[בתמונה: תיאוריית המדרון החלקלק. מתי זה לא עובד? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenIcons לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו המאמר השני בנושא 'תיאוריית המדרון החלקלק'. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: תיאוריית המדרון החלקלק – צ’רצ’יל כמקרה בוחן

*  *  *

אחד הכלים החביבים על פוליטיקאים, יועצים אסטרטגיים ויועצי תקשורת לחייב את מקבלי ההחלטות לעשות מעשה; או למנוע מהם מלעשות מעשה, היא דרך יצירת 'פניקה מוסרית' או 'בהלה מוסרית' (Moral Panic) על ידי שימוש בתיאוריית 'המדרון החלקלק'.

מדרון חלקלק מהו?

'מדרון חלקלק' (slippery slope) הוא מטפורה למצב, שתחילתו בצעד חיובי וראוי לכאורה בהווה, שגורר אחריו שרשרת צעדים עתידיים שאמורים לצאת משליטה, וסופם הידרדרות לכאוס, בעתיד.

.

לצורך הקביעה - שפעולה מסויימת בהווה תגרור מפולת בעתיד - אמור המשתמש בה לעשות שימוש בתבניות / בדפוסי פעולה: מבנה או תהליך כמעט קבועים, החוזרים ונשנים ב- מערכות מורכבות. היכולת לאתר דפוסים חוזרים במערכות מורכבות מאפשרת לנו להבין את הקשר הסיבתי שבין הפעולה שנבצע בהווה לאלה שאמורות לבוא אחריה. משיבה לנו את יכולת ה- חיזוי, שנלקחה מאיתנו בעולם מורכב ודינאמי, המשתנה במהירות...

[בתמונה משמאל: תיאוריית המדרון החלקלק. מתי זה לא עובד? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenIcons לאתר Pixabay]

פה מצוי הבסיס למניפולציה: תיאוריית 'המדרון החלקלק' מבוססת על ההנחה, שיש קשר נסיבתי בין הפעולה הראשונה - שאותה רוצים למנוע - לבין אותה מפולת שבה מאיימים שתתרחש אם תבוצע אותה פעולה. 'כשל המדרון החלקלק' הוא שימוש, מניפולטיבי או תמים, בתיאורית המדרון החלקלק. כדי למנוע החלטות לא רצויות, אנו מאיימים שאם תבוצע הפעולה היא תגרום לכאוס. רק שאין קשר סיבתי בין אותה פעולה לכאוס המובטח...

[הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

מקרה בוחן לכשל המדרון החלקלק: מי שמתחיל עם קנביס, יסיים בהתמכרות לסמים קשים...

משך שנים הזהירו אותנו שהמעשן סמים קלים סופו להתמכר לסמים קשים. דומה שהיום כבר ברור שמדובר בכשל המדרון החלקלק, שרבים עוד מאמינים בו; ורבים אחרים עושים הכל כדי שרבים ימשיכו להאמיו בו...

מבעיית הסמים מתפרנסות משפחות רבות מידי, משני צידי החוק; ולרבים מידי יש חלק בהנצחת התופעה. כדאי להתבונן סביבנו על מדינות המערב. אין היום ספק, שהגדרת הקנביס, למשל, כסם מסוכן, תהיה עוד מספר שנים היסטוריה, בכל העולם המערבי. זאת, למרות שגורמים רבים עושים כמיטב יכולתם 'למשוך' את המצב הקיים, ככל שיוכלו.

יתרה מכך, ברור לכל מי שעיניו בראשו, שאימוץ עקרונות המודל הפורטוגלי במערב, בנוגע לסמים בכלל, הוא רק עניין של זמן: סמים הם תרופה שטובה בתחומים מסויימים וגרועה באחרים. הפיכת הסמים לעבירה פלילית - במקום לתייג את השימוש וההתמכרות כמחלה - הביא אולי פרנסה ללא מעטים; אבל הצמיח פשיעה חובקת עולם. הוא סתם את בתי המשפט ויצר בעיות עצומות בבתי הכלא.

מפורטוגל למדנו שהאסטרטגיה של דה קרימינליזציה ולגליזציה של סמים בכלל מוכיחה את עצמה בגדול. היא 'משחררת סתימות' במערכת אכיפת החוק, מקטינה את מספר המשתמשים בסמים בכלל - כולל סמים קלים - עקב תיוגם כ'חולים'; ומשחררת כספים לטיפול בנפגעי הסמים.

הנה שפטו בעצמכם: אתם מבינים איך עובדים עליכם?

[לכתבה המלאה של אסא ששון ב'דה מרקר', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2021), תיאוריית המדרון החלקלק – צ’רצ’יל כמקרה בוחן, ייצור ידע, 27/9/21.