[בתמונה: מח"ט שומרון, יוסי צווייג וראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן פתח קבר יוסף. התמונה שותפה בפייסבוק על ידי אסתר סילם אלוש, דוברת המועצה האזורית שומרון]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

הכוננות המוגברת לקראת פסח ופעילותם המוגברת של כוחות הביטחון, מזכירה לעם ישראל כי החירות והקיום בכבוד בארץ מולדת נקנים במאבק. פעילות כוחות הביטחון, בהתמודדות עם אתגרי השעה, מתמקדת בשלב זה בארבעה מאמצים חיוניים:

1. המאמץ הבסיסי והראשוני הוא מאמץ האבטחה במרחבי הערים.
2. המאמץ השני - אבטחת קו התפר והגדר.
3. המאמץ השלישי - פעילות התקפית יזומה, מוכוונת מודיעין בעומק השטח, לסיכול קיני הטרור בערים ובכפרים הפלסטיניים, בעיקר במרחב העיר ג'נין.
4. המאמץ הרביעי הופעל אתמול כמאמץ צבאי לאור היום, לשיקום סמל לאומי - קבר יוסף שחולל בידי פורעים פלסטיניים.

[הכרזה: ייצור ידע]

הגיונות מבצעיים שונים ורציונל אחד!

כל אחד מהמאמצים מבטא הגיון מבצעי אחר וכולם יחד מחברים בין המאמץ ההכרחי והמובן מאליו, להגנה פסיבית ובסיסית על עצם החיים, לבין המאמץ הנוגע להגנה על זיקת היסוד של עם ישראל לארצו ולמורשת אבותיו.

מומחים לטרור ממוקדים בעיקר בשאלות טכניות כאלה שאפשר לתת להן תמיכה חקירתית עובדתית כמו השאלות: מה צורת הפיגוע? באיזה נשק ומהיכן נרכש? האם המפגע בודד או חבר בארגון?  וכולי... בכל השאלות האלה הדיון מבוסס על נתונים ויכול להישאר נטול עמדה ערכית והשקפת עולם פוליטית. בשאלה אחת מהותית הדיון המקצועי מתקשה לבסס עמדה נטולת הטיה ערכית ופוליטית, זו השאלה הגדולה "למה ולמען מה מופעל הטרור?"

ובמבט אל עצמנו, השאלה שעלינו לברר עם עצמנו היא על מה אנו נאבקים? האם רק על הגנת החיים וקיום שגרת החיים או שישנו ממד נוסף המחבר יחד את השאלה "איך מגנים על הקיום?", עם השאלה "בשביל מה מתקיימים, ולמה דווקא כאן?"

[הכרזה: ייצור ידע]

מח"ט שומרון לא לבד!

הפקודה שנתן מפקד חטיבת שומרון לחייליו עם תחילת תנועה לקבר יוסף, יוצרת את הזיקה בין שתי השאלות. בפקודה בקשר לכל הכוחות אמר: "במקום זה הובטחה הארץ לאברהם אבינו... ואנו פועלים היום ביד רמה, כאבותינו ביציאתם ממצרים... כבני מלכים, ככה אנו זוכים להשיב כבוד הארץ לעם ישראל".

ברוח הזו דברו מפקדי צה"ל בדור המייסדים, דוגמת משה דיין (ראו תמונה משמאל). בטקס הקבורה לחללי תש"ח מהעיר העתיקה בירושלים, שנערך בהר הזיתים לאחר מלחמת ששת הימים, אמר דיין: "אחינו שנפלתם במלחמת השחרור - לא נטשנו את חלומכם ולא שכחנו את לקחכם. שבנו אל ההר, אל ערש ימי עמנו, אל נחלת האבות, ארץ השופטים ומעוז מלכות בית דוד. שבנו לחברון ולשכם, לבית לחם ולענתות, ליריחו ולמעברות הירדן".

[בתמונה משמאל: משה דיין. גם הוא השתמש ב"רטוריקה של חזבאללה"... התמונה: אתר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר]

פקודתו מרוממת הנפש של מח"ט שומרון, רועי צוויג, - שהותקף והואשם ב"רטוריקה של חיזבאללה" - מהדהדת לעם ישראל ולעמי האזור כי אנו מתקיימים בארץ הזו ונלחמים בה על קיומנו, בהשראת מורשת נשגבת עתיקת יומין. לא רק בחיפוש נואש אחר מקלט בטוח.

.

האמנם "רטוריקה של חיזבאללה"?

[למאמר המלא ב'מעריב', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]