[בתמונה: לעבודה ולמלאכה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מזמור ק' מוגדר כמזמור תודה. חמישה פסוקים בלבד. הוא היחידי מ- 150 המזמורים בתהילים המוגדר כך:

• א מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַיהוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ ׃
• ג דְּע֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָשָׂנוּ ֯וְלֹא אֲנַ֑חְנוּ עַמּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃

את התודה מציע המזמור לבטא באופן הבא (עבודת השם בשמחה וברננה): ב עִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְפָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה׃

ומדוע שננהג כך – ובכן זה ברור: ה' עשה אותנו ואנחנו שלו: ג דְּע֗וּ כִּֽי־יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָשָׂנוּ ֯וְלֹא אֲנַ֑חְנוּ עַמּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ׃

 ועל מה התודה: ה כִּי־ט֣וֹב יְהֹוָה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד־דֹּ֥ר וָדֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ׃ על כך שה' טוב ומלא חסד.

כל זה טוב ויפה.

חיים נחמן ביאליק, (ראו תמונה משמאל) מציע לנו להודות לעבודה ולמלאכה. אני לא יודע אם זו התרסה כנגד התודה לה' וההמתנה לטובו וחסדו, אבל זו בהחלט קריאת השכמה ועידוד ליהודים בארץ ישראל (השיר נכתב ב 1932) לקום ולעבוד לפרנסתם ולהודות על כך לעבודה ולמלאכה:

[תמונתו של חיים נחמן ביאליק, משמאל, היא נחלת הכלל]

מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?

מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?

וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? 

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! 

 

*

מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?

וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?

מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? 

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! 

*

וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן,

לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן,

וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? 

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! 

*

מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג,

גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג,

וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג

לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג? 

לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! 

*

עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל

תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחֹל.

כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל!

וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל 

שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה

לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

בבית האחרון ביאליק מקפיד לשמור את העבודה והמלאכה לימי החול בלבד. את השבת מכבד המשורר הלאומי ומשאיר אותה מחוץ למעגל העבודה והפרנסה. שהרי מצוות זכירת ושמירת השבת כרוכה בעבודה במשך ששת ימי השבוע. אין זיכרון שבת ואין שמירת שבת ללא עבודה ופרנסה בכל אחד מימי החול (שמות, פרק כ' פסוק ח'):

• ח זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ ׃
• ט שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒ ׃
• י וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת׀ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל־מְלָאכָ֡֜ה אַתָּ֣ה׀ וּבִנְךָֽ֣־וּבִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]