קיימות הגדרות רבות למושג אמונה (Faith). אמונה מוגדרת כגילוי עצמי, היותר יסודי, של מהות הנשמה, אשר בא לידי ביטוי הן הרגש והן בשכל. אמונה לא חייבת להיות דתית,אבל גילוייה של כל אמונה חזקה דומים.

הגדרה נוספת היא: מצב פסיכולוגי, בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי היא נכונה, או תיאור של טענה שלגביה קיימת תחושת נכונות (ויקיפדיה).

בתחום המערכות המורכבות, אמונה מהווה כוח מניע עצום - לטוב ולרע - שמאפשר הגדלה משמעותית של העוצמה האישית והקבוצתית.

האמונה הינה פרדיגמה, משמע, תבנית מחשבה בתחומים שונים, שאינה נוטה להתחלף בקלות. היא היא כה חזקה, עד שאין עובדה בעולם היכולה "לבלבל" אותה. עובדות המאשרות את המסקנות הנגזרות מהאמונה מתקבלות על ידה ברצון. אלו שלמראית העין סותרות אותה, עוברות תהליך של פרשנות על מנת להתאים אותן לאמונה. 

העובדות הן משניות. כל עוד העובדות תואמות את האמונה, נעשה בהן שימוש נרחב. כשאינן תואמות, מצניעים אותן או מפעילים עליהן מניפולציות פרשניות, על מנת לנטרל אותן או על מנת לגייס אותן לטובת האמונה שבה דוגלים. על כן, מחלוקות בנושאי אמונה מנותקות מהעובדות בשטח, הרחק מכל חשיבה אובייקטיבית. הכרת הקביעה הנ"ל, נחוצה מאוד בפתח כל דיון בכל תחום שבו יש אמונה שלטת.

גם אידאולוגיות שונות כמו אידיאולוגיה פוליטית למשל הן סוג של אמונה: מחנה הימין ומחנה השמאל מגיבים לאירועים השונים במזרח התיכון בהתאם לאידאולוגיה הראשונית שלהם. לעיתים רחוקות, מביאות העובדות שבשטח לשינוי אידאולוגי. מדוע? מפני שהאידאולוגיה היא מעל לעובדות (לם, 1972).

העשרה

• ויקיפדיה: הערך "אמונה".
• גרשון הכהן (2015), אמונה איננה אירוע תאולוגי: האלוף גרשון הכהן בראיון ברשת ב'.
• יחזקאלי פנחס (2015), להציל את המשיח מתיוג פוליטי… על משיחיות, אמונה וביטחון לאומי.
• גרשון הכהן (2014), מרכיב האמונה בפרקטיקה המעשית של חמאס.
• גרשון הכהן (2014), האמונה ככוח מניע.
• • לם צבי (1972), ההגיונות הסותרים בהוראה, תל אביב: ספרית פועלים.