[בתמונה: בלעם ואתונו. התמונה היא צילום מסך]

[לקובץ המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן]

עודכן ב- 29 ביוני 2023

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת בלק, ראשי פרקים

1. לפרשת השבוע קוראים "פרשת בלק" על שמו של בלק בן ציפור שהיה מלך מואב - "וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא".

למה הדגש בעת ההיא ? על כך אומר רש"י שבלק לא היה "מציאה" גדולה אלא שבאותה תקופה היה הטוב מכולם. למרות ששם הפרשה "בלק", החלק המרכזי של פרשתינו מוקדש לבלעם הרשע, שניסה לקלל את עם ישראל והקב"ה לא אפשר לו לקלל ובמקום לקלל את ישראל בירך אותם ומכאן הביטוי של "בא לקלל ויצא מברך")

2. בלעם הוא דמות מאד מסתורית ומעניינת. לבלעם, המוגדר כ"נביא לאומות העולם", היתה "גישה ישירה" לשיחה עם הקב"ה כמו לשאר נביאי ישראל ואולם הקשר הישיר נוצר רק בלילות.

[בתמונה: ציורי תנ"ך / בלעם והאתון /ציירה: אהובה קליין]

3. בלק מלך מואב חשש מעם ישראל כיון שראה את מסע הניצחון של עם ישראל על עם האמורי ועל ממלכת עוג מלך הבשן ולכן חיפש דרך "לא שיגרתית" להילחם בבני ישראל. למימוש תוכניתו, בלק משתף פעולה עם מלכי מדין (שבדרך כלל היו אויבים שלו, אולם הפחד מבני ישראל חיבר ביניהם) וביחד הם מרכיבים משלחת של אנשים נכבדים ומציידים אותם במתנות יקרות ערך. המשלחת מגיעה לבלעם ומבקשת ממנו שיקלל את בני ישראל. בלעם מקבל את המשלחת (ואת המתנות כמובן) ואולם מבקש מהם שיישארו בלילה על מנת שיקבל רשות מהקב"ה. הקב"ה מסרב לתת רשות זו לבלעם ובלעם שולח אותם חזרה. כשחוזרת המשלחת לבלק הוא חושב שבלעם מבקש להעלות את שכר הטרחה  והוא שולח משלחת נכבדה יותר ומתנות יקרות יותר. ושוב, בלעם מבקש מהם להשאר לילה נוסף והפעם הקב"ה מאפשר לבלעם אולם אומר לו שידבר רק מה שה' יאפשר לו "קוּם לֵךְ אִתָּם; וְאַךְ, אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ  אֹתוֹ תַעֲשֶׂה".

4. בלעם ברוב להיטותו לקלל את ישראל קם בבוקר ובעצמו חובש את אתונו ויוצא לדרך. במהלך המסע ניצב מלאך ה' בדרך וחרב בידו. בלעם לא רואה את המלאך ואילו האתון רואה. היא יורדת מהדרך והולכת בשדה ובלעם רוגז ומכה אותה. בהמשך, תוך כדי צעידה במשעול הכרמים, כשיש חומת אבנים משני הצדדים, שוב רואה האתון את המלאך ועוקפת אותו תוך כדי לחיצת רגלו של בלעם לגדר, ובלעם כהרגלו מכה את האתון (ראו תמונה בראש המאמר). בפעם השלישית ניצב המלאך בצורה כזאת שאין מעבר, ואז האתון נעצרת ובלעם שוב מכה אותה ואז "וַיִּפְתַּח ה’, אֶת פִּי הָאָתוֹן" (ביטוי המשמש אותנו כיום בבדיחות כאשר אדם מדבר לא לעניין ולא בעיתוי הנכון). האתון באה בטענות לבלעם מדוע הוא מכה אותה? ובלעם עונה לה ברוגז רב "לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי, כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ". בהמשך, נגלה המלאך לבלעם ושואל אותו מדוע היכה את האתון הרי האתון הצילה את בלעם "וַתִּרְאַנִי, הָאָתוֹן, וַתֵּט לְפָנַי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים; אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי, כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי" בלעם מבין שיש בעיה ברצון שלו לקלל את ישראל ומנסה לסגת מתוכניתו ואולם המלאך אומר לו שילך לבלק "ואולם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, אֹתוֹ תְדַבֵּר".

[בתמונה: בלעם ואתונו. האמן: פיטר לסטמן, 1633-1583. התמונה היא נחלת הכלל]

5. כאשר בלק רואה את בלעם, הוא "פותח לו שולחן" ככתוב " וַיִּזְבַּח בָּלָק, בָּקָר וָצֹאן; וַיְשַׁלַּח לְבִלְעָם, וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ" ומבקר עימו בעיר מואב על מנת להסביר לו מה יקרה כשבני ישראל יכו אותו ואת עמו ומסביר שזו הסיבה שהוא מבקש את שירותיו המאגיים של בלעם. למחרת בלעם מבקש מבלק להכין שבעה מזבחות ובמקביל יוצא לשטח על מנת להיפגש עם הקב"ה אשר אומר לו "שׁוּב אֶל בָּלָק, וְכֹה תְדַבֵּר:" ואכן בלעם מתחיל בדיבור ואולם למרות רצונו העז לקלל את בני ישראל, הוא מברך אותם. בלק שלא אוהב את התוצאות מעביר את בלעם במקומות שונים ואולם בכל מקום יצאו לבלעם ברכות.

6. הברכות שבלעם מברך את בני ישראל הפכו ברבות השנים ל"נכסי צאן ברזל" של השפה העברית. המעניין הוא שהרבה מנבואותיו של אותו רשע התקיימו. בלעם מתחיל את נאומו "כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ:  הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". לאחר מלחמת ששת הימים בה שוחררו בין השאר שטחי יהודה ושומרון, עלה לקרקע הישוב ראש צורים שבגוש עציון שמדרום לירושלים. ישוב זה הוקם על חורבותיו של היישוב "עין צורים" אשר נפל במלחמת השחרור יחד עם הישובים כפר עציון, משואות יצחק ורבדים. ואכן כשעושים תצפית מראש צורים רואים שטח נרחב מאד של ארץ ישראל. בעלייה לגוש עציון ישנו היישוב גבעות שהחל כמו הרבה ישובים אחרים כהיאחזות נח"ל.

7. בלעם אומר "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" לפסוק זה ישנם שני פירושים:

• הראשון: שעם ישראל מבצע מה שברצונו (מה בראש שלו) ללא התחשבות מה יגידו אומות העולם;
• והפירוש השני: שאנו מבודדים משאר העולם והגויים לא מתחשבים בנו (לא סופרים אותנו), מונעים על ידי האינטרסים שלהם והמסקנה המאד ברורה הינה שעלינו לדאוג לעצמינו כי אף אחד לא יעשה זאת.

לאורך ההיסטוריה של עם ישראל מלפני שלושת אלפים שנה ועד לימינו, אנו רואים ששני הפירושים כאחד מתקיימים בנו.

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

[בתמונה: היישוב ראש צורים בגוש עציון. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אלמוני. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

8. הסבר נוסף המשלב את תחילתו וסופו של הפסוק, שהעולם שופט אותנו בסרגל מידות שונה משלו. מה שמותר לאומות העולם אסור ליהודים בישראל:

• אנחנו מנסים לשמור על טוהר הנשק גם במחיר אובדן חיים שלנו ומקבלים את דו"ח גולדסטון על מבצע "עופרת יצוקה";  או את הדו"ח ה"אובייקטיבי" על מבצע "צוק איתן".
• אנחנו מנסים למנוע כניסת טרוריסטים לעזה באמצעות כדורי צבע ומקבלים נסיונות לינץ' בלוחמי השייטת ובוועדת חקירה.
• אנחנו מודיעים לאוייב על התקפה קרובה על מנת לא לפגוע באזרחים ובתמורה מקבלים מארבים וירי מתוך אוכלוסייה אזרחית;

ועוד ועוד. יש גם האומרים שרק אם נבין זאת שאנו לבדד, אז יִשְׁכֹּן - נחיה לאורך זמן, ואם נהיה ככל הגויים אז ניעלם - לֹא יִתְחַשָּׁב (ראו כרזה למטה).

9. אחת הברכות של בלעם היא "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל". הפירוש הפשוט לפסוק זה הוא, שבלעם שעמד על הר ומתחתיו נתגלה מחנה בני ישראל, שם לב לעובדה שבני ישראל הקפידו שלא יהיה פתח של אוהל אחד מכוון מול פתח של אוהל אחר וזאת מטעמי צניעות. זהו המקור לחוקי הבניה כיום המסדירים את מיקומי החלונות והפתחים בין בתי שכנים.

10. ברכה נוספת בפי בלעם: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" שיכולה להתפרש במובן הצבאי ממנו חשש בלק. אבל יש לה מימד נוסף, והוא שעם ישראל קמים כאריות משנתם בשעה מוקדמת לקיום המצוות. ידוע ספרו של חיים הרצוג (שהיה מפקד המודיעין של צה"ל, שגריר ישראל באו"ם ונשיא המדינה) אשר כתב ספר על תולדות עם ישראל בעת החדשה ולספרו קרא בשם "עם כלביא יקום" אשר במילים אחרות מתכוון לכך שלא חשוב שאומות העולם מנסים לדכא, להרוג ולהשמיד את העם היהודי, בסופו של דבר עם ישראל יתגבר כארי ויתקיים לעולמי עד. (כל עוד נאמין בצדקת הדרך).

[הכרזה: ייצור ידע]

11. לכל מי שקרא ולמד על רדיפות היהודים בכל התקופות ובכל המקומות שבשיאם הגיעה לימי השואה הנוראה, וכן לכל מי שיצא לבקר במחנות ההשמדה בפולין, אותה ארץ ארורה שמצד אחד היתה לפני מאות שנים אבן שואבת ליהודים וממנה התפתח המרכז היהודי הגדול והחשוב ביותר עד לתחילת המאה שעברה ומתוכה צמחו מגדולי היהודים והתפתחה ספרות הלכתית ענפה, ומצד שני רגבי אדמתה ספוגים בדם של מיליוני יהודים אשר הושמדו רק בגלל היותם יהודים על ידי מכונת המוות הנאצית במיתות שונות ומשונות מי בחניקה, מי בשריפה מי ברעב ומי בצמא מי במים ומי באש. כשנמצאים ורואים את אותם מקומות, הרי שהמושג הזה של "עם כלביא יקום" מקבל משמעות חזקה וגדולה יותר. כיום, כשאנו חיים במדינה שלנו, עם צבא שלנו ועם תעשייה שלנו, אנו מצליחים להבין את ברכתו של בלעם, ולכן חשוב שמשלחות צה"ל ומשלחות נוער יגיעו ויבינו את מה שעבר עלינו וכיצד אנו "עם כלביא יקום" וכיצד מהאודים העשנים הגענו עד הלום.

12. בלק מבין שמבלעם לא יצא טוב ומבקש לגרש אותו "וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם, וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו; וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם, לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ, זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְעַתָּה, בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ" (ובשפה הערבית המדוברת "רוח מנהון")

13. בלעם ממשיך ואומר את המשפט "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב". רבי עקיבא השתמש בפסוק זה כדי להכתיר את שמעון בר-כוסבא כנשיא העם היהודי וכמפקד המרד וכן שינה את שמו לבר-כוכבא. כידוע מרד בר כוכבא פרץ כ-62 שנה לאחר חורבן בית המקדש והיתה כמיהה בעם להחזיר עטרה ליושנה. בר כוכבא הצליח לארגן את המרידה ברומאים, שנמשכה כשלש שנים, כשבהתחלה היו ניצחונות מרשימים לכח היהודי עד כדי שהיו שהכתירו את בר-כוכבא כמשיח. אולם הרומאים הזרימו כוחות רבים לארץ ישראל והצליחו לדכא את המרד ביד קשה.

[בתמונה: בר כוכבא. פרט מתוך מנורת הכנסת. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Deror avi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

סוף המרד היה עם נפילת העיר ביתר שנמצאת דרומית מערבית לירושלים סמוך לבית לחם כשישנם תיאורים קשים על אכזריות הרומאים. בניגוד לרבי עקיבא, היו שכינו אותו בר-כוזיבא מלשון כזב/שקר ויש אומרים מלשון אכזבה. הנוצרים הראשונים ניצלו תבוסה זו של היהודים כדי להוכיח שהמשיח הוא שלהם והם הם העם הנבחר מעתה והלאה. אנו מוצאים זאת בכתביו של אחד מאבות הכנסייה (אוסביוס) שכותב על בר-כוכבא ועל המרד "בזמן ההוא פיקד על צבא היהודים איש ושמו בו-כוכבא שפירושו כוכב. אדם זה בדרך כלל שאף לרצח ודומה לליסטים. אלא שבגלל שמו שכנע את נחותי העם כי נפל מהשמים לגאול את בני התמותה". בהמשך הוא מציין שכשלון המרד היה בגלל שהקב"ה זנח את העם היהודי לטובת הנוצרים.

[בתמונה: שרידי ביצורים בביתר המקראית. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bukvoed. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

14. בלעם, כטוב ליבו בנבואות, מתחיל להינבא על כל העמים מסביב "וַיַּרְא, אֶת עֲמָלֵק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר:  רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד". כידוע, שבט עמלק חוסל עם הריגתו של המן הרשע, למרות שבמהלך ההיסטוריה קמו לנו מספר "עמלקים": הקוזקים בפרעות ת"ח ות"ט, הנאצים ימח שמם במלחמת העולם השנייה ועוד מספר עמלקים כגון החמאס שאנו רואים את אופיים הרצחני של אנשיו שחטפו ורצחו בדם קר שלושה נערים תלמידי ישיבה. גם העם האשורי מקבל נבואה שהוא ייעלם מבימת ההיסטוריה ואילו עם ישראל "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ; מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר"

15. אומר לנו בלעם "ְצִים מִיַּד כִּתִּים, וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר; וְגַם הוּא, עֲדֵי אֹבֵד" ומפרש רש"י "וצים – ספינות גדולות" ואכן זהו שמה של חברת הספנות הישראלית "צים"  מחברות ספנות הגדולות בעולם. צים הוקמה בשנת 1945 על ידי הסוכנות היהודית, הסתדרות העובדים והחבל הימי לישראל בתחילת שנותיה כלל צי החברה אוניות נוסעים ואוניות משא, שהביאו ציוד אספקה במהלך התקופה המאתגרת של הקמת מדינת ישראל, מלחמת העצמאות וראשית צמיחתה. מספר שנים לאחר מכן סגרה את קו הנוסעים והחלה להתמחות בהובלת מטענים מ- ואל כל נמלי העולם.

16. אף שבלעם לא הצליח בניסיונות הקללה של עם ישראל, היתה לו הצלחה בדרך אחרת. בלעם יעץ לבלק מלך מואב להכשיל את עם ישראל בזנות, ולכן בנות מואב יצאו לפתות את בני ישראל לעבודה זרה, ובעקבות החטא העניש הקב"ה את בני ישראל בהבאת מגיפה שנהרגו בה עשרים וארבע אלף איש. אחד מנכבדי בני ישראל, נשיא של שבט שמעון, זמרי בן סלוא, התייצב בפני משה יחד עם כזבי בת צור שהיתה הבת של מלך מדין (מה שמלמד על מלך מדין שהסכים שבתו תרד לזנות על מנת להחטיא את בני ישראל). אותו זמרי "הסתלבט" על משה שגם הוא היה נשוי למדיינית (צפורה בת יתרו). משה לא ידע כיצד להגיב ואולם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן לקח רומח (חנית) בידו ודקר את זמרי ואת המדיינית, הרג את שניהם וכך נעצרה המגיפה.

17. נהוג לומר על אדם שביצע מעשה רע ויחד עם זאת מבקש שכר על מעשיו את המשפט: "נוהג מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס". משפט זה לקוח מדבריו של אלכסנדר ינאי לאשתו שלומציון המלכה לגבי וויכוח שהיה בתוך עם ישראל בזמן מלכות החשמונאים ביו הפרושים (שאנו הצאצאים שלהם) לבין  הצדוקים, וכך נאמר בגמרא )מסכת סוטה דף כב עמוד ב:( "המלך ינאי אלכסנדר אמר לאשתו בשעת פטירתו: "אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס"

וכל המוצא קשר אקטואלי – צודק.

צום י"ז בתמוז

בתאריך זה אנו נכנסים לתקופת "בין המצרים" תקופה זו של שלושה שבועות בין י"ז בתמוז. בזמן ימי בית המקדש הראשון הובקעה חומת העיר ב-ט' בתמוז, ובימי בית שני ב-י"ז תמוז. ובגלל חומרת האירוע של חורבן בית שני  קבוע חז"ל לציין את יום זה כתחילת ימי בין המצרים ועד ליום תשעה באב בו חרב בית המקדש (גם בית המקדש השני הוחרב על ידי הרומאים ב ט' באב). לפי המסורת, תקופה זו אינה תקופה טובה ובתקופה זאת אנו נוהגים מנהגי אבלות, (נהוג שלא להתחתן, לא לחדש בגדים, לא להכנס לגור בבית חדש ועוד,) בנוסף נהוג לא לחתום על חוזים ועסקאות מסחריות.

בי"ז בתמוז אירעו חמישה אירועים בהיסטוריה היהודית שעליהם אנו מתאבלים והם:

• משה רבינו שבר את לוחות הברית שקיבל בהר סיני לאחר שראה שבני ישראל הקימו את עגל הזהב והשתחוו לו.
• הופסקה הקרבת "קורבן התמיד" (הכהנים בבית המקדש היו מקריבים מידי יום ביומו קורבן על גבי המזבח).
• הובקעה חומת העיר ירושלים על ידי הבבלים בזמן בית המקדש הראשון
• אפוסטומוס שהיה שליט הרומאים שרף את ספר התורה.
• הרומאים העמידו בבית המקדש פסל של עבודה זרה כסמל לכיבוש הרוחני (של העם היהודי ושל ארץ ישראל.

[בתמונה: בית המקדש בלהבות. היוצרת: מלכות וקסברגר. באדיבות אתר זו דרכנו]

"אמרי אמיר"

1. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא" - וברש"י על המקום "אמר לו אם כן אקללם במקומי. אמר לו לא תאור את העם. אמר לו אם כן אברכם. אמר לו אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא. משל אומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעוקציך"

ונשאלת השאלה מדוע בלעם הרשע פתאום רוצה לברך את ישראל? ומבאר ה"תורה תמימה" הסבר נפלא שכתוב במדרש בפרשת חיי שרה שבגלל שלבן הרשע ברך את אחותו "אחותינו את היי לאלפי רבבה" היא הייתה עקרה שלא יהיו רשעים אומרים דברינו עשו פרי . וא"כ בלעם רצה לברך את ישראל בשביל שלא יתקיימו ברכותיו ובכך יקללם. ועל רעיון זה ענה לו הקב"ה כי ברוך הוא שמכיוון שכבר הם מבורכים אזי גם ברכותיך יתקיימו שהרי לא תוכל לטעון שברכותיך עשו פרי שאולי הברכה היא מכח האחרים שברכום.

ומה נפלאים לאור דברינו דברי האריז"ל שאמר שבלעם הא גלגולו של לבן הארמי, דהיינו שאותו אדם חזר על אותו טריק.... (ר' אלחנן הירש)

2. "וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה" (כ"ב, י"ח) - בימין של הצאר אלכסנדר השלישי, יצא שמו של השר איגנאטייב כמי ששונא את היהודים וגזר עליהם את הגזרות הקשות ביותר שיכל לגזור.יום אחד הפיצו האנטישמיים שמועה, שהברון גינצבורג עורך מגבית כדי לשחד את הצאר, וכשנפגשו השניים שאל הצאר את הברון: שמעתי, שרצונך לתת לי כסף, וכמה למשל, בדעתך לתת לי?השיב לו הברון גינצבורג: אם תאמר סכום כסף כפי שוויים של היהודים בעיני – כסף כל כך הרבה אין לי, ואם תאמר סכום כפי שוויים של היהודים בעיניך – לכך אני מוכן ומזומן בכל שעה.

[לקובץ המאמרים על פרשת בלק, לחצו כאן]