[בתמונה: זה מה ששווים שוטרים בראש השנה תשפ"ב. זה מה שהיה למדינה להעניק להם על אחת השנים השוחקות בחייהם, כשהם סופגים קיתונות בוז מהציבור והתקשורת ומרגישים מופקרים על ידי מפקדיהם... אז זה באמת לא הכסף. זו האמירה, ויש לה משמעות עצומה! הכרזה: עופר אשקורי]

[לאוסף הכרזות על אכיפת חוק, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם אוסף שישי של אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; והפעם בהקשרים של החוק ואכיפתו.

אתם מוזמנים לתרום עוד...

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: זה מה ששוטרים שווים בראש השנה תשפ"ב...

זה מה ששווים שוטרים בראש השנה תשפ"ב. זה מה שהיה למדינה להעניק להם על אחת השנים השוחקות בחייהם, כשהם סופגים קיתונות בוז מהציבור והתקשורת ומרגישים מופקרים על ידי מפקדיהם... אז זה באמת לא הכסף. זו האמירה, ויש לה משמעות עצומה!

הכרזה: עופר אשקורי, פייסבוק.

כרזה שנייה: דין אחר לשופט ולאזרח: ההסתרה של מערכת המשפט מאחורי צו איסור הפרסום...

בתחילת ספטמבר 2021, חשף אתר ynet כי מתנהלת חקירה במשטרה נגד שופט בגין מעשים חמורים. החקירה הוסתרה מהציבור ובמשך שבועות ארוכים לא דווח עליה. השופט לא נעצר. בתום החקירה הועבר התיק לפרקליטות, ועדיין לא נמסרה החלטה לגביו.

יו״ר ועדת חוקה ומשפט של הכנסת, ח"כ ניסן סלומיאנסקי תקף את הניסיון להסתרה:

"לא יעלה על הדעת שיהיו אנשים שיזכו לפריבילגיה כזאת. דווקא אישיות כמו שופט שנחקרת - היה ראוי שהמערכת תפרסם ולא תחביא מעין הציבור. פשוט מזעזע לחשוב שהעניין הזה הוסתר מהציבור ולא משנה מה הסיבה. ראוי שהציבור יידע ששופט נחקר והוצא לחופשה...".

[מקור תמונתו של ח"כ סלומיאנסקי משמאל: פייסבוק]

[למאמרו של אלי סניור ב- ynet, לחצו כאן]

כותבת עו"ד טלי גוטליב: "כשאתה שופט בכיר גם תעמוד לצידך חזקת החפות, גם יחקרו ״לעומק״, גם ״יבדקו הייטב״ את טיב החשדות נגדך. וגם הכי חשוב! תישאר משוחרר, ולא תיעצר כמו כל אדם שחשוד בעבירות כאלה. אבל דין אחד לשופט בכיר ודין לגמרי אחר לאזרח."

המאמרים הרלוונטיים באתר:

• טלי גוטליב: דין אחד לשופט בכיר ודין לגמרי אחר לאזרח!

• יאיר רגב: הפריבילגיה, ההסתרה והמגנה כרטה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי QuinceCreative לאתר Pixabay]

כרזה שלישית: מתי נפסיק להיות המטומטמים של השכונה?

בליל ה- 6-5 לספטמבר 2021, ברחו מחבלים-אסירים (וביניהם המחבל זכריה זביידי) מהכלא, באמצעות מנהרה של עשרות מטרים שחפרו בחודשים האחרונים. 

מהיום שנוצר הכלא, נוצרו הבריחות ממנו; ומידי תקופה תתבצע בריחה נועזת, שתצית את הדמיון; ותשמש, בבוא היום, מודל לסרט... רק שכרגיל בסרט הזה, משחקים הפלסטינים בתפקיד הגיבורים, היצירתיים; ואנחנו בתפקיד המטומטמים (אנחנו נתעורר פעם?)

עכשיו, קודם כל צריך להצדיע לאויב על הצלחה מרהיבה. מי שאיננו יודע להעריך את אויביו, לא יהיה ראוי להערכה בעצמו. אח"כ, מתחיל הציד... בזה אנחו (עדיין) די טובים...

שם היוצר - שגם ששיתף את הכרזה למטה ברשתות החברתיות בבוקר ה- 6 בספטמבר 2021 - לא ידוע.

כרזה רביעית: תאוות הכליאה...

כותב פרופ' בועז סנג'רו: 

"משהו טוב אחד בכל זאת צמח מבריחת האסירים הביטחוניים (בספטמבר 2021): סוף־סוף התעורר דיון ציבורי בשאלה לאן הולכים בכל שנה כארבעה מיליארד שקלים מהמסים שלנו, בזמן שתנאי הכליאה נותרים גרועים ומחפירים. בכל שנה סוקר דו"ח הסנגוריה הציבורית את תנאי הכליאה המבישים, והציבור אדיש.

שילוב של תאוות כליאה, מתוך אשליה שריבוי מאסרים יצמצם פשיעה, עם חוסר הקצאת משאבים לבניית מתקנים הולמים, הוביל בעשורים האחרונים לגידול במספר האסירים ובצפיפות. ב־2014 פורסם דו"ח המכון הלאומי האמריקני למדעים, שהראה שהמאסר אינו משיג את מטרותיו, והמליץ לצמצם את השימוש בו. האמריקנים הכפילו את מספר האסירים פי עשרה ב־40 השנים האחרונות, הרסו משפחות וקהילות, בעיקר של שחורים והיספאנים, בזבזו הון ולא הצליחו לצמצם את הפשיעה. גם בישראל רוב האסירים אינם רוצחים, אנסים, שודדים, אלימים או מסוכנים פיזית; רבים כלואים בשל עבירות רכוש ללא אלימות. ב־2015 פורסם דו"ח ועדת דורנר, שהמליץ על צמצום הכליאה."

• המאמר הרלוונטי באתר: בועז סנג'רו (2021), החרפה האמיתית של בתי הסוהר, ישראל היום, 19/9/21, ע' 22.

 

[תמונתו של פרופ' סועז סנג'רו נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי OrenNagi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזה חמישית: דם שוטרים אינו הפקר?

ב- 2 באוקטובר 2021 - לאחר תקיפת השוטרים על ידי 'אל חיראסה' - המיליציה של התנועה האסלאמית בכפר קאסם; ולאחר שהבינו שוטרים, שהמשטרה מנסה לטשטש את האירוע, פרצה מחאה רבתי ברשתות החברתיות, שבה שוטרים מצלמים את כפות ידיהם ועליהן הכיתוב באדום: "דם שוטרים אינו הפקר".

המשטרה הוזעקה לבניין העיריה לאחר שאזרח התלונן כי בריוני 'אל חיראסה' הכניסו אדם - בניגוד לרצונו - לחדר שעמד לרשותם בבניין עיריית כפר קאסם. השוטרים התקבלו שם באלימות מופגנת: באגרופים, בדחיפות, בקללות ובחניקות, כשהם מבהירים לשוטרים, מיהי המשטרה האמיתית בכפר קאסם ("אנחנו החוק כאן") ...

משטרה בהכלה... על פי השוטרים, ניסה מרחב שרון "להכיל" את האירוע ולבסוף - כשעיתונאים התחילו לשאול שאלות - העביר דיווח אנאמי ללא תיעוד מצלמות גוף של השוטרים. 

השוטרים מרגישים נבגדים על ידי מפקדיהם וכל ידי הציבור כאחד. קוד הנאמנות שביניהם לבין מפקדיהם נשבר. אולי זוהי ההזדמנות לשינוי רבתי במשטרה. רק מי יבצע אותו? מפכ"ל - שמחשב את קיצו לאחור ושטרוד עם עורכי דינו בעייני ועדת מירון? פיקוד מנותק ולא מקצועי, שאיבד קשר עם השטח? שר שאינו מבין מימינו ומשמאלו במשרד שעליו הופקד?

[בתמונה: כרזת מחאה שערכו שוטרים במחאת הרשת שלהם אחרי שהותקפו בכפר קאסם ב- 2 באוקטובר 2021. מקור הכרזה: פייסבוק. הצלם אינו ידוע]

כרזה שישית: אוי, כמה שאנחנו צבועים...

אינני יודע מה היה בין שמעון פרס לקולט אביטל. אני כן יודע, שכל הברנג'ה העיתונאית ידעה על הסיפורים הללו בזמן אמת והסיפורים הרחיקו בהרבה מעבר לקולט אביטל. (תשאלו את העיתונאי גדעון לוי, למשל; אם יסכים לענות לכם...).

אני עוד יודע, שבמקרים אחרים, די בעדות של אשה לא מוכרת, כדי שאמות הסיפים ירעדו; והנה, דומיה כמעט (כאז כן עתה) ... אין זעקת פמיניסטיות; אין לובי נשי; אין מחאה 'עממית'... יש השתקה!

למה?? 

[בכרזה: אוי, כמה שאנחנו צבועים... לכתבה המלאה ב- N-12, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שביעית: עדיף חיים משותפים בערים מעורבות על ריכוזי יישובים מרביים אוטונומיים למעשה!

פרעות תשפ"א יצרו חרדה בקרב גורמי ביטחון לגבי מה שיתרחש בערים המעורבות באירועים הבאים. הפתרון שהומלץ היה להאיץ את תכנון הרחבת היישובים הערביים, שגם היום חיים בעולם משלהם עם צבא מזויין משלהם (משפחות הפשיעה); ומשטרה משלהם (חברות ה'אבטחה').

אבל הערים הללו - השולטות על צירי תנועה ראשיים - יוצרות סיכון רבתי לריבונות הישראלית, ויחייבו בבוא היום מלחמה על הדרכים, ממש כמו במלחמת העצמאות. את תחילתה של המלחמה על צירי התנועה, ראינו בשתי המרידות של הפלסטינים תושבי ישראל: באוקטובר 2000 ובפרעות תשפ"א.

הרחבת תכניות הבנייה הופכת את מרחב הגליל המרכזי לגוש ערבי הומוגני, שצובע את מפת הגליל בנוכחות ערבית דומיננטית, חופפת למפת החלוקה של 1947. בסופו של יום, עם מגמת ההרחבה של המרחב הערבי, מדינת ישראל תמצא עצמה בגליל גם מאבדת שליטה בלב המרחב הערבי ההופך לאוטונומי, וגם נאלצת להתמודד בזליגה מתמשכת לערים המעורבות.

דווקא מהבחינה הביטחונית, עדיפה נוכחות מאוזנת במרחב של יהודים וערבים. כדאי לבדוק לדוגמה, היכן יכולה ניידת משטרה בודדת לנוע בביטחון רב יותר, האם באום אל פאחם שהפכה לעיר ערבית הומוגנית, או בנצרת?

המציאות הישראלית במאה השנים האחרונות, מלמדת על מופרכות המאמץ לכפות על המרחב את החלוקה המלאכותית ליחידות שטח הומוגניות נפרדות. במבט היסטורי על מלחמת העצמאות, הערים המעורבות: צפת, טבריה, חיפה, היו בראשית המלחמה בעיה שהפכה במהירות להזדמנות מערכתית.

אלא שהחרדה היהודית המייחלת לנורמליות שלווה, בבקשתה להימלט ממצבי חיכוך, הולכת ומתכנסת אל ערי החוף ובתוך כך מאבדת את אחיזתה במרחבי הארץ. ובינתיים, מי שנמלט מחיכוך, החיכוך רודף אחריו אל פתח ביתו. מהיבט זה, הערים המעורבות הן הזדמנות לחיכוך נכון יותר, מאשר זה הכרוך בעימות מול ריכוז ערבי הומוגני נטול נוכחות יהודית, כמו גוש יישובי אום אל פאחם.

• המאמר הרלוונטי באתר 'ייצור ידע': גרשון הכהן: מדינת היהודים מתכנסת בטיפשותה למפת החלוקה 1947.

[בכרזה: הערים המעורבות הן הזדמנות לחיכוך נכון יותר, מאשר זה הכרוך בעימות מול ריכוז ערבי הומוגני נטול נוכחות יהודית, כמו גוש יישובי אום אל פאחם.התמונה המקורית: משטרת ישראל...הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שמינית: שוב פאניקה מוסרית... אל תפלו בפח!

סטטיסטיקות תאונות דרכים, וההרוגים בתאונות הדרכים, הן תופעות סטטיסטיות. הן עולות ויורדות בגלים... ולפעמים נוצרים 'פיקים'...

ה'פיקים' הללו מהווים הזדמנות ליצירת פאניקה מוסרית, שתהווה מנוף לרווח. כשיש 'פיק' מיד זועקים הארגונים הרלוונטיים על מיעוט התקציבים לאכיפה... לפעמים הם גם מקבלים תוספת!

רק שאין קשר ישיר בין אכיפה לתאונות דרכים; בטח לא בשיטת האכיפה הנוכחית המחפשת לאכוף 'מתחת לפנס'...

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: פניקה מוסרית – הכל מותר כדי להשיג מטרה!

[בכרזה: שוב פניקה מוסרית... אל תפלו בפח! הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: למי עוזרות כל ההפגנות נגד רצח נשים בידי בני זוגן?

פסיכופתים אינם מתרשמים מדיבורים, מכותרות ומהפגנות; ובמקרים של רצח נשים בידי בנות זוגם - גם לא מהעונש הצפוי. הדרך היחידה להתמודד היא להבהיר כבר בגיל הגן, שאין דרך להציל את מי שקושרת את גורלה בגורלו של פסיכופת, ולשנן, שנן היטב, את הסימנים המעידים שמדובר בפסיכופת!

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: (כמעט) הכל על פסיכופתים.

[בכרזה: למי עוזרות כל ההפגנות נגד רצח נשים בידי בני זוגן? למאמר של אילנה קוריאל ב- ynet, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה עשירית: "להתקדם למאה ה-21? קודם שנגיע למאה ה-20"...

יומיים לפני עדותו של מפקד כלא גלבוע בוועדת לבדיקת בריחת האסירים, התייחסה רב-גונדר קטי פרי בכנס פנימי לפיגור הטכנולוגי של שב"ס. בהקלטה שהגיעה לידי ynet נשמעת פרי מודה: "אנחנו בפער עצום, יש הזנחה של שנים. תיקי אסיר עשויים מקרטון ויומני אגפים כתובים בעט". ואנחנו מקשים: פיגור עצום רק בטכנולוגיה???

• המאמר הרלוונטי: רועי רובינשטיין (2021), נציבת שב"ס בשיחה סגורה: "להתקדם למאה ה-21? קודם שנגיע למאה ה-20", 23/11/21, ynet.

[בכרזה: שב"ס - "להתקדם למאה ה-21? קודם שנגיע למאה ה-20"... הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף הכרזות על אכיפת חוק, לחצו כאן]