פנחס יחזקאלי: המפכ"ל לא מבחין באיום ובהזדמנות שמתחת לאפו

[בתמונה: האמת, כבר הייתה תשתית נכונה להקמת משמר לאומי, שהמשטרה ברוב טיפשותה (מה חדש??) הרגה במו ידיה, בלי להבין את הפוטנציאל הטמון בה... המשמר האזרחי: גוף שנוצל, נהרס בוזה על ידי משטרת ישראל, בחוסר אחריות לאומי משווע! התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: האמת, כבר הייתה תשתית נכונה להקמת משמר לאומי, שהמשטרה ברוב טיפשותה (מה חדש??) הרגה במו ידיה, בלי להבין את הפוטנציאל הטמון בה... המשמר האזרחי: גוף שנוצל, נהרס בוזה על ידי משטרת ישראל, בחוסר אחריות לאומי משווע! התמונה היא צילום מסך]

כבר הוקמה בעבר תשתית למשמר לאומי ליד המשטרה, שהיא ברוב טיפשותה (מה חדש??) הרגה במו ידיה, בלי להבין את הפוטנציאל הטמון בה, תוך הפרת הבטחה מפורשת לשמר את המתנדבים ולטפח אותם; ותוך זלזול במטלות ביטחון הפנים המוטלות עליה!

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

מאמר זה הוא רביעי בסדרת מאמרים על משמר לאומי בישראל. המאמרים האחרים:

*  *  *

אם היו אישים כאורי בר לב, יעקב גנות ואסף חפץ מכהנים היום כמפכ"ל הם היו ממבינים כי הדרישה הגוברת להקמת משמר לאומי מהווה הזדמנות ואיום כאחד:

  • הם היו מבינים שצמיחת מערכת מתחרה מחוץ למשטרה תנוון אותה; ואולי גם תחליף אותה בבוא היום...
  • הם היו דורשים כסף מהאוצר - שממילא יוקצה בשל האיומים המתפתחים בפריפריה - ומקימים, מהר את המשמר הלאומי, ליד המשטרה, ת"פ המפכ"ל.

כך הייתה המשטרה הופכת לאימפריה. כך היא הייתה גם מרעננת את מערך הפיקוד המנוון שלה בדם חדש מבחוץ; ויוצרת תהליך של שינוי, שהיא כה זקוקה לו.

[לאוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]

איום והזדמנות הם שלימות הניגודים, ותמיד יופיעו ביחד! [הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: איום והזדמנות הם שלימות הניגודים), ותמיד יופיעו ביחד! הכרזה: ייצור ידע]

[להרחבת המושג: 'שלימות ניגודית', לחצו כאן]

תשתית למשמר לאומי כבר הוקמה בעבר ליד המשטרה; והיא בטיפשותה השמידה אותה...

לא בכדי אומרים, שארגונים בסטגנציה אינם יכולים לזהות הזדמנויות... למרות ההזדמנות הגדולה שבפתח, המפכ"ל טרוד עד מעל ראשו בקרבות ההישרדות שלו, על רקע הדחתו הקרובה בעקבות מסקנות ועדת נאור לבדיקת אירועי מירון. אין לו פנאי לשינויים ארגוניים...

ויש עוד חסם גדול בדרך לתוכנית כזו: האמון משטרה. מי יסמוך עליה היום?

שהרי כבר הוקמה בעבר תשתית למשמר לאומי ליד המשטרה, שהיא ברוב טיפשותה (מה חדש??) הרגה במו ידיה, בלי להבין את הפוטנציאל הטמון בה, תוך הפרת הבטחה מפורשת לשמר את מתנדבי המשמר האזרחי ולטפח אותם; ותוך זלזול במטלות ביטחון הפנים המוטלות עליה!

ביולי 1974 הבין ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, את הצורך בגוף לאומי הבנוי על שלד קבע ומערך מתנדב והעביר החלטת ממשלה (מס' 411) על הקמת המשמר האזרחיהגוף הזה הוקם, בתחילה, "ליד המשטרה", כלשון ההחלטה; והיה אפקטיבי מאוד, בזמנו, בניקוז האנרגיות האזרחיות ותהליכי צבירת הנשק לגוף לאומי מסודר, במקום התארגנויות ספוראדיות ותהליכים של צבירת נשק 'מתחת לרדאר' כפי שמתרחש היום.

התשתית הפיקודית של הגוף הזה הורכבה מאנשי צבא במילואים; ובראשם מולה כהן (ראו תמונה משמאל ולמטה), חבר קרוב של רבין מתקופת הפלמ"ח.

[תמונתו של מולה כהן, משמאל, מובאת בשימוש הוגן]

המשטרה, כדרכה, לא קלטה את חשיבות הגוף הזה כתשתית למשמר לאומי בעת הצורך. היא לא הבינה שהביטחון הוא ההשקעה החשובה ביותר שלה בתחומים של אמון הציבור ונגישות לכ"א איכותי ולמשאבים. היא זלזלה במתנדבים וחמדה את התקני כוח האדם ואת כלי הרכב. לבסוף בלעה אותו בתוכה, כשתהליך ההרס לווה, כדרכה בשקרים, על שדרוג מעמד ההתנדבות והמתנדבים.

כיום, מהגוף הגדול הזה שמנה מעל מאה אלף איש עם כיתות כוננות חמושות בערים, נותרו פחות מעשרים אלף מתנדבים מדים העסוקים בגבוי מערך הסיור של המשטרה; שהרי, פחות אזרחים תחת כנפי המשטרה זה פחות חמושים שעלולים לירות ולסבך את המשטרה ב'וועדת אור' נוספת...

[להרחבת המושג: 'סטגנציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חסם ארגוני', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אמון במשטרה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[בתמונה: שרידי המערך הקהלתי הגווע של המשטרה עם מולה כהן, בערוב ימיו... התמונה: אגף הקהילה ז"ל של משטרת ישראל]

גם צה"ל לא הפגין חשיבה יתרה בתחום זה

הוא לא הטיל על מערך העורף ליצור תשתית התנדבותית ליום פקודה; ושלח לגריטה את נגמשי ה'זלדה' - להם נזקקנו ונזדקק לפתיחת צירים שנחסמו על ידי מתפרעים.

העובדה שהאחריות לביטחון הפנים מוטלת על המשטרה, מקלה עליו להתמקד בצרות שנבנות מולנו בצידו השני של הגבול; ולהתנהג בחוסר אחריות לאומית משווע בפריפריה, כשבאימפוטנציה וברפיסות שהוא גילה - ועדיין מגלה (למרות שתהליך העוררות כבר החל...), לתופעת הגניבות ושיטוט הבדואים - ואחיהם בצפון - בבסיסים; ולהתנכלות לחיילי צה"ל - הוא הינו האשם העיקרי לבוז שחשים הבדואים ואחיהם בצפון כלפי כוחות הביטחון.

האימפוטנציה הצה"לית בתחום זה גם היא מהווה הזדמנות למשטרה. האם היא בכלל מבחינה בה?

[בתמונה: אם גורטים את הזלדות, עם מה נפתח את הצירים במרד הערבי הבא? חסימת כביש ב"ש ערד במהלך פרעות תשפ"א. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: אם גורטים את הזלדות, עם מה נפתח את הצירים במרד הערבי הבא? חסימת כביש ב"ש ערד במהלך פרעות תשפ"א. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *