תקציר: בספר במדבר בפרק י', מתכוננים בני ישראל לכניסה לארץ. אז פונה משה לחותנו יתרו ומבקשו להצטרף אליהם, אבל אופן הבקשה פוגע בו. לאפיזודה ההיא קשר ישיר לימינו אלה, והמבין יבין…

עודכן ב-16 ביוני 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר.

*  *  *

בספר במדבר בפרק י' מתכוננים בני ישראל לכניסה לארץ, ואז פונה משה לחותנו יתרו ומבקשו להצטרף אליהם, אבל אופן הבקשה פוגע בו:

• כט: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹבָב בֶּן-רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם; לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ...
• ל: חובב הוא יתרו, עונה למשה בסירוב: "לא אלך כי אם אל ארצי ומולדתי אלך".

משה מפציר: "אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ..." ורש"י מפרש: "אין נא אלא לשון בקשה, שלא יאמרו "לא נתגייר". יתרו מחיבה, סבור היה שיש לגרים חלק בארץ, עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו".

[מאמר זה לקוח מספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

לכאורה, משה ממש בסדר עם יתרו...

הוא מזמין אותו מיוזמתו לבוא עם בני ישראל אל הארץ המובטחת ולנחול את חלקו בזכות שווה, כמו יתר בני ישראל. לפי הדגשת רש"י, בהצעת משה מונחת המודעות לחשש לקיפוח זכויות הגרים בחלוקת הארץ לנחלה. ובכל זאת, למרות ההצעה ההגונה, משה נענה בסירוב.

בפירוש ליקוטי אנשי שם, הטילו אור על סרובו של יתרו: משה כשל בנקודה זו, המענה המסרב של יתרו, נבע כנראה מתחושת עלבון. מעצם החיבור בין הזמנת יתרו להצטרף לכניסתם לארץ, לבין ההבטחה שגם הוא יהיה שווה לכל יתר בני ישראל בחלוקת הנכסים, טמון סימון דווקא לאחרותו של יתרו, מה שמדגיש עד כמה שייכותו לכלל ישראל, רחוקה מלהיות מובנת מאליה.

בעלבונו, יתרו הבהיר למשה כי ההבטחה לשיתופו בזכות הנחלה, מקטינה למעשה את משמעות הצעד ההרואי שעשה בהצטרפותו לבני ישראל במדבר. הרי אם לנחלה הוא זקוק, מוטב לו לשוב אל ארצו מולדתו. המפרשים שם (ליקוטי אנשי שם) היטיבו לייצג את טענת יתרו: "אמר יתרו למשה: מדוע לי לאכול משולחנם של אחרים?... איני צריך לטובתך ליתן לי חבל ארץ לפנים משורת הדין, במתנת חינם, טוב לי יותר ללכת אל ארצי שיש לי שם עושר ונכסים לרוב".

משה הבין וחידש את פנייתו אל יתרו בתיקון משמעותי: "כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ, לְעֵינָיִם". התיקון מצביע על הגיון אחר: משה מדגיש הפעם את החוויה הרוחנית המשותפת שכוננה בינהם. את הברית שחושלה בקשיי המדבר ובמעמד הר סיני. במילותינו שלנו, משה מבהיר הפעם כי מדובר בקשר חוייתי רוחני, הגדול פי כמה מברית של אינטרסים. בהיבט זה, ניתן בפרוש ביטוי להד השלילי היכול להתעורר מנטישת יתרו: "שיאמרו אומות העולם, אילו ראה יתרו בישראל ענין אלוהי לא היה עוזבם".

לפנינו שיעור על משמעותה של שותפות רוחנית בין בני ברית

כמובן שראוי לכונן ברית על חלוקת משאבים שוויונית וצודקת, אבל התמקדות רק בזה מחלישה את הברית ומקטינה את בעלי הברית. על שיעור זה שוחחתי רבות עם חבריי הדרוזים, שעל פי מורשתם הם בני הנביא יתרו הוא נבי שועייב...

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• ספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית';
• אוסף המאמרים על 'פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ';
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.

מקורות והעשרה

• גרשון הכהן (2016), משופטים למלכים – מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית, ייצור ידע, 3/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בהעלותך באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.