בימים הקרובים איראן תחזור לכותרות. יש לכך כמה סיבות, וביניהן, דיוני התקציב המתחדשים התר"ש המקרטע של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, והאיום האיראני על העשרה ל- 90%.
אחת השאלות - המעניינות (לפחות אותי) - היא, למה יצא ממשל טראמפ, חד צדדית, מהסכם הגרעין; ואיזה חלופות עמדו לפניו.
לדעתי, אי אפשר לעסוק בנושא, בלי לבחון במילה את האירועים הכרונולוגיים, חשיפת הפעילות הגרעינית האיראנית בנתנז לאשקאר-אבעד ואראק, על ידי המוג'הדין אל חאלק בקיץ 2002; ועד להטלת סבב הסנקציות השני על איראן על ידי מועצת הביטחון, במרץ 2007.
זה יהיה ארוך, ואף משעמם לפרקים; אבל, בחלקו השני של המאמר, נוכל להסיק מסקנות, כאלה ואחרות, מהאירועים הכרונולוגיים; ולהגיע, באמת, לגעת בנקודה המעניינת.
אז, למה יצא ממשל טראמפ, חד צדדית, מהסכם הגרעין?
באוגוסט 2002, מועצת ההתנגדות האיראנית - הזרוע הפוליטית של ארגון המוג'האדין אל חאלק - ערכה מסיבת עיתונאים, ובמהלכה חשפה, שאיראן בונה מתקן העשרה בננתז; ומנהלת מחקר, שענינו העשרת אוראניום במעבדה בלאשקראבאד; מה שיסתבר, מאוחר יותר, ככור פלוטוגני באראק.
">[מקור התמונה: צילום מסך]
הדברים התנהלו להם בעצלתיים, כיאה לקצב האירועים בדיפלומטיה הבינלאומית. המידע שפרסם הארגון הועבר לידיעת ולטיפול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הסוכנות שלחה פקחים לאיראן, לאורך שנת 2003; ובאוגוסט 2003, אישרו הפקחים, שאיראן מנהלת פרויקט העשרה, במעבדה שנמצאת מחוץ לטהר, במקום בשם לאשקארעבאד.
האיראנים טענו בעת ביקור הפקחים, שמדובר במעבדה שעוסקת בחקר לייזרים; אבל שכחו לציין, שמדובר שהיא עוסקת בהעשרת אורניום, באמצעות הפרדת איזוטופים באמצעות לייזר. האיראנים אגב, כך אומרות השמועות, הצליחו להעשיר כבר אז אוראניום ל 60% והחזיקו ב 7 מ"ג של חומר.
ב- 12 לספטמבר 2003, הוציאה סבא"א הודעה, שבה קרא הארגון קורא לאיראן להפסיק את כל פעילות העשרה שהיא מנהלת; ולהצהיר, מידית, על כל החומר הגרעיני שברשותה. ב 21 לאוקטובר באותה שנה, איראן נעתרה פומבית לדרישות סבא"א; והודיעה, שתמלא אותן כלשונן, בתוך כעשרה ימים.
איראן חתמה על הסכם עם שרי החוץ האירופאים של מדינות השלוש (בריטניה צרפת וגרמניה - E3 ). בהסכם היא התחייבה להפסיק את כל פעילות ההעשרה, ולחתום על גילוי מרצון של כל החומר הגרעיני שברשותה, וכל הפעילות הגרעינית שביצעה.
הזמן חלף לו בעצלתיים, ועשרה חודשים מאוחר יותר - ב- 18 ליוני 2004 - סבא"א הוציאה הודעת גינוי חריפה לאיראן, המסרבת לאפשר גישה לפקחי הארגון. איראן הגיבה בהודעה לסבא"א, שהיא תמשיך להעשיר באותם מתקנים, שבהם הצהירה בעבר והתחייבה במכתבה מה 21 לאוקטובר 2003 שהיא תפסיק בהם את כל העשרה.
ב 18 בנובמבר 2004, איראן הודיעה לסבא"א במכתב, שבעקבות שיחות עם מדינות ה- E3, והחתימה על הסכם פריז הראשון, איראן תקפיא שוב את כל פעילות העשרה, למשך כל זמן השיחות המתנהלות בין המדינות. בתמורה להודעה האיראנית, סבא"א הודיעה, שהיא לא תעביר את התלונה על איראן למועצת הביטחון.
בשמיני לאוגוסט 2005 איראן מתחילה בניגוד מוחלט להסכם עם מדינות ה E3 להעשיר 6UF במתקן שלה באיספהאן, מדינות ה E3 בתמורה מודיעות על השהיית השיחות עם טהרן.
ב- 24 לספטמבר 2005, סבא"א הצהירה, שאיראן מפרה את ההסכמים הקודמים עליהם חתמה. ההצהרה מגדירה את אופי הפעילות הגרעינית האיראנית כבעיתית, בעלת אופי צבאי; וככזאת, היא מחייבת טיפול של מועצת של האו"ם. סבא"א עדיין לא העבירה את הטיפול בבעיה האיראנית למועה"ב.
ב- 4 לפברואר 2006 מתקיימת ישיבה מיוחדת של סבא"א. בישיבה מועבר הטיפול בבעיה האיראנית למועה"ב של האו"ם. סבא"א קוראת לאיראן להשהות מידית את כל פעילות העשרת האורניום בשטחה, להשהות את בניית הכור הפלוטוני באראק ולאפשר גישה לפקחי הסוכנות.
בשישי לפברואר 2006, הודיעה איראן, מרצונה החופשי, על השהיית הפרוטוקול הנוסף וכל הפעילות החד צדדית האחרת אותה היא מבצעת.
ב- 11 לאפריל 2006, איראן הודיעה, שהיא העשירה אורניום לרמה של 3.5%, בפעם הראשונה, במתקן העשרה שלה בנתנז.
ב- 6 ליוני 2006, מדינות ה- P5+1 (חמש החברות הקבועות במועה"ב : בריטניה, צרפת, ארה"ב, סין רוסיה וגרמניה) מציעות לטהרן הסכם מסגרת, שבו הן מציעות תמריצים כלכלים גדולים לאיראן, לעצירת תוכנית העשרה שלה, לפרק זמן בלתי מוגבל.
ב- 31 ליולי 2006, מאמצת מועה"ב את החלטה 1696. ההחלטה מאמצת את הקריאות של סבא"א לאיראן לעצור את פעילות ההעשרה והופכת אותה לקריאה של מועה"ב
ב 22 לאוגוסט 2006, איראן הגיבה להצעת ה 1 + P5 ודחתה את קריאת מועה"ב אולם אומרת שבהסכם המסגרת יש אלמנטים טובים שיכולים להוות בסיס למשא ומתן.
ב 23 לדצמבר 2006, מועה"ב של האו"ם מאמצת את החלטה 1737; והטילה סנקציות על איראן, בשל סירובה לעצור את תוכנית העשרה המתנהלת בתחומה.
ב 24 למרץ 2007 - בעקבות הסירוב האיראני להיענות להחלטת מועה"ב 1737 - אימצה מועה"ב את החלטה 1747 והטילה אמברגו נשק על איראן.
בשלישי לדצמבר 2007, ממשל בוש הפך לציבורית חלקים מהערכת המודיעין השנתית. ע"פ הערכה זו, איראן בסבירות גבוהה פירקה את קבוצת הנשק שלה בסתיו 2003; ובסבירות - שאותה מעריך הדוח כבינונית - לא חידשה את פעילותה מאז ועד למועד יציאת הדו"ח בשום דרך.
כשיוצאת הערכה הזאת לאוויר העולם, האיראנים נמצאו בעיצומו של מאמץ הנדסי גדול, לבניית אתר העשרה גדול עמוק במעבה האדמה, ליד העיר קום. אופיו הצבאי של אתר פורדו לא ממש מסתדר עם הערכה האמריקאית, בדבר פעילות קבוצת הנשק.
ב 25 לספטמבר 2009 חשף הנשיא, ברק אובאמה במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא צרפת סרקוזי וראש הממשלה הבריטי גורדון בראון את דבר קיומו של אתר פורדו.
