[בתמונה: חפש את ההבדלים - בתמונת הרקע: מיליציות בדואיות בנגב. בתמונה משמאל למטה, מיליציות חמושות ביהודה ושומרון. יש הבדל? מהו? תמונת הרקע הסרטון שותפה ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק. התמונה משמאל למטה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 30 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.

לכרזות האחרות, לחצו כאן.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com]

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: חפש את ההבדלים...

בתמונת הרקע: מיליציות בדואיות בנגב. בתמונה משמאל למטה, מיליציות חמושות ביהודה ושומרון. יש הבדל? מהו?

• כרזה שנייה: השיעור של השרה קארין אלהרר ושלנו

  שרים חדשים מגיעים, פעמים רבות, לתפקידם ללא הכשרה כלשהי בביטחון לאומי, אבל עם אידיאלים אין קץ. אידיאלים, ששואבים רעיונות נפל מהאיחוד האירופי המנוון. זה, שהביא על עצמו עכשיו, את משבר האנרגיה החמור ביותר בעשור האחרון.

  לפני שנה, בקול תרועה רמה, גנזה השרה אלהרר את מתן הרישיונות החדשים לחיפושי גז טבעי, והפסדנו שנה שלמה בתהליך הזה; שהיום כבר מיותר להסביר, כמה הוא חשוב לביטחונן הלאומי של מדינות.

  אז הנה כלל אצבע לשר האידיאליסט המתחיל: לעולם אל תמיר נכסים לאומיים מוחשיים ברעיונות. אנרגיה מתחדשת זה חשוב מאוד. אבל, קודם יוצרים חלופה ריאלית; ורק אחר כך מחליפים. אחרת, חוזרים לזהם בפחם בגלל מחסור באנרגיה!

  (ומי שלא השתכנע, שישאל את האירופים...).

  • המאמר הרלוונטי: אבי כהן (2022), הישראלי שנלחם לחילוץ פליטים מאוקראינה: "ישראל זרקה אותם לכלבים", ישראל היום, 11/3/22.
  

  [לכתבה המלאה של אבי כהן בישראל היום, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

• כרזה שלישית: הנה גם אנחנו עברנו לתקוף בטילים ולא במטוסים...

  בעידן של טילים מדויקים, מטוסים ללא טייס ורחפנים, החליטה ישראל להמר ולקנות במחירי עתק, טייסת שלישית של מטוסי F-35. זאת כשאויבנו כבר הבינו מזמן, שלא צריך מטוסים יקרים, טייסים, תחזוקה... הטיל המדויק והמטוסים ללא טייס לסוגיהם זולים בהרבה, אינם דורשים תחזוקה יקרה, ואפקטיביים מאוד. כך כפתה עלינו למשל, כנופיה קטנה בעזה, שוויון אסטרטגי...

  והנה האילוצים פגשו גם אותנו, ועברנו לתקוף בסוריה בטילי קרקע קרקע במקום מפלטפורמות מוטסות. האם יש פה לקח? האם הכנו את עצמנו נכון למלחמה הבאה? או שהמציאות תטפח על פני חיל הפרשים המודרני שלנו - ועל פני כולנו - במלחמה הבאה? כמה נרגיש את חסרונו של אותו חיל טילים שהיינו יכולים לבנות, כמשקל נגד לחגורת הטילים המקיפה אותנו?
  • המאמר הרלוונטי: תום קליינר (2022), דיווח סורי: ישראל תקפה באמצעות טיל קרקע-קרקע יעד בדרום דמשק, 14 עכשיו, 17/2/22.

  

  [לכתבה של תום קליינר בערוץ 14 לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה רביעית: "תרבות הגרדומים"...

האלוף גרשון הכהן על פרשת אגוז, ו"תרבות הגרדומים" ישראלית:

"בהחלטתו לעכב בשנתיים את קידומו של מפקד היחידה אך לא להדיחו, העביר מסר כי ענישת מפקדים היא אירוע מצביאותי, שרחוק מלהיות ריטואל קבוע כמעט מובן מאליו, של הקרבת קצינים למולך ציפיות הציבור. "

הוא מצטט את ניקולו מקיאבלי, בנוגע לזיקה העמוקה שהתקיימה באימפריה הרומית, בין הישגי הצבא הרומי לבין הרגישות שהקפידו בכבודם של מפקדים שכשלו:

"לא זו בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות, אלא שגם בעמדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם יותר מכל האחרים. קלקל שר הצבא בזדון, ענשו אותו במתינות, קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו פרס ומודיעים לו כבוד ויקר.

מנהג זה תפסו בידם מתוך שיקול דעת מרובה, שכן סבורים היו שחשיבות גדולה נודעת לכך, ששרי הגייסות יוכלו להתמסר לתוכניותיהם ברוח חופשית ובזריזות ולא תוסח דעתם לגורמים חיצוניים אחרים. כי לא רצו להוסיף קשיים וסכנות על ענין שכל עצמו קשה ומסוכן. ידוע ידעו שאם יעשו כן, לא ימצא אפילו איש אחד שיהיה לאל ידו לעשות חיל בגבורה." (מקיאוולי, כתבים פוליטיים, עמ' 97).

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: פרשת אגוז – הישגים צבאיים וכבודם של מפקדים שכשלו.

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה חמישית: זה תמיד רק מיעוט!

בכל פעם שמתרחש פיגוע על ידי מי מערביי ישראל, חוזר הסלוגן הקבוע: "זה רק מיעוט". אז כדאי להבין: זה תמיד רק מיעוט! במערכת מורכבת תמיד המיעוט מתווה את הדרך, והרוב נגרר.

אומר צביקה יחזקאלי בצדק: "מעט מאוד מערביי ישראל תומכים בשני המחבלים מאום אל פאחם. יש מיליארד וחצי מוסלמים בעולם שמהם יצאו בערך פרומיל של טרוריסטים. אבל הפרומיל הזה הפיל את מגדלי התאומים וקבע את סדר היום של האסלאם". 

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: כינון בסיס מאחד בעם הוא מבחנה העליון של ההנהגה הישראלית!

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שישית: תעשיית החרדות...

השד יודע מה עובר על התקשורת הישראלית, בעיקר בתקופת הפיגועים האחרונה. במקום להפגין אבל מאופק ולשדר חוסן, אנחנו מצטיירים כעם היסטרי, חלש, מתכווץ בתוך עצמו ומיילל לעזרה. מיותר לומר מה זה מייצר אצל בני דודנו, מהצד השני של הגבעה...

אינני מאמין שאני כותב את זה. אבל, אם זו המשמעות של תקשורת במדינה דמוקרטית בעשור השלישי של המילניום, אני מתגעגע לוועדת העורכים ולצנזורה!

[התמונה: היסטריה בעמוד הראשון של ישראל היום, 4 באפריל 2022: "פחד על הגדר... תושבי קו התפר בחרדה...". הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שביעית - עידן רייכל: להחזיר מיד את השליטה, החוק, והסדר לכבישי הדרום! "

ב- 6 באפריל 2022, כתב עידן רייכל פוסט בפייסבוק, ובו שיתף מה עובר עליו - ויעבור עליכם - כשתעברו בטריטוריה הבדואית העוינת, בדרך לאילת. כשזה קורה לי ואני מספר, שואלים חברים וקוראים מהמרכז והצפון אם אני לא קצת מגזים.

"... פעם, פעמיים בשבוע, אני לוקח את הרכב, ונוהג הלוך חזור לאילת. מעדיף רכב, על הטיסות. פעמיים בשנה האחרונה - אולצתי לרדת לשולי הדרך, על ידי נהגים בדואים, אלימים, מאיימים. פעמיים גם התחלתי לנסוע מהר מאד, בבריחה מהם, כי הייתי בתחושה שעוד רגע אני נשאר בלי רכב ובלי כלום - (במצב הטוב…)."

אז אתם חושבים שגם עידן רייכל מגזים?

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: עידן רייכל מספר בפייסבוק על מי שמחכה לכם בדרך לאילת;
• לפוסט המקורי של עידן רייכל בפייסבוק, לחצו כאן.

[מקור תמונתו של עידן רייכל: פייסבוק. לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שמינית: במקום הפאניקה, שאו נשק!

בישראל החמושה של פעם, לא היה צריך ימ"מ כדי לחסל אדם חמוש באקדח בלבד. זה היה אך טבעי שאנשים יישאו את נשקם האישי איתם, גם כשהם יוצאים בערב, בתל אביב, לבילוי;

בישראל החמושה של פעם, גם לא היה צריך מאבטחים. כולנו היינו כאלה; וכולנו הבנו מי נגד מי בסיפור הזה של הטרור. זה לא פוליטיקה. זה ביטחון בסיסי.

יניב פרץ - בעל הבר שמול פאב האילקה המותקף - שלף נשק אישי וחתר למגע. המחבל נסוג והמשיך לירות תוך כדי נסיגה על עוברי אורח ועל רכבים. עוד שלושה ארבעה יניב פרץ כאלה, בעלי נשק אישי, והסיפור היה גמור; בלי ימ"ם ובלי שב"כ ובלי סריקות ופניקה מיותרת.

ביטחון עושים אזרחים. לא כוחות הביטחון. הגיע הזמן שנתאפס על עצמנו, נצא מהפניקה, נפסיק ליבב, נישא נשק בחיי היום יום שלנו ונשתמש בו; נדע להניח אותו בצד כשיעבור זעם; וחוזר חלילה!

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: תגובה מהירה זה רק אזרחים.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: גדר ההפרדה היא בלוף!

ניצב בדימוס אורי בר לב מספר לנו את מה שמערכת הביטחון יודעת היטב: גדר ההפרדה היא בלוף. אורכה אינו מאפשר תחזוק והגנה שוטפים בצורה אפקטיבית; ובכסף שיעלה לסתום חורים בגדר, שיפרצו מיד אחרי, אפשר להקים חטיבות מג"ב, שתתרומנה לביטחון הפנים הרבה-הרבה יותר!

על כן, "לכל מי שרואה פתרון לטרור, בהשקעת הון כסף בסתימת פרצות גדר ההפרדה, כדאי שיטמיע: גדר שאי אפשר לתחזק אותה באופן שוטף, מפרנסת רק קבלנים! וזה לפני שאמרנו מילה על חוסר האפקטיביות שלה..."

• להרחבה ראו הדף באתר: גדרות הפרדה והשלכותיהן באתר ייצור ידע.

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה עשירית:

ג'נין, ג'נין...

גֶּ'נִין היא עיר בגבול בין צפון השומרון לדרום עמק יזרעאל, הנמצאת בתחומי הרשות הפלסטינית (שטח A). מרבית תושביה מוסלמים ומיעוטם נוצרים. מיקומה הופך אותה למרכז סחר עם הפלסטינים תושבי ישראל. זוהי עיר עשירה עם מעמד בינוני מפותח ופועלת בה אוניברסיטה אמריקנית, המלמדת באנגלית, ברמה גבוהה, ומלמדת אפילו לימודי רפואה ברמה גבוהה.

במרכז העיר נמצא מחנה הפליטים ג'נין, המאכלס פליטים פלסטינים מתקופת מלחמת העצמאות וצאצאיהם; וגם מצבם הכלכלי של דייריו טוב בהרבה ממחנות פליטים אחרים.

והנה דווקא שם, בעיר הזו התפתח עתה המרי הפלסטיני, שגולש לתוך ישראל. האם ניתן ללמוד מזה משהו לגבי הקשר בין כלכלה לטרור?

• המאמר הרלוונטי באתר 'ייצור ידע': אבי הראל: ג'נין – עין גנים, סקירה היסטורית.

[בתמונה: בניין הפקולטה למינהל ולפיננסיים באוניברסיטת ג'נין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי AAUJweb. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) באתר ייצור ידע, לחצו כאן]