תקציר: דוקטרינה צבאית של צבא מסוים או תורת הלחימה או תפיסת ההפעלה שלו, היא מערכת עקרונות היסוד הצבאיים - המשותפים לכל הצבאות - צבועים בצבע ייחודי ומחוברים בקשרים ייחודיים לתרבותו של אותו עם ואותו צבא. היא מספקת צורת מחשבה כללית לפתרון בעיות צבאיות, ומשאירה בידי המפקדים את שיקול הדעת כיצד לפתור אותן.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

המאמר עודכן ב- 16 במרץ 2021

[לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

דוקטרינה צבאית של צבא מסוים או תורת הלחימה או תפיסת ההפעלה שלו, היא מערכת עקרונות היסוד הצבאיים - המשותפים לכל הצבאות - צבועים בצבע ייחודי ומחוברים בקשרים ייחודיים לתרבותו של אותו עם ואותו צבא. היא מספקת צורת מחשבה כללית לפתרון בעיות צבאיות, ומשאירה בידי המפקדים את שיקול הדעת כיצד לפתור אותן.

האלוף גרשון הכהן נוהג להביא את המושג 'צנחנות' כדוגמה לאורח חשיבה ולדפוס פעולה, המאפיין צבאות מסוימים (ולא מאפיין צבאות אחרים) (הכהן, 2014):   

"צנחנות אינה מתבטאת רק באירוע ההרואי של קפיצה ממטוס; אלא מבטאת גישה כוללת, כתרבות המכוננת צורת חשיבה ותודעה של לוחם, המכין עצמו להיות מושלך לשדה הקרב בכוונת מכוון לפעול במצב כיתור, על מנת ליצור לאויב איום בכיתור – בהיפוך נקודת המבט.

מהות הצנחנות - על פי הכהן - "היא שצנחנים אמורים להבין לבד את הנדרש מהם בהתפתחות הקרב, הם מוכווני מטרה גם בהעדר שליטה רצופה; והם יוצרים בכך תנאיי פיקוד ושליטה ייחודיים" (הכהן, 2014).

"כך, למשל, פועלת יחידת העילית הבריטית SAS, בשימור מורשתה מימי מלחמת העולם השנייה: שולחים אותם למרחב הפעולה, סומכים עליהם שיבינו בעצמם בתוך מהלך המבצע, יסתדרו וינצחו.

לכן, כשבוחנים את ארגון הצבא במרכיביי פיקוד ושליטה ומיון כוח-אדם, בוחנים גם את התאמתם לתפיסת פעולה הנוצרת ומתקיימת בזיקה ישירה לדפוסיה התרבותיים של האומה.

השילוב הייחודי המתקיים בכל ארגון צבאי בין כלל מרכיבי היסוד, יוצר את הדפוס ההרמוני המיוחד שבו צבא מתאפיין בייחודו כמערכת...".

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'על הדוקטרינה הצבאית', לחצו כאן]

תורת לחימה - דוקטרינה: המשגה

מילון מונחי צהל (1998, ע' 637) מגדיר תורת לחימה (תו"ל) או דוקטרינה (Doctrin וגם Warfighting) כמכלול העקרונות והכללים המגדירים כיצד כוחות צבא מתכננים ומנהלים מבצעי לחימה. המילון מדגיש כי אף שהתורה מחייבת, היא דורשת שיקול דעת ביישומה. תורת הלחימה נחלקת לתורת הלחימה הבסיסית ולתורות לחימה הנגזרות ממנה ברמות המלחמה השונות, בדרגים השונים ובאורחי הלחימה השונים. במינוח האמריקאי נקראת הדוקטרינה, Field Manual (תקנון שדה).

האלוף יעקב עמידרור (ראו תמונה משמאל) מגדיר דוקטרינה כמערכת עקרונות היסוד שבבסיס האסטרטגיות ותכניות הפעולה. היא הבסיס ליישומה של הלחימה. היא מושפעת, בין היתר מתפיסת הביטחון הלאומי של המדינה וממדיניות הביטחון הלאומית שלה; וכאשר אלו משתנים - על-פי התפתחויות מדיניות חיצוניות למדינה, או שינויים פוליטיים פנימיים - אמורה גם הדוקטרינה להשתנות בהתאמה (עמידרור, 2019).

[תמונתו של אלוף במיל' יעקב עמידרור משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ira Abramov. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

בארגונים שאינם צבא מכונה בעברית 'דוקטרינה' כ'תורת הפעלה'.

בצבא בריטניה מוגדרת דוקטרינה כמכלול הידע הצבאי והמחשבה הצבאית (בעיקר, מחקר הניסיון הצבאי ומניתוחו), שהתקבלו ע"י הדרג הצבאי כמתאימים לזמן מסוים. עם מכלול זה נמנים עניינים אלו (אג"ם תוה"ד, 1998, ע' 637):

• טבעם של העימותים, בהווה ובעתיד;
• הכנת הכוח לעימותים;
• ושיטות הלחימה שתינקטנה כדי להשיג הצלחה.

גם ההגדרה של האלוף גרשון הכהן רחבה יותר. הוא מגדיר "דוקטרינה" כ"מאפייני הייחוד התרבותי של מערכת צבאית".

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

טבעה ההיררכי של הדוקטרינה

יש בדוקטרינה היררכיה מסוימת, שכן הדרג המדיני הוא הקובע את יעדי המדינה ומשימות מערכת הביטחון במסגרת תפיסת הביטחון הלאומי (המכונה בלעז “Grand Strategy”). על הצבא לתרגם זאת לתורה המכוונת את בניין הכוח והפעלתו, לשם מימוש יעדי תפיסת הביטחון (עמידרור, 2019).

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

הדוקטרינה / תורת הלחימה נחלקת לתורת הלחימה הבסיסית, ולתורות הלחימה הנגזרות ממנה, ברמות המלחמה השונות ובאורחי הלחימה השונים (אג"ם תוה"ד, 1998, ע' 637). המערכת הצבאית עצמה בנויה במדרג, מהאסטרטגי דרך האופרטיבי לטקטי. דוקטרינה אמורה לתת את הכלים המתאימים לכל אחד מהמדרגים הללו, לכל מדרג במונחים, בשפה ובמושגים המתאימים לו (כשעקרון הפשטות נכון גם כאן: יש צורך במושג שונה רק אם הקיים אינו מתאים) (עמידרור, 2019).

הצורך של כל רמה לשרת את זאת שמעליה (כמו גם את זאת שמתחתיה), כאשר חלק מתפיסת הצורך והפתרון הרצוי שונה בהכרח, מביא לשיח בין האנשים ברמות השונות, להבהרת הצרכים והיכולות, המגבלות בסיכונים והאילוצים - כל אחד מנקודת מבטו. כך נוצר תהליך קבוע של תיקונים והשפעה הדדית בין הרמות השונות (בשני הכוונים), והדברים מובהרים ומובנים יותר לכלל המפקדים (עמידרור, 2019).

ב- Field Manual (תקנון שדה), למשל, יש כותרות משנה המעידות על התוכן כמו: Operation/Logistics/Field Manual וכו'.

[בתמונה: 'תקנון השדה' האמריקני משנת 1941]

דוקטרינה אינה פוטרת מהצורך להשתמש בשיקול הדעת: אף שהתורה מחייבת, היא דורשת שיקול דעת ביישומה (אג"ם תוה"ד, 1998, ע' 637)

בשירותים המזוינים האמריקאים כאשר מתפרסם תקנון שדה הוא מופץ לכל הנמענים הרלוונטיים ומתחיל ויכוח רציני של ביקורת מצד אחד ותמיכה מצד שני. הדיונים והוויכוחים נמשכים שנים אחדות ואז מסכמים את תוצרי הדיונים והוויכוחים לתקנון שדה חדש ומחדש.

[לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• קרולין גליק (2016), דוקטרינת אובמה: נשיא ארה"ב מסרב בכל תוקף לקבל אחריות על כישלון מדיניותו, מעריב, 18/03/2016.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• יעקב עמידרור (2019), מהו הידע המקצועי בצבא? ייצור ידע, 23/9/19.
• גרשון הכהן (2014), על הדוקטרינה הצבאית ייצור ידע, 27/3/14.