[בתמונה: לא מחוברים... [מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

ד"ר דורון מצא הוא אנליסט, מרצה, חוקר ומומחה בתחום הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, ערביי ישראל והחברה הישראלית.  זהו מאמר דעה מפרי עטו.

[לבלוג של דורון מצא: מימרא - מחשבות בהירות על מציאות מורכבת, לחצו כאן]

*  *  *

הממשלה הנוכחית היא כישלון מצטבר לא רק בגלל הצעירות וחוסר הניסיון של ראשיה. היא כישלון שהולך ותופס ממדים, בגלל חוסר ההיגיון הפנימי שלה.

האקלקטיות שלה היא אסון ניהולי. היא מתנהלת כמו אסופה מקרית של שרים ומשרדים שכל אחד פועל בסוג וכסוג של אוטונומיה משל עצמו, ללא סנכרון עם האחרים; מה שמבליט את העובדה כי אין פה קוהרנטיות אסטרטגית מערכתית בשום תחום.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: חחים בסרט, ללא קוהרנטיות אסטרטגית בשום תחום... התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות, אך בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הקוהרנטיות היחידה שהתקיימה היא "רק לא נתניהו" וביום שאחרי, מתברר כי זה לא מספיק לנהל מדינה. כך למשל:

• משרד החינוך רוצה לעסוק בחינוך, ומטרפד את מבצע החיסונים בבתי הספר, כי חיסונים זה לא חינוך (למרות שאנחנו במציאות של מגיפה);
• שר האוצר אינו משתתף בדיוני קבינט הקורונה, כי הקורונה זה לא ענייני כלכלה;
• שר החוץ תקוע בענייני משרדו, גוזר סרטים בנציגויות ישראל במזרח התיכון, ועתה מנהל עכשיו עימות ישיר מדיני חסר תקדים מול פולין.

העימות עם פולין הוא מרתק במיוחד ומדגים היטב את העניין. הנה נושא שליאיר לפיד יש בו עניין אישי מובהק; וברמה העקרונית יש צדק אולטימטיבי בעמדתו התוקפנית כלפי פולין; וניסיונה לשכתב באגרסיביות את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. אבל צריך לומר, שאין המדובר במדיניות פולנית חדשה. הממשלה הקודמת - ואפילו קודמתה - כבר התמודדו עם העניין בסוג של דואליות, שבמסגרתה ניסתה ישראל לעמוד על עמדתה העקרונית בנושא שימור זיכרון האמת של ההיסטוריה, מחד גיסא; ולשמר ולחזק את ציר מדינות וישגרד - קבוצת מדינות מרכז אירופה הכוללת את הונגריה, צ'כיה, פולין וסלובקיה, כמשקל נגד למדינות המערב באיחוד האירופי.

[בתמונה: אנדרטה לזכר לוחמי המחתרות הפולניות, ורשה. הניסיון הפולי האגרסיבי לשנות את ההיטוריה... התמונה הועלתה לויקיפדיה ואושרה לפרסום ע"י Assafoz]

הפעם ישראל של לפיד החליטה על מלחמת חורמה נגד פולין. זה לגיטימי אבל כנראה אינו משדר קוהרנטיות ביחס להצהרות הלא חכמות ומאד לא מדויקות של שר החוץ מלפני חודש, בנושא האנטישמיות; וחשוב יותר - זה כנראה נעשה מבלי שתהיה לישראל איזו תפיסה או אסטרטגיה כוללת של יחסי חוץ. וכך יכול השר להתנהל בסוג של תזזיתיות, שאמנם משרתת אולי את לפיד אבל לא ברור אם היא משרתת את ישראל.

מה שברור הוא שהתופעה הזו של סגנון ניהול אוטונומי - שבמסגרתו פועלים שרי הממשלה, כיחידות עצמאיות נטולות חיבורים והקשרים רחבים יותר של אסטרטגיה כוללת - היא המאפיין הבולט של הממשלה הנוכחית. די ברור גם למה. אסטרטגיה כוללת מחייבת מפגש, דיאלוג מהותי וחיבורים של תוכן. במאפיינים הנוכחיים של הממשלה זה כמובן בלתי אפשרי מאחר וקיום הממשלה מבוסס על התפיסה של מזעור קונפליקטים. כדי לעשות זאת, נדרש להקים גדרות בין העושים במלאכה, כדי להבטיח את אותה "רוח טובה" ומזוייפת בין שרי הממשלה והשותפים הקואליציוניים.

הטרגדיה הגדולה היא, שהבעיות העיקריות, והדוגמא הטובה לכך היא הקורונה, הן בעיות מורכבות ובעיקר בעיות משולבות, המחייבות חיבורים ושילובים, ולא אוטונומיות ניהוליות, מהסוג המאפיין את הממשלה הנוכחית.