[בתמונה: כוחות רוסיים נכנסים לחרסון... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

זהו מאמר פרשנות רביעי של ד"ר עדו הכט על המלחמה הרוסית אוקראינית. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית;
• עדו הכט: אוקראינה – המשך תמונת מצב צבאית;
• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית שלישית.
• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית חמישית.

[בתמונה: כוחות רוסיים בחרסון... התמונה היא צילום מסך]

להלן תמונת מצב צבאית מעודכנת ל- 3 במרץ 2022:

איכות המקורות: מאפייני המקורות שעומדים לרשותי לא השתנו, אבל המגבלות שציינתי בסיכומים הקודמים הולכים ומחריפים – ככל שחולפים הימים מופצים יותר ויותר סרטונים, פוסטים ברשתות החברתיות ושאר מני פריטי-מידע. הכמות המופצת בכל יום גואה וכוללת יותר יותר 'זבל', המקשה לבור את המוץ מן התבן: צילומים שלא מאוקראינה; צילומים חוזרים שכבר שודרו; וצריך לזהות שזה כך ולא משהו מעדכן; צילומים מבוימים (ואם בהתחלה דובר על יוזמות פרטיות שקל לזהותן, בהדרגה נכנסים לתחום הזה גורמים מקצועיים יותר, שקשה יותר לזהות את מעשי הרמייה שלהם) ועוד כהנה וכהנה. לכן, למצוא את פריטי המידע המועילים והסבירים נהיה יותר ויותר קשה.

מנגד, מכוני-המחקר - המובילים בתחום חקר מלחמות - החלו לגבש תמונת-מצב ברורה יותר על המצב (הועילה להם גם העובדה, שהכוחות הרוסיים האטו את קצב ההתקדמות שלהם, בעודם מנסים להתארגן מחדש להמשך המלחמה). כל המכונים עושים עבודה, אשר דומה לזו שאני עושה, באיסוף חומרים מהרשת; אבל לחלקם יש קשרים, עם גופי מודיעין רשמיים; והם מקבלים גם מהם מידע.

מהשוואת מפות - בין מספר חוקרים פרטיים, מכוני-מחקר וגורמים רשמיים שונים - יש הבדלים ביניהם; שלעתים, מעידים על שוני מהותי בהבנת המצב. נראה לי שלעתים די שכוח רוסי קטן, סיור או גישוש קרבי ראשון - שהופיע במקום מסוים - כדי לגרום לחלק מהעוקבים להגדיר מקום זה ככבוש. גישתי זהירה – אני מעדיף להתעכב בעדכון עוד יום כדי לוודא, שיש שם כוח ממשי.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים

המפה מציגה את ההתקדמות הרוסית, עדכני ל- 3 במרץ 2022:

במפות רבות מציירים שטח כבוש וצובעים מרחבים שלמים. לי נראה שהם מגזימים – הכוחות הרוסים נעים בטורים ולא בקווים רחבים. הם חודרים עמוק ולא עוסקים בטיהור יסודי של כל המרחב שמאחוריהם או שעקפו אותו. לכן, הצביעה של שטחים שלמים מטעה יותר מאשר מועילה ובחרתי להמשיך להציג חצים שממחישים כיוונים ולא כיסוי מדויק שממילא לא ידוע לנו.

[המפה: עדו הכט]

גודל הכוח הרוסי שפלש לאוקראינה

בשלב זה הרוסים הכניסו לאוקראינה כ-75% מכלל הכוחות שצברו סביבה לפני המלחמה.

בגזרות רבות נראה שעוצמת ההתקפות הרוסיות נחלשה ולעומת זאת רואים גודש של כוחות נוספים נכנסים, כדי לעבות את המאמצים הללו. המודיעין האמריקני מדווח שבחזיתות הצפוניות הם מזהים הקמת מרכזי-תחזוקה, כדי לאפשר הפעלת כוחות גדולים, תוך קיצור שרשרת ההספקה: הריכוזים הגדולים ביותר מכוונים לעבר קייב – ריכוז תחזוקה במאמץ שמנסה להתקרב לקייב ממזרח וריכוז תחזוקה במאמץ המנסה להתקרב לקייב מצפון-מערב.

כללי:

אתמול טען אחד היועצים של נשיא אוקראינה, שהצבא האוקראיני יזם - בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה - התקפת-נגד. בינתיים נודע שהיו מספר התקפות-נגד קטנות בכמה גזרות. לרובן לא הייתה תוצאה משמעותית – אבל שתיים היו מוצלחות יחסית, ואיחיחס אליהן בסעיפים של החזיתות.

להלן סוגייה שהזכרתי כבר אבל אני חושב שהיא חשובה דיה כדי להזכירה שוב: תופעה שחשוב לישראל להיות מודעת לה כי היא יכולה להתרחש גם במקרה של מבצעים או מלחמות שלנו – וכבר היו מאמצים מסוימים בעבר לבצעה: חברות שונות שמפעילות רשתות חברתיות, למשל אינסטגרם, הודיעו על חסימת הגישה למשתמשים רוסיים. פירוש הדבר שהצד הרוסי יתקשה יותר לפרסם את טענותיו. עד כה לא הייתה לזה כמעט משמעות כי הרוסים ממילא מיעטו מאד בפרסום – אבל, החשיבות של התופעה אינה בהקשר של רוסיה אלא בהקשר של פגיעה ביכולת של ישראל להתמודד ברשתות הללו בעתיד.

[בתמונה: פגיעה בבתי אזרחים. התמונה היא צילום מסך]

חזית קייב:

נכון להיום, נמשכת הלחימה על כיתורה של העיר קייב. נראה, שהרוסים מתקשים להשלים את הכיתור. לטענת גורמי מודיעין אמריקנים שצוטטו בתקשורת, הסיבה היא בעיקר קשיים באספקת הכוחות. לכן הם מתקשים להמשיך לתקוף.

המאמץ המתקרב לקייב, מצפון-מערב, תקוע כ-20 קילומטרים מצפון-מערב לעיר, מזה כמה ימים ומנסה להוציא כוחות כדי לאגף ממערב את הכוחות האוקראינים, המגנים על קייב; אלא שבכל פעם, כוחות אלה נתקלים בעוד כוח אוקראיני, ומנסים להרחיב את האיגוף עוד יותר מערבה. האיגופים הללו מצליחים בהדרגה לסגור את הכבישים ואת מסילת הרכבת המחברת את קייב למערב אוקראינה.

לפי דיווח יחיד, יתכן שכוח רוסי אחד הצליח להגיע לנקודה שנמצאת מדרום-מערב לקייב, אבל עוד לא בעוצמה ובמידת שליטה על השטח כדי לטעון שהוא ממש שולט בשטח.

המאמץ המגיע לקייב ממזרח הצליח ביומיים האחרונים להתקרב עד כדי 50 קילומטרים מהעיר אחרי שהצליח להבקיע מערך-הגנה חפוז של כוחות אוקראינים.

המודיעין האמריקני דיווח לתקשורת, שמאחורי שני המאמצים הללו הוא מאתר מאמץ רוסי להקים בסיסי-תחזוקה קדמיים, ארעיים, בשטח אוקראינה כדי לשפר ולקצר את סבב ההספקה של הכוחות הלוחמים.

[הפצצות בקייב, ליד קריית הממשלה. התמונה היא צילום מסך]

חזית חרקוב

בלחימה על חרקוב אין חדש מאתמול: גם ההתקפה על עיר זו נראית מדשדשת. כיתור העיר טרם הושלם; ואין גם עדויות שהרוסים מנסים לממש אותו. יתר על כן, כוחות שעקפו את חרקוב ממערב וממזרח לא פונים אל עבר העיר כדי לכתר אותה, אלא ממשיכים לעומק אוקראינה – המאמץ המערבי לעבר נהר הדנייפר והמאמץ המזרחי לעבר לוגנסק ועורפם של הכוחות האוקראינים המגנים נגד התקפות הכוחות הרוסיים מתוך לוגנסק לעבר אוקראינה.

במקום הסתערות לתוך חרקוב מדווחות הפגזות והפצצות – האוקראינים מתארים הפגזות אלה כנופלות על כל העיר בעוצמה רבה. אולם צפייה בסרטונים שונים מרמזת דווקא על הפגזה לא עוצמתית במיוחד ורובה ממוקדת על אזורים מסוימים שאין לדעת מדוע נבחרו. לשם השוואה: בהתקפה השנייה על גרוזני (בירת צ'צ'ניה) בשנת 1995 ירו הרוסים לתוך העיר עד כדי 30,000 פגזים בכל יממה. מצפייה בסרטונים שצולמו בחרקוב והאזנה לרעשי הרגע בסרטונים ברור לחלוטין שההפגזה שם אינה מתקרבת אפילו קצת לעוצמה זו – בינתיים.

אחד הכלים החדשים שהרוסים מכניסים לשימוש הינו רקטות מסוג טוס בעלי ראש-נפץ תרמו-בארי. יש בתקשורת שמתארים אותם כפצצות רִיק (ואקום) אבל זהו תיאור לא נכון. כותרת אחת כינתה אותן 'מחריבי ערים'. גם זה תיאור מוגזם ביותר. חומר-הנפץ ברקטות אלה מתפזר בצורה של תרסיס נוזלי/גזי ויוצר ענן אשר תוך חלקיק שנייה מתפוצץ. עדיפותו על חומר-נפץ רגיל הוא שהפיצוץ מכסה נפח אויר גדול יותר כי חומר-הנפץ מתפשט על-פני כמה מטרים לפני הפיצוץ, ושעוצמת ההדף והחום שהוא יוצר חזקים יותר עד כדי פי 5 מאשר חומרי-נפץ צבאי רגיל. עוצמת ההדף מסוגלת ליצור הרס רב בהרבה לביצורים ולבניינים. יתרון נוסף של ראש-נפץ זה על-פני ראשי-נפץ 'רגילים', הוא שהענן שהוא יוצר לפני הפיצוץ חודר דרך חלונות, דלתות וחרכים לתוך המבנים והביצורים לפני שהוא מתפוצץ ולכן הוא עוקף את ההגנה שמעניקים הקירות למי שחוסה מאחוריהם. יש כאלה שכתבו שזהו נשק 'לא-חוקי' – טענה שגויה שאולי נובעת מכך שבמשך שנים רבות הרוסים כינו נשק זה 'להביור', על אף שלמעשה אינו כזה.

חזית דונייצק ולוגנסק:

בגזרה זו אין חידוש משמעותי: בכמה מקומות הרוסים דחקו את האוקראינים מעט אחורה. בנקודה אחת האוקראינים תקפו-נגד וכנראה גם הצליחו להגיע להישגים ראשוניים, אבל לבסוף נאצלו לסגת.

[בתמונה: פגיעות רוסיות במגדלי מגורים. התמונה היא צילום מסך]

חזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב:

הרוסים השלימו את כיתור העיר מַרְיוֹפּוֹל ואת יצירת רצועת הקרקע הרציפה מקרים עד דוניצק. הרוסים הקיפו את העיר בכוחות וכעת החלו להפגיז יעדים בתוכה.

אתמול היו טענות שהרוסים אינם מאפשרים לאזרחי מריופול לצאת ואילו הרוסים הכחישו זאת וטענו שהגדירו פרוזדורי-יציאה מפוקחים. בסרטון שהופץ כנראה על-ידי גורמים רוסיים נראית שיירה של אהספקה רוסית מגיעה לאחת הערים שנכבשו בחזית זו וחיילים רוסים מחלקים ממנה "סיוע הומניטרי" לאוכלוסייה.

לגבי המאמץ התוקף צפונה לאורך הדנייפר – הוא עצר התקדמותו צפונה ועוסק בעיקר בטיהור המרחב, שדרכו עבר הכוח הרוסי.

חזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה:

בעוד חלק מכוחותיהם ממשיכים לנוע מערבה לעבר עיר-הנמל ניקולייב, כבשו כוחות אחרים את העיר חֶרְסוֹן. לפי הסרטונים שפורסמו, כיבוש העיר נמשך כשלוש יממות ונוהל בעיקר על-ידי רגלים שנעו ברגל ברחובות וסרקו אותה. הם נתקלו בהתנגדות, אבל הביסו אותה. טנקים ו-נגמ"שם סייעו לרגלים, אבל הסיוע הארטילרי היה במשורה. רעשי הירי בסרטונים יחסית דלילים ושומעים כמעט אך ורק נשק-קל.

מזרחה יותר בנמל ניקולייב החליט צוות של ספינת-הדגל של הצי האוקראיני שהכיבוש של הנמל צפוי בקרוב וכי אין להם אפשרות לצאת לים להילחם בצי הרוסי, הגדול באופן ניכר מהצי האוקראיני. לכן, הצוות הטביע את הספינה שלו בתוך הנמל.

אכן כוחות רוסיים התקרבו לנמל ניקולייב בשני נתיבים נפרדים – אחד קרוב לעיר והאחר צפונה יותר. אולם האוקראינים טוענים, שהנחיתו עליהם התקפת-נגד; ושהם נבלמו ואף נהדפו מרחק מסוים לאחור.

בימים האחרונים, דווח מעת לעת על פגיעה במטרות באזור אודסה. נראה, שברוב המקרים מדובר על טילים ששוגרו מספינות רוסיות בים השחור. ממשיכים דיווחים, שמקורם במודיעין האמריקני, שצפויה בכל רגע נחיתה רוסית מהים ליד עיר-הנמל אודסה. אתמול, החשש מכך גרם לאוקראינים לירות באוניית-משא אזרחית זרה ותמימה. הם חילצו את הצוות והאונייה טבעה.

[בתמונה: כוחות רוסיים נכנסים לחרסון... התמונה היא צילום מסך]

אבדות רוסיות בציוד

באחרונה התפרסמו מספר מאמרים והתייחסויות, על-ידי אנשים שמבינים בכלי-רכב, אשר צפו בסרטונים הרבים בהם רואים כלי-רק"ם, ג'יפים ומשאיות רוסיים נטושים בשטח. במיוחד עורר את הדיון סרטון, שבו רואים רכב נגד-מטוסים רוסי מסוג טוֹר נטוש בשדה. האוקראינים ניסו לגרור אותו והגלגלים שלו התפרקו. על-פי ניתוח הצילומים, טען מומחה אמריקני לאחזקת משאיות (עבד בניהול של מרכז משאיות), שמה שהוא רואה נובע מטיפול לקוי. בהמשך הגיע מידע נוסף על שימוש בצמיגים מגרסה נחותה ועוד פרטים.

בשורה התחתונה, המסקנה של המתדיינים הייתה, שהציוד הרוסי לא תוחזק כראוי במחנות הקבע שלו, ונמצא כבר שבועות רבים בשטח ברמת אחזקה ירודה עוד יותר. לכן, התרבו התקלות ומשום כך כל נתיבי ההתקדמות של הצבא הרוסי זרועים בכלי-רכב נטושים.

יש עוד שתי סיבות שיש להתחשב בהן:

תוכנית ההתקפה הראשונית לא שקללה נכון את האספקה הסדירה של דלק לכוחות. בסרטונים של הימים הראשונים רואים, שהכוחות הרוסיים מפוזרים על הרבה נתיבים שונים; ונעים ללא רכבי-הספקה. אלה נעו הרחק מאחור. הם התקשו לעמוד בקצב הכוחות המובילים, סבלו מהתקפות של כוחות ואזרחים אוקראינים, שפגעו ברכבים, או לכל הפחות עיכבו תנועתם; ולא ברור אם היה קשר מסודר בין הכוחות הנעים לפנים, לבין שיירות האספקה הללו, שנעו בעקבותיהם. אי-לכך, חלק מכלי-הרכב הנטושים נותרו ללא דלק.

הסיבה השנייה היא שיטת התחזוקה הרוסית. שיטה זו - שנקבעה בתקופת הצבא הסובייטי - התבססה על כך, שכל יחידה מחזיקה כמות מזערית של גורמי חימוש לתיקון כלים. ההיגיון היה, שאוגדה נלחמת שלוש יממות; ואז, מה שנשאר ממנה נסוג לעורף; והיא מוחלפת על-ידי אוגדה 'טרייה'. האוגדה שנסוגה עוברת הקמה מחדש – כוח-אדם חדש והשלמת ציודים, על-ידי ציוד שמגיע חדש מבתי-החרושת. כלים מקולקלים או פגועים שהתיקון שלהם דרש כלים, שמעבר לבסיסיים ביותר, נשלחו לעורף לסדנאות, או אפילו חזרה לבתי-החרושת. כלומר, בניגוד לשיטה הנהוגה בצה"ל – הסובייטים העדיפו כמה שפחות תיקונים בשטח, היחידה לא מתקנת את הטנקים המקולקלים שלה בשטח, אלא מחליפה אותם בחדשים, שהגיעו מבית החרושת או ממחסן עתודות; ואת המקולקל שולחים לתיקון בעורף. האמריקנים - שבחנו את שיטת צה"ל במלחמת יום הכיפורים - התרשמו מאד מיכולת התיקון בשטח; והעתיקו אותו לצבאם.

[וכמובן - הפליטים... מעל מיליון פליטים עד כה... התמונה היא צילום מסך]

מה הלאה?

המשא והמתן יימשך. הדרישות הרוסיות ברורות:

• התחייבות חד-משמעית חתומה לאי-צירוף אוקראינה ל-נאט"ו. פוטין אף דרש פירוז מוחלט של אוקראינה.
• הכרה בריבונות הרוסית בחצי-האי קרים.

פחות ברור, אם הם דורשים גם שליטה והכרה ברצועה שמחברת את קרים לדוניצק ולוגנסק ודרכן לרוסיה. לאור המאמץ לכבוש אזור זה - והשימוש בו כדי להצדיק את המלחמה בתעמולה הפנים-רוסית - מסתמן, שרוב הסיכויים שלא יסכימו להחזיר שטח זה לאוקראינה.

כדרכם של משאים ומתנים סביר שיש גם דרישות שנועדו לויתורים. נראה שככל שתתמשך המלחמה, ורוסיה תשלם יותר כדי לנצח בה, הנכונות שלה לויתור על שטחים שכבשה תצטמצם; ואזורים שנכבשו בתחילת המלחמה, אולי כקלפי-מיקוח בלבד, יהפכו לשטח שאין לותר עליו.

זאת, אלא אם ההנהגה הרוסית תגיע למסקנה, שצבאה כושל מדי; ואם לא תשיג הפסקת-אש בהקדם, לא תשיג גם את המטרות החשובות ביותר עבורה – אלה השלוש שצוינו לעיל: אי-הצטרפות אוקראינה ל-נאט"ו; הכרה בריבונות הרוסית על קרים; וכנראה גם חיבור יבשתי בין קרים לבין רוסיה שיכלול את דוניצק ולוגנסק.

[בתמונה: המשלחת האוקראינית מגיעה לסבב השיחות האחרון. התמונה היא צילום מסך]

לגבי מגמות העתיד הלחימה:

לאחר 'עצירה אופרטיבית' בת יום ב-28 בפברואר, שנוצלה לרענון הכוחות ולתגבורם, הרוסים חידשו את התקפותיהם. עוצמת האש המופעלת באזור חרקוב הוגברה מאד ביחס לימים הקודמים אבל עדיין אינה 'מאכולת אש' מהסוג שרוסיה הפעילה בעבר נגד העיר גרוזני וגם בסוריה.

המגמה הצבאית הנראית כרגע:

• מאמץ להשלמת כיתור העיר קייב – מאמץ זה נראה ה'מגמגם' מכולם.
• מאמץ להשלמת כיתור העיר חרקוב – שגם הוא לא נראה מצליח במיוחד.
• מריופול מכותרת וכעת החל מצור שמטרתו תהיה להביא לכניעת העיר בהקדם.
• החל מאמץ התקפי לעבר אודסה ולכיבוש כל חוף הים השחור של אוקראינה – אבל היקפו עדיין לא ברור ולפחות היום הוא כנראה ספג התקפת-נגד ונבלם.
• מאמץ להשלים כיתור של כל מזרח אוקראינה – מאמץ זה ידרוש עוד כמה וכמה ימים להשלמה אלא אם הכוחות האוקראינים יישברו לפתע.

לפי כמות הכוחות נראה, שההתקפה על קייב היא המאמץ העיקרי של צבא רוסיה וההתקפה על חרקוב במקום שני. אולם, דוקטור יגיל הנקין טוען בצדק, שיש להתחשב באפשרות שזאת הטעיה; והמטרה הרוסית האמיתית אינה לכבוש ערים גדולות מאד אלה, אלא למשוך אליהן את תשומת הלב של האוקראינים, בעוד המאמץ העיקרי הרוסי האמיתי מוכוון לעבר חוף הים השחור ואודסה. נכון שבדרך כלל המאמץ העיקרי כולל בתוכו את עיקר/רוב הכוחות, אבל ההגדרה המהותית של 'מאמץ עיקרי' אינו בריכוז הכוחות, אלא בחשיבות היעד אליו הוא מכוון – המאמץ העיקרי הוא המאמץ שאמור ליצור את התנאים למימוש המשימה. כיבוש חרקוב וקייב יעניקו לרוסים סמלים חשובים וקלפי-מיקוח למשא ולמתן, אבל כיבוש החוף האוקראיני, אשר ינתק את אוקראינה מהים, יעניק לרוסיה מרחב חוף, שיאפשר לה לפזר את הצי שלה במספר נמלים במקום הריכוז המזמין תקיפה ליד סבסטופול, עיר הנמל הותיק והיחיד שיש בידיהם.

אציין גם שבניגוד לטענות על ירי ללא-הבחנה לעבר אזרחים, נראה שבינתיים הרוסים בדרך-כלל משתדלים שלא לעשות זאת – הגם שללא ספק אזרחים נהרגים. יתכן שהמספר שפרסמה ממשלת אוקראינה, על האזרחים האוקראינים ההרוגים נכון; אבל עולה חשד רב שמדובר בתעמולה גרידא – בדומה לטענה על השמדת האנדרטה לטבח בבבאי-יאר (ראו תמונה למטה).

אם כבר, מִתְרָבּוֹת העדויות שכנופיות-הגנה של אזרחים אוקראינים מבצעים הרג של כל מי שנחשד במרגל רוסי, מחבל רוסי או צ'צ'ני או בוזז אוקראיני ללא בדיקה יסודית ובלי להמתין או להעביר את החשודים לידי המשטרה. ראיתי מספר סרטים או צילומים שמציגים גברים מוכים קשורים חצי-עירומים לעמודי טלפון או חשמל בקור החורפי – לא רק ביום, אלא גם בלילה (סיכויים לשרוד שואפים לאפס) כשעליהם או לידם תלויים שלטים שמגדירים אותם כבוזזים או כמרגלים. כמו-כן, כמו המקרה של הישראלי - שנרצח בעת שניסה להימלט, כך יש כנראה מקרים רבים אחרים. סרטון אחד צולם על-ידי זוג שמצאו שתי מכוניות עומדות בצד הדרך ובתוכן וסביבן גופות של כמה גברים וכמה נשים שנורו.

[להרחבת המושג: 'עצירה אופרטיבית', לחצו כאן]

[התמונה: רון בן ישי מדווח מאנדרטת באבי יאר, שלכאורה נפגעה ע"י הרוסים... המקור: רון בן ישי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן]