תקציר: החיים לימדו אותנו שראוי לאמץ את לקח "משל העקרב והצפרדע" הנושאת אותו על גבה לחציית הנחל, והוא מכיש אותה למוות, ומצדיק את האבסורד בכך שאינו יכול להתכחש לטבעו.

עודכן ב- 15 בינואר 2023

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.

זהו מאמר שני מתוך ארבעה על הפייסנות והשלכותיה. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: מה רוצה ממשל ביידן להשיג במזרח התיכון?
• פנחס יחזקאלי: פייסנות – להאכיל את התנין.
• אלעד רזניק: היפוכה של פייסנות ותוצאותיה

*  *  *

.

.

המציאות מזמנת לנו לעיתים אכזבות, כאשר תוצאות מעשיהם של אנשים, שכוונותיהם טובות, משיגות למגינת ליבנו, את ההיפך הגמור. זה נכון ברמת הפרט וגם ברמת המדינה, והדוגמאות רבות:

אפשר להתחיל ב"הסכם השלום" עליו חתם ראש ממשלת בריטניה צ'מברלין בפגישתו עם היטלר במינכן 1939, שהתקבל כגיבור שמנע מלחמה, אף במחיר הפקרת צ'כוסלובקיה, ומכאן לפרוץ מלחמת העולם השנייה (ראו תמונות, למעלה ולמטה) [להרחבה בנושא 'פייסנות', לחצו כאן].

יאללה דמוקרטיה...

ארה"ב לקחה על עצמה, בעידן הנשיאים בוש הבן ואובמה, את האחריות להפיץ את בשורת הדמוקרטיה בעולם כשיטת המשטר הנאצלת ביותר, עי "עידוד" עמים - עיראק, ונצואלה, מצרים, עזה, אפגניסטן - באמצעים שונים, להשתחרר ממשטרים בעייתיים, שסופם שנשטפו בדם אזרחיהם.

ברוח דומה ניתן לציין את מאמציו הכנים של הנשיא לשעבר, ברק אובמה ליזום "התחלה חדשה" ביחסי ארה"ב עם העולם המוסלמי, עת נשא נאום שלום מפייס באוניברסיטת קהיר (2009), אלא שלמרבה האכזבה שומעיו בכול העולם המוסלמי פירשו את כוונותיו הטובות כחולשה המזמינה יותר טרור.

אובמה כל כך רצה "דמוקרטיה" במצרים עד שסייע ל"אחים המוסלמים" לסלק את הנשיא מוברק, וגם אילץ את ישראל להסכים לבחירות חופשיות בעזה, שאפשר לארגון הטרור חמאס להשתלט באופן "דמוקרטי" על הרצועה, להשליך את אנשי אש"פ כפותי ידיים מגגות הבתים, ומכאן להפציץ את ישראל באלפי טילים. אובמה גם נמנע מלהתערב במלחמת האזרחים בסוריה והותיר אותה להשפעת רוסיה, שתרגמה את הכוונות הטובות של ארה"ב לפתרון בעיות בינ"ל בדרכים דיפלומטיות, לחולשה שאפשרה לתקוף היום את אוקראינה ללא חשש.

מאוסלו ועד ההתנתקות...

כך גם ממשלת ישראל שחתמה מתוך כוונות טובות מאד על הסכמי אוסלו 1999, לאפשר לארגון הטרור אש"פ להתנחל ביו"ש ומכאן לנהל עם ישראל יחדיו משא ומתן ללא טרור! למימוש "חזון שתי המדינות". התוצאה הייתה התפרצות מתקפות טרור רצחניות בהם נהרגו לשווא למעלה מאלף אזרחים ישראלים תחת הכותרת "קורבנות השלום" המתמהמה להגיע.

מהלך ההתנתקות מרצועת עזה (2005) נעשה תחת הציפיה שהעולם הערבי ואירופה יקבלו בשמחה את מחוות הרצון הטוב, המלווה במחשבה שרווחה מדינית וכלכלית יחד עם אפשרות תעסוקה לאלפים בישראל, כך ש"יהיה להם מה להפסיד" - יקדם את תהליך השלום.

התוצאה התהפכה על פנינו, כאשר הכוונה הטובה לא לקחה בחשבון שהדאגה לרווחת הנתינים אינה נמצאת בסדר העדיפויות הפלסטיני, היא גם הזמינה סבביי טרור סדרתיים ברוח דוקטרינת הג'יהאד הגלובלי ובמחיר דמים קשה לישראל שחשפה חוסר אונים משווע עד עצם היום הזה.

מחוק האזרחות עד השלום הנכסף...

בתחילת שנת 2022, כאשר "חוק האזרחות" הונח שוב על שולחן הממשלה, הפעילו מפלגות השמאל לחצים כבדים להתיר חופש אזרחי חסר עכבות המאפשר חדירת פלסטינים ממדינות עוינות למדינת ישראל בתואנת "איחוד משפחות" חד-סטרי, שיש בו סיכון ביטחוני ודמוגרפי מוכח.

אפשר גם להבין את הכוונות הטובות שמאחורי פעילותם של ארגונים, המעודדים ומייעצים למסתנני עבודה כיצד להישאר בישראל באופן בלתי חוקי. הם עושים זאת, תוך ניצול היעדר המשילות בדמוקרטיה הישראלית; ומכשילים בכך כל חוק המאפשר להוציאם מישראל. בכך, הם מתעלמים מנזק מצטבר בלתי הפיך לדמוגרפיה היהודית, בעודם מטיפים את ההיפך הגמור, כאשר זה נוגע לדרישתם להתנתק מהפלסטינים.

אין ספק, שגם אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, רבים בישראל בעלי כוונות טובות, עדיין מאמינים שהשלום הנכסף יושג אם רק ישראל תענה באופן גורף לדרישות מימוש חזון שתי המדינות בתנאים שמציבים הפלסטינים (גבולות 67, פיצוים, זכות השיבה וכו). הם סוברים שדי בכך שארגוני הטרור יתנערו מתוכנית השלבים למימוש חזון הג'יהאד למדינה פלסטינית, מהנהר ועד לים, ומהרצון להשיב את הפולש היהודי הקולוניאליסט לארצות הולדתו באירופה - כהצהרתם.

הכל, מתחושות נאצלות של צדק ושוויון...

כאמור - כול הכוונות הטובות נובעות מתחושת צדק אבסולוטית של שוויון אחווה, ורב-תרבותיות אוניברסלית, ברוח הנבואה התנכית שקשה להתכחש לה. עמדות אלה של השמאל הליבראלי פרוגרסיבי הישראלי נשענות על תפיסת העולם של קאנט ("השלום העולמי הניצחי") שנוסחו ותאמו את התרבות האירופאית המערבית בנקודת זמן מסוימת.

אלא שמה לעשות - הם אינם תופסים בתרבות המזרח התיכון ומסתבר שגם לא בתרבות הרוסית; והמאמץ לייחס להם אותו שיקול דעת לוגי, אינו עומד במבחן המציאות. מסתבר שלא כול בני האדם הם אותו הדבר.

ואם כך הם פני הדברים, נותרנו עם הדילמה כיצד באמת ניתן לממש כוונות טובות, מבלי לקבל כמובן מאליו שעקרון ההדדיות יפעל באופן אוטומטי בעוד שהצד השני מפרש את מחוות "הכוונה הטובה" כחולשה המזמינה אגרסיביות והקצנת עמדות. החיים לימדו אותנו שראוי לאמץ את לקח "משל העקרב והצפרדע" הנושאת אותו על גבה לחציית הנחל, והוא מכיש אותה למוות (ראו תמונה למטה), ומצדיק את האבסורד בכך שאינו יכול להתכחש לטבעו.

למידה וזיהוי אופיו של מי שאנו חפצים להעביר על גבינו את הנחל - הוא תנאי הכרחי כדי להימנע מסינדרום "קורבנות השלום"., אותו חווינו ב- 7 באוקטובר 2023.

אי אפשר להאשים את השמאל הליברלי הפרוגרסיבי - המובל ע"י האקדמיה, השולטת בקמפוסים ברחבי העולם, בחוסר אינטליגנציה; כי המאמץ שלהם לקעקע את זכות הקיום של מדינת ישראל, העומד בסתירה מוחלטת לטענתם לשוויון ואחווה אנושית אוניברסלית - מקורו באנטישמיות.

ניתן להניח, ברמה גבוהה של ביטחון, שגם מנהלי "אמנסטי אינטרנשיונל" מודעים היטב לאבסורד והדיסוננס, שבין עמדתם הפוליטית המוטה והמציאות; והם משתמשים ברציונליזציה ובתקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקטנס מזויף כדי לפתור את הקונפליקט, שבו הם נמצאים.

מן הסתם כול מכפישי ישראל לדורותיהם התנסו במצב דומה. לא שזה עזר לנו...

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט.
• אוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על משילות.
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• אוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה.
• אוסף המאמרים על הסכמי אוסלו והשלכותיהם.
• הרחבה בנושא 'פייסנות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד…, ייצור ידע, 26/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15. 
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), ההתנתקות והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), הסכמי אוסלו והשלכותיהם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/9/23.
• פנחס יחזקאלי (2017), פייסנות – להאכיל את התנין, ייצור ידע, 2/3/17.