[בתמונה: קשה להשתחרר מן התחושה, שיצרני הרכב החשמלי - שמאיימים כעת כי בעוד מס' שנים, יפסיקו את יצור כלי הרכב שמונעים במנועי בערה פנימית - עושים עלינו סיבוב! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Mikes-Photography לאתר Pixabay]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

גם אני הזמנתי רכב חשמלי אבל אני משתדל להיות אובייקטיבי ולא מתעלם מהחסרונות המובנים של השיטה הזו להנעת כלי רכב...

נעשה תרגיל קטן ופשוט בחקר ביצועים של יעילות אנרגטית:

משקל יח' מצברים של 80 ק"ו הוא כ- 640 ק"ג. הטווח בפועל, שמאפשרת היחידה הענקית הזו הוא 350 ק"מ בלבד (בדקתי את נתוני אחד הרכבים היקרים והיוקרתיים בעולם).

ברכב הנוכחי שלי, משקל מיכל הדלק - מלא ב- 55 ליטר וכולל את משקל המיכל הוא 64 ק"ג - לאמור, עשירית; והטווח בפועל 700 ק"מ לפחות...

[להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן]

[בתמונה: רק רכבים חשמליים... 'עושים עלינו סיבוב'? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Painter06 לאתר Pixabay]

מכאן שיחס היעילות לק"ג הוא 1 ל- 20 לטובת הדלק, צפיפות האנרגיה של ק"ג דלק בהשוואה לק"ג מצבר גדולה לערך פי 20. היחס של הזמנים - שנדרשים כדי להטעין את המצבר בבית בעמדה תקנית של 11 ק"ו, בהשוואה לתחנת דלק - גדול פי 100 ויותר.

אז, יש שאומרים זו תרומתנו להקטנת זיהום כדור הארץ... אבל, את כל האנרגיה החשמלית הנדרשת להטענת המצברים הגדולים מפיקים עדיין מפחם וגז טבעי.

האמת? אני בבעיה...

כנראה - ולמרות שאני רוכש רכב חשמלי בעלות גבוה יותר מעלות רכב מונע בנזין רגיל - קשה להשתחרר מן התחושה, שיצרני הרכב החשמלי - שמאיימים כעת כי בעוד מס' שנים, יפסיקו את יצור כלי הרכב שמונעים במנועי בערה פנימית - עושים עלינו סיבוב!

[בתמונה: רק רכבים חשמליים... 'עושים עלינו סיבוב'? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.