע בשמות 'עץ מבנה' או 'תרשים העץ' יראה פחות או יותר כתרשים עץ של ארגון שפעל לפני כמאה שנה – מבנה פירמידלי בן מספר דרגות סמכות,  ונושאי משרה המחוברים זה לזה בקשרי היררכיה.^[4]

רבות נכתב על הביורוקרטיה - בחיבורי זה לא אעמוד על  יתרונותיה וחסרונותיה, אלא אתמקד בסוגיית הסדר שנשקפת מהמודל הביורוקרטי, וזאת באמצעות השאלות: האם המבנה הארגוני כפי שהוא בא לידי ביטוי בתרשים העץ, אכן משקף לאמיתה את אשר מתרחש בארגון? האם מבנה שנהגה במציאות של תחילת המאה התשע עשרה מתאים למציאות חיינו במאה העשרים ואחת?

[בתמונה: תרשים העץ - כמה הוא משקף? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

על ליניאריות ושלם, הגדול מסך חלקיו

קצת אחרי ובר, צמחה תורת המערכות המורכבות שהפכה על פיהן את כל אותם חוקי טבע ואמיתות (שתיהן התפתחו במחצית הראשונה של המאה העשרים; אך תורת המערכות המורכבות זכתה לעדנה רק אחרי המילניום). מערכת מורכבת, על פי תורה זו, נמצאת באופן תמידי בהתהוות - היא קולטת מידע מהסביבה ומגיבה אליו; ובניגוד למערכת פשוטה, לכל אחד מחלקיה דרגת חופש להחליט או לפעול בכל אפשרות שימצא לנכון (ומכאן שמו, "סוכן עצמאי"). ומכיוון שתוצאת מעשיו של "הסוכן העצמאי" אינה צפויה מראש, לא ניתן לנבא כיצד ישפיעו אלה על חלקי המערכת האחרים (רזי ויחזקאלי, יחזקאלי, 2014). העדר הליניאריות מגדיר מחדש את תוצאת הפעולות הנעשות במערכת - "בעוד שבמכלולים ליניאריים ניתן להגדיר את תוצאת הפעילות המשותפת כתוצאת חיבור, הרי שלפעולות בצוותא במערכות מורכבות תהיינה תמיד תוצאות מורכבות" (נווה, אצל יחזקאלי, 2014) – השלם גדול - או קטן - מסך חלקיו.

מורכבותה של המערכת נמצא אם כן בקשרי הגומלין המתקיימים בין חבריה (נווה, אצל יחזקאלי, 2014), ובהגדרה מתמטית: "ככל שהיחס בין כמות השחקנים (פרטים או יחידות ארגוניות) לכמות התפקידים (פורמאליים/לא פורמאליים; פוטנציאליים/ממשיים) גדול יותר, כך עולה רמת המורכבות של מערכות אנושיות" (בן יוסף, אצל יחזקאלי, 2014).

[להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'קשרי גומלין', לחצו כאן]

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הארגון הגלוי והארגון הנסתר - תרשים העץ לעומת מפת הרשת

פעילות ארגונים "היא בבחינת פלט מצרפי של פעילויות הפרטים בהם" טוען בראונר (2004). כמות קשרי הגומלין, איכותם ופיזורם – מלמד על אופי הארגון, על דרכי ניהולו, על עוצמותיו, על חולשותיו. הם "הגורם החשוב ביותר להבנת מערכת מורכבת, ודי בהם כדי לשנות מערכת עד היסוד" (וינר אצל יחזקאלי ואונגר-משיח, 2020).

קיימים שני סוגים עיקריים של קשרי הגומלין בארגון: קשרי היררכיה וקשרים פונקציולניים בארגון - קשרי עבודה וקשרי חברות.. הראשון נוצר בדרך מלאכותית לצורך השגת מטרות הארגון; הוא פורמלי, מכוון להעברת הנחיות מלמעלה למטה (Top-Down) ובמהותו אינו בנוי לקבלת משוב מהדרגים הנמוכים. השני - משלב קשרים פורמליים וקשרים שאינם פורמליים אשר מתהווים באופן טבעי על בסיס נטיות אישיות. הוא מאפשר זרימת מידע בזמן אמת, הוא מעודד יצירתיות, ולמעשה בלעדיו לא ניתן להשיג מעורבות של עובדים (בראונר, 2004).

[למאמרם של יחזקאלי ואונגר משיח: 'למה רשת מבנה עדיפה על תרשים עץ?', לחצו כאן]

[בתמונה: תרשים רשת המשקף קשרי היררכיה (בלבד) בארגון. גם הוא מפורט בהרבה מתרשים העץ...מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

כמות הקשרים הפונקציולניים בארגון - קשרי עבודה וקשרי חברות, מהווה אבן בוחן לחוסנו של הארגון ולמידת גמישותו האסטרטגית: ככל שיתרבו הקשרים הפונקציולניים ותגבר איכותם, כך תגדל ערנותו של הארגון לאיומים חיצוניים ותתאפשר הסתגלותו לשינויים (יחזקאלי ואונגר-משיח, 2020).

קשרי היררכיה והקשרים הפונקציולניים בארגון הם הקשרים המקיימים את הארגון, אולם לצידם יש לציין קשרים נוסף, על דרך השלילה, והם  הקשרים הפונקציונליים הנדרשים/החסרים לאופטימיזציה. לקשרים הפונקציולניים הללו, שהעובדים מציינים כי הם חסרים על מנת להיות אפקטיביים, משמעות קריטית להצלחת הארגון (יחזקאלי ואונגר-משיח, 2020).

קשרי הגומלין הם כאמור הבסיס להבנת רשת מורכבת. לכל אחד מקשרים אלה חשיבות משל עצמו בשל תכונותיו הוא ובשל השפעתו על הקשרים האחרים, אולם תמונה מקיפה אודות הארגון לא ניתן לקבל מ'עץ המבנה' שמטרתו מראשיתו להציג את "ההיררכיה האנכית", קו הסמכות המקשר בין הממונים לקבוצות, ליחידות וליחידים (Daft, Murphy, & Willmott, as cited in Hunter, Bentzen & Taug, 2020). התייחסות אל הארגון כרשת מאפשרת מבט עומק על כל סוגי קשרי הגומלין, ואף יותר מכך: אבחון רשתי מאפשר להבחין בין קשרים מאומתים לבין אלה שאינם מאומתים - כלומר קשרים ששני הצדדים לקשר מאשרים את קיומו, לעומת קשרים שרק אחד מהצדדים טוען לקשר; להלן תרשימים א'-ו':

[להרחבה בנושא 'קשרי היררכיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא קשרים פונקציוליים / קשרי עבודה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'קשרים פונקציונליים נדרשים / חסרים, לחצו כאן]

[בתמונה: קשרי הגומלין הם הבסיס להבנת רשת מורכבת. לפניכם שני ארגונים שמרכיביהם דומים. אולם, פריסת קשרי הגומלין הופכת אותם לארגונים שונים לחלוטין... [התרשים עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]

קשרי היררכיה הלכה למעשה: האם הם מתבטאים בתרשים העץ?

הפער בין תרשים א' לתרשים ב', מלמד על בהירות קשרי ההיררכיה. ניתן לראות כי לא כל העובדים יודעים לומר מי הסמכות שמעליהם או עבור מי הם מהווים אמורים להוות סמכות. תופעת חוסר הבהירות של קשרי היררכיה - או חוסר הבהירות של הסמכות והאחריות - קיימת כמעט בכל ארגון. על פי יחזקאלי ואונגר-משיח (2020), בהירות של 75% של קשרי ההיררכיה הינה רמת בהירות המאפשרת לארגון להיות במיטבו. כל סוגיית בהירות קשרי ההיררכיה והפער בין קשרי ההיררכיה - להלכה ולמעשה, אינו בא לדי ביטוי ב'תרשים העץ', ונוכל לראותו רק בתרשים הרשת. תרשים א': קשרי היררכיה מאומתים (חזקים): יש פער בינם לבין 'תרשים העץ'

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

תרשים ב': קשרי היררכיה לא מאומתים (חלשים): אינם מופיעים כלל ב'תרשים העץ'

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

קשרים פונקציולניים בארגון - קשרי עבודה וקשרי חברות - איפה הם מצויים בתרשים העץ?

קשרים פונקציונליים מאומתים

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

קשרים פונקציונליים לא מאומתים:

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

שלא לדבר על העמקה רבה יותר, כמו איתור הקשרים הפונקציונליים הנדרשים/החסרים לאופטימיזציה (בעיקר חוצי המחלקות) המתוקפים (החזקים)...

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

והקשרים הפונקציונליים הנדרשים/החסרים לאופטימיזציה (בעיקר חוצי המחלקות) הלא מתוקפים (החלשים)...

[מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

לסיכום

במאמר זה, ביקשתי לבדוק כיצד מתבטאת אשליית הסדר במבנה הביורוקרטי ההיררכי. לצורך כך סקרתי את אופן ביטויי התפיסה ההיררכית למן המאה השישית ואילך, ותיארתי את המהפכה התעשייתית כרקע לצמיחת המודל הביורוקרטי של ובר. עמדתי על מאפייני תורת המערכות המורכבות, ועל משמעות יחסי הגומלין לעיצוב ולהבנת מערכות אלה; והצגתי מפות רשת המבטאות את שלוש מערכות יחסי הגומלין בארגון ספציפי: קשרי היררכיה מאומתים לעומת קשרי היררכיה שאינם מאומתים; קשרי עבודה מאומתים לעומת קשרי עבודה שאינם מאומתים; והקשרים הפונקציונליים הנדרשים/החסרים לאופטימיזציה (מאומתים) לעומת הקשרים הפונקציונליים הנדרשים/החסרים לאופטימיזציה שאינם מאומתים.

מתוך דברים אלה עולה כי תרשים העץ המשרטט את קווי הסמכות בארגונים, אינו יכול להוות כלי דרכו ניתן ללמוד על ארגון כלשהו, באשר אינו מלמד על הקשרים הפונקציונליים הקיימים, אינו מלמד על הקשרים הפונקציונליים הנדרשים/החסרים לאופטימיזציה, ואפילו באשר לקשרי היררכיה, שבעבור שיקופם הוא נוצר, אין הוא מספק אינדיקציה באשר למידת בהירותם.

[לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

הערות, מקורות והעשרה

[1] מוכר בשם פסבדו-דיוניסוס. ארבע המסות שכתב אשר תארו את ההיררכיה השמיימית, ה וקראו היררכיה שמיימית ותאולוגיה,

[2] ובר חילק את החברה לשלושה סוגי סמכות, אולם מופעיהם במציאות אינם כה נוקשים, ולא אחת הם הופיעו בשילוב זה או אחר (גזיאל, 1990, עמ' 65).

[3] ובר כינה טיפוסי סמכות אלה כ"טיפוסים אידאליים", אך אין הכוונה לאידאלי במובן של 'רצוי' או 'נורמטיבי'. המינוח 'טיפוס אידאלי' הוא טרמינולוגיה שנבחרה על ידו, על בסיס התרשמותו מהביורוקרטיה הפרוסית באותם ימים (גזיאל, 1990, עמ' 65).

[4] על פי גזיאל, אנרי פיול (1925-1841), מהנדס מכרות ותאורטיקן צרפתי, הקדים את ובר בהנחת היסודות לפורמלוגרם, התרשים הארגוני (גזיאל, 1990, עמ' 44).

• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• שרית אונגר-משיח (2019), היררכיה בארגון, ייצור ידע, 11/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרי היררכיה: קשרים מלאכותיים ומוגבלים…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרי עבודה: המפתח לחוסן ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2020), למה רשת מבנה עדיפה על תרשים עץ?, ייצור ידע, 19/11/20.