[בתמונה: הגנרל עבד אל פתאח אל-בורהאן. התמונה היא צילום מסך]

ד"ר חיים קורן הוא מרצה באוניברסיטת רייכמן. שימש כשגריר ישראל הראשון לדרום סודאן; כשגריר לשעבר במצרים; והדריך במכללה לביטחון לאומי של צה"ל מטעם משרד החוץ.

*  *  *

סודאן סוערת, אחרי שאנשי הצבא - בראשות הגנרל עבד אל פתאח אל-בורהאן - ביצעו ב- 24 באוקטובר 2021 הפיכה, נגד הגורמים האזרחיים שהיו שותפים לממשלה המשותפת שהקימו, אחרי הפלת הרודן, עומר אל אלבשיר, לפני יותר משנתיים, באפריל 2019. בין העצורים גם ראש  הממשלה, עבדאללה חמדוכ.

הפיכה זו היא תגובת-נגד לניסיון ההפיכה שבוצע, שבועיים לפני כן, כשגורמי צבא שחברו לאיסלאמיסטים ניסו להדיח את הגנרל אל בורהאן, ולהקים ממשלה אזרחית לחלוטין - ללא הצבא בעלית מאפיינים פרו אסלאמיסטים, בראשותו של חמדוכ.

[בתמונה: הפיכה בסודאן... התמונה היא צילום מסך]

ההפיכה הזו מזכירה מאוד את ההפיכה שביצע הגנרל א-סיסי (ראו תמונה משמאל) במצרים (שקשריו עם אל-בורהאן מצוינים). היא מנסה לחזור למאפיינים השלטוניים-הארגוניים שסודאן הורגלה בהם בתקופת שלטונו הארוכות של אל באשיר.

[בתמונה משמאל: הגנרל עבד אל פתאח א-סיסי - מודל המהפכה שמנסה לעצב אל-בורהאן בסודאן... הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0]

לאחר נפילת אל באשיר, ניסתה הקואליציה הזו בין הצבא לגורמים האזרחיים לערוך שינוים בסודאן; ואחד הבולטים שבהם הוא לפתח את יחסיה של סודאן עם מדינות העולם, וגם עם ישראל. זאת, כדי לחלץ אותה מהבוץ הכלכלי שאליו נקלעה, שמושך אותה אל עברי פי פחת. המצב הכלכלי קשה מאוד והוא הוחמר עקב השטפונות חסרי התקדים שהיו שם בשנה הקודמת. סכר הרנסאנס האתיופי הגדול - הממוקם כ-15 קילומטר ממזרח לגבול עם סודאן - גם הוא מאיים על סודאן בהתייבשות, כמו גם על מצרים.

ממשלת חמדוכ ניסתה לקדם את סודאן בנושאים אזרחיים, יתר דמוקרטיזציה (המצב שם איננו בדיוק דמוקרטיה...); הפסקת פולחני ברית המילה לנשים; וכדומה, והוביל קו שקרוב יותר לאוריינטציה המערבית; אבל, האזרחים ואנשי הצבא מצאו עצמם חלוקים כמעט על כל נושא. ראש הממשלה העצור, חמדוכ לא התלהב מהאופציה הישראלית; אולם שוכנע בזמנו בנחיצותה, ושיתף פעולה עם הצבא.

[בתמונה: הפיכה בסודאן... התמונה היא צילום מסך]

האזרחים הסודאנים - שקיוו עם לכתו של באשיר (ראו תמונה משמאל) - להקלה; ושפיתחו ציפיות בתקופת ממשל טראמפ לסיוע ולהתאוששות, התאכזבו מאוד ואינם רואים כל הקלה במצבם.

[תמונתו של הרודן לשעבר, המיתולוגי, עומר אל באשיר משמאל היא נחלת הכלל. לכתו יצר ציפיות רבות לשינוי לטובה, שלא התממשו...]

לאחר כישלון ההפיכה האזרחית בתחילת אוקטובר 2021, החלו הגורמים האזרחיים שביצעו אותה וכשלו, לעודד הפגנות אזרחים; והצבא - שחשש, שהדבר יטרפד את הניסיונות להביא יציבות למדינה - נאלץ לפעול.

יש לציין כי המעורבות הבינלאומית בסודאן רבה: בעיקר האמריקנים והאירופים, וגם מדינות שכנות כמצרים, האמירויות וסעודיה.

הסיבה לכך היא המיקום הגיאואסטרטגי של סודאן, הממוקמת בנקודה רגישה, לחוף הים האדום ולאורכו של הנילוס. היא מהווה ארץ מעבר ממרכז אפריקה לאזורנו, מה שהופך אותה למדינת מפתח ביכולת ללבות טרור, או לחילופין, לחסום אותו. זה יוצר אינטס למערב ולמדינות האזור, לשמור בה על יציבות.

בתקופת באשיר סייעה סודן ללבות טרור. בשנתיים האחרונות היא בולמת אותו. לפני כשבועיים אף עצרה סודאן את פעילות החמאס במדינה.

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

[בתמונה: הפיכה בסודאן... התמונה היא צילום מסך]

סודאן וישראל

באשר לישראל, אנו חוגגים עתה שנה, להצטרפות סודאן להסכמי אברהם, והמגמה - לפחות להלכה, לנורמליזציה עם ישראל, לא השתנתה. סודאן התנתקה מהחרם על ישראל, שהוטל לפני כמה עשורים; ובסוף חודש זה, אוקטובר 2021, היה צריך להחתם הסכם שלום על מדשאות הבית הלבן, בהשתתפות ראשי ממשלות סודאן וישראל, ונשיא ארצות הברית. כרגע, כמו שהדברים נראים, זה לא יקרה, אבל ההחלטה ללכת על האופציה הישראלית שרירה וקיימת.

סיפור הפליטים הסודאנים בישראל מעניין. מתוך 60,000 סודנים ששהו בישראל, נותרו אצלנו כ- 6000 בלבד. הם חזרו לסודאן 'עתירי ממון', ופתחו שם עסקים. העובדה שמצבם השתפר מאוד ביחס ליתר האוכלוסיה, הפך אותם לשגרירים טובים שלנו בתוך האוכלוסיה הסודאנית, שיוכלו למנף בקרבם את שינוי הגישה לישראל.

[למאמרו של השגריר, חיים קורן: 'סודאן וישראל – אתגרים והזדמנויות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• חיים קורן (2021), סודאן וישראל – אתגרים והזדמנויות, ייצור ידע, 26/8/21.