[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
ב- 8 לפברואר 2022, התקיים מבצע לאור יום, בלב שכם, שבו חיסל הימ"ם - בשיתוף פעולה של צה"ל ושב"כ - חברי החולייה שביצעה לאחרונה מספר פיגועי ירי חוסלו בזמן שנסעו ברכבם. הרכב רוסס בעשרות קליעים, לא היו נפגעים בקרב כוחות הביטחון.
המבצע רב התעוזה הזה ראוי לכל הערכה; אולם אחרי המבצע היו כאלה - בעיקר בצידה הימני של המפה הפוליטית - שתהו מה הטעם לסכן לוחמים כשניתן לחסל את המחבלים מהאוויר, שהרי מוכרים לנו מבצעי החיסול בעזה, מן האוויר.
הרעיון של לא להידרש נטילת סיכון ולמוכנות להקרבה הוא בבסיס רעיון ההיפרדות, הם שם ואנחנו כאן. עם יכולות טכנולוגיות אנחנו נסדר את הכול... זה עובד בהתחלה ומהר מאוד זה מפסיק לעבוד... למה?
[למאמר המלא של אבי גדלוביץ' ב'חדרי חרדים', לחצו כאן]
היעדר חיכוך ישיר מביא לפער רלוונטיות
כי החיכוך עם האויב בגובה העיניים יוצר ידע וכשמתנתקים מאבדים ידע וגדל פער הרלוונטיות (ראו התרשים למטה). מבצע ימי תשובה ב- 2005, לקראת ראש השנה, היה מיצוי של הדוקטרינה - שהוביל האלוף איציק בן ישראל (ראו תמונה משמאל) - של היכולת לפגוע באויב בעזרת עליונות טכנולוגית.
[תמונתו של אלוף במיל' יצחק בן ישראל, משמאל, היא נחלת הכלל]
בטווח הקצר, זה עבד יופי: פגענו באותו שבוע מהאוויר - בלי מגע עין - בכ- 150 מחבלי חמאס בעזה. אבל בטווח הארוך זה נכשל: חמאס הבין עד מהרה את תחומי העליונות שלנו, והסתגל. כמו אנוואר סאדאת המצרי, לפניהם, שהצליח בדרכים פשוטות יחסית לנטרל את העליונות הישראלית במלחמת יום הכיפורים, פרסו אנשי חמאס רשתות על רחובות ג'בליה ובית חנון, ושללו את היכולת שלנו. הגיע הזמן שנלמד להעריך את אויבינו: הם חכמים ויודעים היטב לשלול יכולות. גם את הטילים בעזה לא הצלחנו לעצור מהאוויר.
[להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]
[התמונה: 'ייצור ידע]
ריבונות היא, קודם כל, נוכחות קרובה בכל תחום!
בשביל זה צריך להיות נוכח. צריך להיות נוכח גם ביהודה ושומרון, גם בנגב וגם בצפון; ואבדן הריבונות הישראלית בפריפריה הוא תוצאה ישירה של חוסר הנוכחות הזו! איבדנו את הנוכחות מתוך אי היכולת להביא למפגש יום יומי בטווח עין, של יהודי שעומד על כבודו. הבדל בין מלחמה במקום רחוק למלחמה על המולדת הוא, שבמולדת, צריך להיות נוכח, וצריך לעשות את שעושים בני המקום, ולא את מה שעושים זרים:- להיות נוכח עם אשה וילדים שנוסעים בכביש.
- להיות נוכח בעבודת האדמה של החקלאי שנמצא בשדה.
- להיות נוכח עם מטיילים שלומדים את השטח.
- להיות נוכח עם מטיילים שלומדים את השטח.
- גם כשיש צורך בטחוני צריך להיות נוכח לפעול כבני המקום ולא כזרים. די לראות כיצד ברחו האמריקנים מאפגניסטן...
[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
המלחמה על התודעה...
מלחמה איננה אירוע טכני. היא איננה רק משחק מחשב שבו אתה מחסל אוסף של מטרות. היא אירוע שיש בו 90% תודעה. היא מאבק על התודעה של האויב ועל הערכתו את יכולתו לנצח. חלק מהעניין הוא היכולת לייצר מוכנות לנוכחות. לקיים את המסר: "אנחנו כאן, בכל מקום".[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]
פרדיגמת החשיבה המזרחית ותפיסת הירי מהאוויר כפחדנות
התרבות המזרחית בזה לאלה שאינם עומדים בשטח ורואה בהם פחדנים. הערבי - שמוכן להקריב את חייב למען השגת מטרתו - בז לאלה שנלחמים מרחוק, בלי להסתכן. בעיניו אנשים ללא כבוד הם אנשים בזויים, שאין לעשות איתם עסקים.
לכן, כבוד במזרח התיכון לא מגיע דרך חיסול מהאוויר, אלא דרך נוכחות פיזית במרחב! הנוכחות הפיזית יוצרת תודעה של היותנו שייכים למרחב הזה; וגורמת לשכנינו לכבד אותנו. מלחמה - ביחוד במזרח התיכון - כוללת את הצורך להראות לצד השני שאנחנו מוכנים גם להסתכן. מי שאיננו מוכן להסתכן בהרג, איננו במשחק:
- הבין זאת היטב רב אלוף גדי אייזנקוט. עוד כשהיה מפקד אוגדת איו"ש. מה שהכריע את הטרור ביהודה ושומרון, אחרי מבצע חומת מגן, זה היכולת של לוחמי צה"ל להסתכל לאויב בעיניים בטווח אקדח, ולהגיע למגע ישיר בטווח קשר עין.
- את אינתיפאדת 1987 הביא לסיום מי שהיה מפקד אוגדת איו"ש, רב ניצב משה בוגי יעלון, שהורה לחסל מחבל מבוקש בתוך מגרש כדורגל, כשהוא משחק על המגרש, לעיני הצופים.
יישר כוחך, מילים כדורבנות.