[בתמונה: מיליציית אבו עסא. זה פשע פלילי? ממש לא. במדינה ריבונית שנלחמת על חייה, רק לריבון מותר לאחוז בנשק אוטומטי. זו חתרנות שתתפתח לטרור במלחמה הרצינית הבאה! הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק]
[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר ראשון מתוך שניים שעוסק בהשבת הריבונות לפריפריה. במאמר אנתח את הסיבות לחוסר הרלוונטיות של התכניות הקיימות.
את המאמר הבא אקדיש למה שכן יכול לעבוד, אם נעשה אותו מהר ובדקדקנות.
* * *
בחודשים הקרובים נחזה, חדשות לבקרים, בפרסומים יזומים שיקבלו רוח גבית בתקשורת - ויספרו לנו על המלחמה שמבצעת משטרת ישראל להחזרת הריבונות. במקביל, יספרו לנו עוד, גם על כספים רבים המוזרמים לתיקון הקיפוח במגזר.
נהדר. אז עכשיו הריבונות תחזור לכל שטחי המדינה? ממש לא; ועצוב לראות, כיצד נערכת מדינת ישראל לאתגר הגדול בחייה הקצרים, מאז מלחמת העצמאות...
מדינת ישראל אינה מזכירה - ולו במעט - את היישות שהקימה כאן מדינה וניצחה מלחמות. היא מדינה בסטגנציה - בקיפאון, סובלת משיתוק ביורוקרטי, מעודף פרוצדורות חוקים ונהלים ומפער רלוונטיות מוחלט מהמציאות בכל שדרות הממשל. היא עייפה, מותשת, נסחטת מכל עבריה ומשלמת עוד ועוד על כל יום של שקט...
פער הרלוונטיות הזה משתקף היטב בתכניות המתהוות להחזרת הריבונות בפריפריה. הן היו יכולות להספיק לפני 25 שנים. אולם היום הן בבחינת כוסות רוח למת. הן כולן מבחינת עוד מאותו דבר!
אמנה כאן שתי סיבות עיקריות למה התכנית להחזרת הריבונות לא תצליח, ואפרט אותן בהמשך:
- אבדן ריבונות מחייב, בראש ובראשונה, את כיבוש השטח מחדש. שיטור הדוק יותר יכול לבוא רק אחרי.
- תכניות פשוטות של 'עוד מאותו דבר; אבל יותר חזק', לא עובדות על בעיות מורכבות.
[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]
[בתרשים: פער רלוונטיות... הוא משתקף היטב בתכניות המתהוות להחזרת הריבונות בפריפריה. הן היו יכולות להספיק לפני 25 שנים. אולם היום הן בבחינת כוסות רוח למת. הן כולן מבחינת עוד מאותו דבר! הכרזה: ייצור ידע]
סיבה ראשונה: קודם כל כיבוש השטח מחדש. אבל איך ועל ידי מי?
שטח - שהריבונות בו אבדה - צריך להיכבש מחדש, בכוח ו/או בערמה ובתחבולה!
לכן, הפעלת המשטרה כמובילת המאמץ איננה רלוונטית. כאמור, המשטרה איננה כוח כובש. היא בנויה לפעול בתוך מסגרת ריבונית, בתוך קבוצה שרוחשת לה אמון; ויש לה בתוכה לגיטימציה ציבורית לפעולותיה. זה לא המצב, במקומות רבים בישראל.
אבל איך כובשים? הפעלת כוח אגרסיבי - ללא הכרזה על מרד מהצד השני ולפני שימוש בנשק חם - אינה מעשית מסיבות רבות, פנימיות ובינלאומיות, נשארו רק העורמה והתחבולה. רק שזו בעיה. כבר כמה עשרות שנים העורמה והתחבולה הם נחלתו של הצד השני. אנחנו עזבנו אותו מזמן לטובה הטכנולוגיה; ובכל פעם שאנחנו מנסים לעשות בו שימוש, התוצאות עלובות, בלשון המטה (ומי שמחפש תזכורת, שייזכר בביזיון המטרו ב'שומר החומות'.[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [להעמקה בסוגיית המטרו - העורמה שלא הייתה לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
סיבה שנייה: תכניות פשוטות של 'עוד מאותו דבר; אבל יותר חזק', לא עובדות על בעיות מורכבות
אחת הטעויות הקלאסיות של מנהלים - שאובחנה כבר בתחילת החצי השני של המאה העשרים בספרם הקלאסי של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש - שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות (ראו תמונת כריכה משמאל) - היא, כשנותנים פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה.
אז, המצב יכול לעיתים להשתפר מעט בהתחלה; אולם מהר מאוד להופך גרוע מהמצב ההתחלתי!
אז אם לא ניתן לפתור בעיות מורכבות מהמעלה השנייה בפעולות ליניאריות, של עוד מאותו דבר, כאילו הן 'בעיות מהמעלה הראשונה', הרי שעוד כוחות, עוד אכיפה, עונשים כבדים יותר - 'לא יספקו, לבדם, את הסחורה'.
שהרי הפלסטינים תושבי ישראל 'כבר הזיזו את הגבינה'; ויצרו לעצמם מציאות נוחה לפעולה:
- תמרון חכם בשטח, תוך הכרה וניצול של נקודות התורפה של ארגוני הביטחון;
- הדיפת התביעה לקחת אחריות בהטיית הוויכוח הציבורי - בעידוד חלקים נכבדים מהתקשורת - לשיח הזכויות.
לכן, הפתרון חייב להיות 'פתרון מהמעלה השנייה': חייבים לשנות - להם ולנו - את המציאות שנוחה להם ולגרור אותם למציאות חדשה ומבלבלת, שבה כלי הפעולה הקיימים כבר לא יועילו יותר.
[להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
לסיכום
הזמן להתלבטויות אזל; אבל, ליישם תכניות שהתאימו למצב ששרר לפני שלושים שנה, זה בבחינת מעט מידי ומאוחר מידי!
אם נמשיך בדרך הזו אז ירגיעו אותנו בקצת פסטיבל תקשורתי, אבל לא יקרה כלום; ובקצב ההידרדרות הנוכחי, בעוד מספר שנים - כשתפרוץ מלחמה של ממש בינינו לשכנינו מדרום ומצפון - תתלקח מלחמה גם בתוך המדינה, בערים המעורבות ובצירים; ונצטרך לפתוח אותם באש ודם.
זה יהיה מרד גלוי של הפלסטינאים אזרחי ישראל, שימונף עד מהרה לזירה הבינלאומית, וישראל תידרש, בקולי קולות, לחזור לגבולות החלוקה.
אין ארוחות חינם. הצעדים קשים; אולם, הם קלים לאין שיעור מאלה שניאלץ לנקוט בעוד מספר שנים; וחבל לאבד דקה. השעון מתקתק; ומי שיזרע רוח - כדי להרוויח עוד קצת שקט - יקצור סופה!
[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/7/20.
- פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
- פנחס יחזקאלי (2021),מבצע שומר החומות ופרעות תשפ”א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פיל בחנות חרסינה (2021), בין המטרו לדובר צה"ל, ייצור ידע, 8/6/21.
- ווצלביק פ', וויקלנד ג', פיש ר' (1979), שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות, תל אביב: ספריית הפועלים, 1979.
- פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, ייצור ידע, 1/11/16.
- פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, ייצור ידע, 1/11/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.
מאמר חשוב ומדוייק ואני חושב בדיוק כך.
בניגוד לבן, אני חושב שעדיך שלא לבצע את המהפיכה במשילות ע"י ממשלת ימין "קלאסית", אלא היה רצוי דווקא לבצע אותה ע"י ממשלה הכי רחבה שעדיין יכולה וראויה לבצע זאת. המטרה – לאחד את הציבור הרחב ביותר שניתן תחת המטרה הזו, לתת גב לממשלה שתבצע מהלך מאד לא פשוט, ממש סוג של מלחמה.
זה אומר גם אנשי שמאל ציוני. זה מונח קצת פלואידי, אז הגדרה שרלבנטית פה זה כל מי שדורש מערביי ישראל נאמנות ללא תנאי למדינת ישראל כמדינת היהודים ולא מוכן לסבול הגדרה של "פלסטינים תושבי ישראל" ושל "מדינת כל אזרחיה" ולא בא עם שיח הזכויות שנותן לערבים כלי להשבית את המלחמה להשבת הריבונות, ולא בא עם מחוייבות עמוקה לערבים שאינם נאמנים באופן מלא למדינה.
דרישה נוספת ממי שיכול לקחת חלק במלחמה היא הנכונות לשנות חוקים ולתת את הכלים הנגזרים ממצב המלחמה הזה – יישור קו של כל המערכות: חקיקה, משפט, אכיפה, בטחון, ביטוח לאומי, ועוד.
זה דורש שהממשלה תשים את המלחמה הזו גבוה מאד בסדר העדיפויות ותגדיר את זה כסוג של מלחמה.
את זה הציבור חייב לדרוש.
לפני ריבונות בשטחי המגזר הערבי צריך להחזיר לעם את ריבונות הכנסת והממשלה על שורש כל הרע בג"צ וזה רק ממשלת ימין ציוני אמיתי של 70 מנדטים תוכל לבצע.