[בתמונה: החלטת שר הביטחון להכרזה על הארגונים כארגוני טרור היא רחבת משמעות ונועזת. התמונה היא צילום מסך]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר N-12 והוא מובא פה, באישור מערכת העיתון והמחבר]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ארגוני טרור או ארגוני זכויות אדם? ארגוני חברה אזרחית פלסטינים בזיקתם לפעילות טרור... 

שר הביטחון בני גנץ ראוי להערכה  על החלטתו להכריז על ששה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כארגוני טרור. גם אם לא הייתי לומד את הסוגיה לעומקה, בהכירי את שר הביטחון גנץ, היה זוכה אצלי בעניין זה, לאמון מלא. הוא האדם האחרון בממסד הביטחוני ובהנהגה המדינית, שניתן לחשוד בו בחוסר שיקול דעת בסוגיה כה רגישה. הוא מוכר בשיקול דעתו הרחוק מפזיזות, ובגישתו המתונה  והעניינית לתביעות הפלסטינים. גם לא ניתן לטעון כלפיו שאינו בקיא בסבך הרגישויות להתנהלות מול הממשל האמריקאי.

החלטה מהסוג שקיבל בסוגיה, בוודאי אינה מתקבלת ביום אחד. אין ספק  כי קדמו לה דיונים ובחינה מדוקדקת של מלוא היבטיה המשפטיים והמדיניים.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

הקשבתי לנימוקיי המתנגדים להחלטה בראשם אנשי עמותת "יש דין". עורך הדין מיכאל ספרד (בתמונה משמאל) רואיין ברשת ב' בתכנית בחצי היום, (24.1021) וטען כי מדובר בטענות שווא כנגד ארגוני חברה אזרחית מובהקים.

[בתמונה משמאל: עורך הדין מיכאל ספרד. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי 102fm. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

את החקירה המעמיקה של עמותת NGO-monitor  שהצביעה כבר לפני שנים על מעורבותם של ארגונים אלה בטרור כנגד אזרחי מדינת ישראל, תיאר כלא יותר מקמפיין של "ארגוני ימין קיצוני". באופן סימטרי ראוי  לשאול, מה מגן על טענות עמותת "יש דין" מהצגתה, כלא יותר מקמפיין "שמאל קיצוני"?

מבט לגופה של הסוגיה, מחייב  התמקדות בפרטים. מדובר בשישה ארגונים הפועלים בתצורת ארגוני חברה אזרחית, ברשת מאורגנת בהכוונת ההנהגה של ארגון החזית העממית הממשיך בפעילות טרור מאז הקמתו ב- 1967.

כל אחד מששת הארגונים ממוקד בתחום פעילות אזרחי, וזוכה לסיוע כספי גלוי ממדינות האיחוד האירופי וממוסדות האו"ם. התמיכה הכספית מוענקת לארגונים אלה  בזכות ערכי זכויות האדם, אותם הם מתיימרים לקדם בפעולתם בחברה הפלסטינית. כל אחד מארגונים אלה ממוקד בגלוי במאבק "לגיטימי" כנגד מדינת ישראל בזירה הבינלאומית:

• הארגון הידוע בכינוי DCI-P, מוביל מערכה להאשמת מדינת ישראל בהתעללות בקטינים עצורים פלסטיניים, תוך התעלמות ממעורבותם בטרור. הכול במטרה להכניס את צה"ל לרשימה השחורה של האו"ם לצד דאע"ש ואל קעידה.
• הארגון השני: "איחוד ועדות העבודה החקלאיות", אחראי ליישום תכנית ההשתלטות הפלסטינית בשטחי C.
• הארגון השלישי, אל-חאק, מקדם את התלונה הרשמית נגד ישראל בבית הדין הבינ"ל לפשעי מלחמה. במקביל מוביל קמפיין למניעת משקיעים זרים בחברות ישראליות.
• יתר שלושת הארגונים ממוקדים באופן דומה בפעילויות נגד ישראל בזירה הבינלאומית.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

אולם, חייבים להדגיש, כי פעילות זו לכשעצמה, לא הייתה מביאה עד לכדי הצעד החריף של הכרזתם כארגוני טרור. מדינת ישראל מכירה, כמובן, בנזק החמור שנגרם לה כתוצאה מפעולתם של ארגונים אלה בזירה המשפטית והמדינית במרחב הבינלאומי; אולם, בהכרת הזהירות המדינית המתחייבת ובהכוונה משפטית קפדנית, ההנהגה הביטחונית הישראלית יודעת היטב להבחין בכך, שפעילות זו לכשעצמה אינה בגדר טרור.

מה שבכל זאת הוביל להחלטה על הכרזתם כארגוני טרור, הוא המעורבות הממשית של פעילים מרכזיים בארגונים אלה, בפעילות טרור אקטיבית. מוסטפא חאלד עוואד לדוגמה - האזרח הבלגי שנעצר במעבר אלנבי ונחקר ע"י השב"כ -  שהה באיחוד האירופי בבריסל כנציג אחד הארגונים; ובתוך כך, נסע ללבנון לאימונים צבאיים בהדרכת חיזבאללה. ראש הארגון של מרכז ביסאן ברמאללה, נעצר והורשע בניהול המבצעים הצבאיים של החזית העממית ביו"ש. שני עובדים באיחוד וועדות העבודה החקלאית, נעצרו בשנת 2019, באשמת שותפות לרצח רינה שנרב.

[בתמונה: מוסטפא חאלד עוואד לדוגמה - האזרח הבלגי שנעצר במעבר אלנבי ונחקר ע"י השב"כ -  שהה באיחוד האירופי בבריסל כנציג אחד הארגונים; ובתוך כך, נסע ללבנון לאימונים צבאיים בהדרכת חיזבאללה. התמונה היא צילום מסך]

אלה המבקשים להגן על ארגונים אלה מבקשים ממדינת ישראל להסתפק בהתמודדות ממוקדת, באלה החשודים בפעילות טרור; ולהותיר את הארגונים, בהם הם חברים, מחוץ לעניין הטרור. אלא שכאן טמון לב הסיפור: הוא טמון מבחינת מדינת ישראל בטענה, מרחיבה פי כמה מעצם התלונה, על השתלבות של פעילי טרור בחברות בארגונים אלה.

הסיפור הוא שארגוני חברה אזרחית פלסטיניים המדברים ופועלים בשפת זכויות האדם, זוכים לתמיכה כספית רחבה ממדינות האיחוד האירופי ומוסדות האו"ם  ובתוך כך משמשים מעטפת כלכלית תומכת לא רק לפעילי טרור אקטיביים, אלא לארגון טרור מוכר ומוכרז כחזית העממית.

[הכרזה: ייצור ידע]

החקירה שהובלה בנושא על ידי חוקרי NGO-monitor, הצביעה כבר לפני שנים על הזיקה ההיברידית בין ארגונים אזרחיים "תמימים" לבין ארגון החזית העממית שהוא ארגון טרור  מובהק. רק לאחר רצח רינה שנרב הופנה במערכת הביטחון קשב מוסדי לחקירת טענות אלה.

מבחינה תרבותית מדובר בתופעה המייצגת את פער הגישות בין תרבות המערב החותרת להבחנות קטגוריות בין תחומי הפעילות האנושית, לבין תרבות המזרח המכילה כבר אלפי שנים ישויות היברידיות בלתי ניתנות להפרדה. למול ההקפדה המערבית אפלטונית על ההפרדה בין התחום הדתי לפוליטי, בין הדתי ללאומי, ובין המחאה האזרחית הלגיטימית לבין הטרור שאינו לגיטימי, תרבות המזרח בעומק גישתה נוטה להכיל במערכת אחודה, מערכות מתחים בקטגוריות מנוגדות, מובחנות לכאורה זו מזו.

לגמרי יתכן כי האחראים באיחוד האירופי למימון הנרחב של ארגונים אלה, ידעו על זיקת הטרור ובחרו במודע להעלים עין.  מהיבט זה, החלטת שר הביטחון להכרזה על הארגונים כארגוני טרור היא רחבת משמעות ונועזת.