.
דניאל יחזקאלי הוא מלחין למשחקי וידאו ומרצה בבית הספר למוסיקה רימון; בבית הספר לאומנויות, תלמה ילין; ובבית הספר למקצועות המולטימדיה של האוניברסיטה הפתוחה.
הוא עוסק בחיבור שבין מוסיקה ומשחקים לניהול, פילוסופיה, פסיכולוגיה, פיזיקה ומדעי המוח.
משמש כמנהל מחלקת השמע והמלחין הראשי של אולפן המשחקים האמריקאי-שווייצרי Amstad Digital.
* * *
ברוב המקרים כשאנחנו חושבים על סקרנות (curiosity), נחשוב עליה בתור תגובה אורגנית לגורם חיצוני. במקרה כזה המפגש הספונטני בין אדם לסיטואציה או עולם תוכן מובילה לגירוי, ומשם לחקרנות ולעניין.
עם זאת, סקרנות מוגדרת מילונית בתור 'התנהגות', כך שביכולתה להיות גם פעולה שיש בה אלמנט של בחירה, ולא רק תגובה סבילה.
מאמר זה עוסק בסיבה החינוכית לאתגרים הטמונים בסקרנות ספונטנית, ובכלים מעשיים לעידוד סקרנות באופן יזום.
[בתמונה: על הסקרנות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי LuidmilaKot לאתר Pixabay]
על חשיבותה של סקרנות דיברו רבים
אלברט איינשטיין: "הדבר החשוב הוא לא להפסיק לשאול שאלות. לקיומה של סקרנות יש סיבה. אי אפשר שלא להגיב בתדהמה בעת תהייה על תעלומות האינסוף, החיים, על המבנה המופלא של המציאות. די בניסיון להבין מעט מן התעלומה הזו בכל יום." ביל גייטס: "אם תתן לאנשים כלים, והם ישתמשו ביכולתם הטבעית ובסקרנותם, הם יפתחו תוצרים בדרכים שיפתיעו אותך מעבר לכל ציפייה." אם סקרנות היא גורם משמעותי כל כך, איך ייתכן שאנחנו פוגשים בה לעיתים נדירות בחיינו האישיים, במיוחד בעידן בו המידע נגיש מאי פעם? האם מדובר בתכונת אופי שחלק מן האוכלוסייה זוכה בה, או שמא מדובר בתהליך חיצוני המרסן תכונה גלובלית? היסודות של החומה העומדת בינינו לבין סקרנות אינטואיטיבית הונחו בשלב מוקדם בחיינו, אך לא נולדנו איתם.![[בתמונה: על הסקרנות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי flutie8211 לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2021/10/סקרנות-1.jpg)
דעיכת הסקרנות
לא תמיד היינו הססנים כל כך בביטוי הסקרנות שלנו. ילדים נולדים כמדענים טבעיים החוקרים כל אלמנט בעולם סביבם. כל זריקה של סיר על הרצפה היא בחינה אקטיבית של חוקי הפיזיקה. כל משחק בבובות הוא ניסוי בגמישות תודעתית. כל תעלול הוא מחקר בדפוסי ההתנהגות של בני הבית. ילדים שואלים שאלות על גבי שאלות, לעיתים למורת רוחם של הוריהם. הם חוקרים את העולם דרך תהליכים איטראטיביים של ניסוי וטעייה, מתוך אינטואיציה התפתחותית.
ניתן לקשר בין המודל החינוכי בבתי הספר לדיכוי הטבע הסקרני. מערכות החינוך הפורמליות של מאה וחמישים השנים האחרונות תיעדפו הצבת גבולות, שינון, ושימוש בנתוני התקדמות מדידים על פני פיתוח חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות של ממש. תחומי העניין של התלמידים מוגבלים - עם הכניסה לשער בית הספר - למסגרת מצומצת מאוד (אם הם נוכחים כלל). ישנה הפרדה בין 'מקצועות חשובים באמת' שבהם אין מקום ללמידה מונחית סקרנות, למקצעות 'העשרה' אשר מסופקת כתמריץ להתמודדות עם דרישות המערכת. ומציאות זו משקפת להם שאין מקום לסקרנות בחברה האנושית שאליה הם מצטרפים.
כאנשים בוגרים שגדלו במערכות המקדשות 'ידיעה ושינון' במקום 'למידה וחשיבה', טבעי שנשקול בכובד ראש האם 'משתלם' לנו להשקיע זמן ומשאבים בדבר שערכו מוטל בספק. למרות זאת, היות שסקרנות חשובה כל כך, ניתן להסיק שישנו פוטנציאל עצום ביכולתנו ליזום אותה למרות ההיסוס.
[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התניה קלאסית – למידת קשר בין גירויים, לחצו כאן]
כלים לעידוד סקרנות יזומה
אלמנט הבחירה
המודעות ליכולת הבחירה בסקרנות היא קריטית. החשיבה הפעילה על סקרנות בתור חוויה שאנחנו מחפשים לחוות תוביל אותנו לזיהוי הזדמנויות רלוונטיות, ותעודד אותנו ביצירת הזדמנויות בהיעדר נסיבות טבעיות. בחירה חופשית יכולה לאפשר לנו לגשת בצורה יזומה לנושאים שאינכם נוכחים בחיי היום-יום שלנו, ולהקדיש להם את תשומת הלב הנדרשת ליצירת מומנטום של חקרנות.
מיפוי תחומי עניין נוכחיים
כתיבה של התחומים שמושכים אתכם על דף יכולה לעורר זכרונות ונושאים מודחקים נוספים, אשר הוסטו הצידה כיוון שלא היה עיסוק ייעודי בעידוד סקרנות. באופן טבעי תהיה לכם סקרנות משמעותית יותר בנושאים
הקדשת זמן
פינוי משבצת קבועה של זמן ביומן המיועדת אך ורק לעידוד הסקרנות באופן יזום. בין אם מדובר בצפייה בסרט דוקומנטרי, בצפייה חקרנית בסרט בדיוני, או בקריאה של עמוד ויקיפדיה אקראי; צריכה של תוכן חיצוני בהזדמנות שנקבעה מראש מביאה את המוח האנושי למוכנות ספיגה של מידע חדש.
[בתמונה: סוגיית הזמן... תמונה חופשית שהועלתה על ידי David Lofink לאתר flickr]
שאלות חוזרות
במפגש עם מקור ידע (סרטון יוטיוב, כתבה, סרט, סדרה) זכרו לשאול שאלות. את השאלות הללו יש לשאול בצרורות, כיוון ששאלה חד שכבתית תסייע רק במיפוי שטחי של המצב. אם קראתם למשל שנפוליאון בונפרטה הותקף על ידי עדר ארנבים מגודלים (מקרה אמיתי, אתם מוזמנים להשתמש בו לתרגול), תוכלו לשאול בתגובה: מהו הסיפור המלא? למה זה קרה? באיזה זן של ארנבים מדובר?
נסו לאמץ את הגישה החקרנית של 'חמודי' מהפרסומת של קופת חולים כללית (ראו הסרטון למטה). בכל הזדמנות שבה הוא מקבל תשובה לשאלתו, הוא מגיב אליה בשאלה נוספת. בניגוד להורינו, שניתן להניח שהיו במחסור שינה משמעותי בתקופה בה שאלנו שאלות בצורה כזו, ביכולתנו להימנע אקטיבית מהתשובה "ככה", ובכך להגיע לעומקים יוצאים דופן בהיכרותנו עם העולם.
מושגים כדלתות לעולמות אחרים
כל תשובה לשאלה שתשאלו עשויה לפתוח דלת חדשה לעולם שלא חשבתם להסתקרן לגביו. בעת הקריאה על זן הארנבים שהזכרנו מקודם, יופיעו מושגים רבים. כל אחד מהם יכול להוביל לעולם תוכן אחר המכיל אינפורמציה שונה ומרעננת.
אין ביכולתו של מידע להיות 'משעמם' בתור תכונה עצמאית. המוח האנושי מגיב בעניין למפגש עם מורכבות הדורשת הפעלה של המערכת הקוגנטיבית, כל עוד זו ניתנת לפענוח באמצעות מאמץ סביר. טיבה של פיסת מידע נקבע על פי הקונטסקט שבו היא מונחת. כאשר אנחנו יוצרים מרחב וזמן שבו מטרת המידע היא לחשוף אותנו למשהו חדש, המידע החדש תמיד משרת מטרה. הקריאה על הארנבים שתקפו את נפוליאון למשל, יכולה להוביל לקריאה על אזור המחיה שלהם, שעשויה להוביל לקריאה על התרבויות שגרות באותם איזורים בעולם.
היפר קישורים בויקיפדיה - וגם באתר זה ובמאמר זה - מאפשרים דילוג קל בין מושגים, אך ניתן גם להבחין במושגים בכל מקור מידע ולבחור בהם אקטיבית כדלת שאתם פותחים. גם אם המושגים הללו לא משכו אתכם מלכתחילה, שאלו את עצמכם - איזו דלת היא הבאה שאפתח, ומה אמצא שם?
[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מידע', לחצו כאן] [על הארנבים שתקפו את נפוליאון, קראו כאן]
תקשורת חקרנית עם אנשים אחרים
חלופה של רעיונות עם אנשים אחרים מאפשרת לנו גישה למוח שונה משלנו, אשר עבד שנים בבחינת נושאים ובעיבודם. בעת שיח עם אנשים, נסו לשאול שאלות על כל דבר במידע שהם מספקים לכם (בדומה לשימוש היזום במושגים כדי לפתוח דלתות). ניתן לקבוע מפגש שבו מדברים על נושא אקראי, ועל המפגש של כל אחד מהאנשים עם התחום. האינטראקציה החברתית צפויה להיות מתגמלת כיוון שסקרנות הופכת את השיחה לקולחת, והחוויה המשותפת יכולה לקרב ביניכם לבין האדם שבחרתם.
יצירת חיבורים בין תחומי עניין
הניסיון ליצירת קשר בין נושאים שונים יכול להוביל לתובנות חדשות. אם קראתם לאחרונה על תופעה פסיכולוגית למשל, נסו לשאול את עצמכם אם יש דמות מסרט או מסדרה המציגה את דפוסי ההתנהגות שנובעים מן התופעה. החיבור בין עולמות תוכן שונים מעניק לכל אחד מן הגורמים משקל רב יותר בתודעה שלנו, ומגדיל את הסיכויים ליצירת רעיונות חדשים עקב ההפרייה ההדדית.
לסיכום
חווית הסקרנות היזומה, אם מתמסרים אליה, מספקת יותר מלמידה והרחבת אופקים. מדובר בחוויה מספקת ומעוררת מחשבה, אשר מובילה לכך שנקום למחרת בבוקר אנשים מפותחים ומגוונים יותר. הרשו לעצמכם להתרגש כילדים בעת מפגש עם גורם חדש, ושחקו איתו על מנת לבחון את התפקוד שלו במגוון מרחבים.
