[בתמונה: כוחות משטרה בתל אביב אחרי הפיגוע. אפריל 2022. התמונה: צילום מסך]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

מרדכי (מוטי) קידר (ראו תמונה משמאל) הוא מזרחן, ד"ר אמריטוס במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.

[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר משמאל: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]

החומר המובא כאן הוא תמלול של חלק מסרטון יוטיוב (מצורף בסוף), שפרסם החומר המובא כאן הוא תמלול של חלק מסרטון יוטיוב (מצורף בסוף), שפרסם Alex Tseitlin (ראו לוגו למעלה) ב- 13 באפריל 2022, בסדרת הסרטונים: "באים אל הפרופסורים", הקרוי: "הרמדאן וגל הפיגועים". 

קריאה וצפיה נעימה!

*  *  *

הרמאדן מהו?

חודש הרמדאן הוא חודש צום, שנמשך לכל אורך ימי החודש - 29 או 30 יום; ומועדיו שונים מלוח השנה העברי; כי לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי - שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו - הוא לוח שנה ירחי, כלומר מבוסס על מספר קבוע של פעמים שבהן הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ.

כיוון שהאסלאם העתיק מהיהדות את צום יום הכיפורים; וכיוון שאילוצי לוח השנה המוסלמי, מונעים את היכולת לקבוע באיזה יום; הוחלט באסלאם לצום את כל החודש, בבחינת אם היהודים צמים רק יום אחד, אנחנו נצום כל החודש ונהיה טובים מהם.

[הכרזה: חודש הרמדאן... המקור: התקשורת הערבית]

יש ברמדאן מאפיינים חברתיים ודתיים, כמו ערבות הדדית וגיבוש חברתי. למשל:

• סיוע לעניים שאין להם מה לאכול, או תופעות כמו 'ארוחת שבירת הצום' בקבוצה ציבורית. היו כאלה, בעזה וביהודה ושומרון, שהתירו לעשות ארוחות אלה אפילו במסגדים כדי לאפשר לאנשים שאין להם מה לאכול, לסעוד ביחד בלי להתבייש. זאת, למרות שע"פ ההלכה אסור להכניס דברי אוכל למסגד.
• ביקורי חולים;
• ביקורי קרובים;
• ביקורי מתים;
• קניית מתנות לבוש לנשים כדי לשמח אותן;
• קניית מתנות;

וכדומה. כך הפך הרמדאן גם לחודש של קניות, בילוי ושמחה. אם תרצו, אפשר להקביל את זה לסדר פסח אצלנו או לסעודת ליל שבת ולהכנות אליהם, אבל בכל ערב, רצוף, למשך 30 יום.

[בתמונה: תותח הרמדאן... התמונה היא נחלת הכלל. המקור: ארכיון התמונות הלאומי]

קשיי הרמדאן

מטבע הדברים הרמדאן יוצר גם לא מעט בעיות, כי אדם שצם כל היום ובלילה אוכל הרבה, עלול לפתח בעיות עיכול; וכשהרמדאן יוצא בקיץ, והיום ארוך וחם - ואנשים עובדים ברמדאן - לחץ הדם עולה, כי מאבדים נוזלים; ואז יש הלוקים בהתקפי לב ובשטפי דם במוח.

לכן, הסטטיסטיקה מלמדת על עליה במקרי מוות כי אנשים צמים, למרות שההלכה האסלאמית אוסרת להסתכן. על פיה, אדם צם רק אם הוא יכול; ואם אינו יכול, ניתן לפדות את הצום בכסף, ולהאכיל כמה עניים. אם מדובר בבעיה חולפת, הוא רשאי לאכול בימים שבהם הוא חלש ואינו מסוגל לצום; ובחודש שלאחר מכן, להשלים את הימים הללו ולצום אז. גם נשים אינן צמות במהלך המחזור החודשי, ואמורות להשלים את הימים הללו לאחר מכן. בעניינים הללו, ההלכה האסלאמית היא גמישה ו'זורמת' עם האנשים. כך זה גם בהלכה היהודית.

[לכתבה המלאה ב'דוקטורז אונלי', לחצו כאן]

הרמדאן - באופן מסורתי באסלאם - הוא חודש של מרידות ובלגנים ומתיחות, בעיקר בין אוכלוסייה לבין השלטון

מדוע? ברמדאן לא אוכלים במהלך היום, לא שותים, לא מעשנים, וגם מתרחקים מנשים. אדם מקדיש את עצמו לעבודת האל במקום לעבודת הגוף, ולהבלי העולם הזה.

הציבור מתקרב אל האל, מתפללים יותר, אצלנו רואים את זה בנסיעות מאורגנות לירושלים, לאל אקסה. כשאדם מתקרב אל האל, הוא בוחן את עצמו ואת מעשיו. בעצם, הוא מעין חוזר בתשובה במהלך הרמדאן; ומגביר את 'האדרנלין הדתי' באופן החשיבה וההתנהגות שלו. בבדיחותה אומרים במקומות רבים בעולם הערבי, שברמדאן, הגנבים לא גונבים או גונבים פחות, לוקחי השוחד לוקחים פחות שוחד, המועלים מועלים פחות, והרמאים מרמים פחות.

התגברות האווירה הדתית גורמת לחלק מהמאמינים להתגברות אווירת הג'יהאד; והג'יהאד משמעו, כל מה שאדם עושה, כולל מלחמות, כדי לקדם את האסלאם, להשליט אותו על עצמו, על החברה, על הסביבה, ואינשאללה על כל העולם.

[בכרזה: ג'יהאד מהו? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Quinn Dombrowski לאתר flickr. הכרזה: ייצור ידע]

לכן הרמדאן הוא חודש של התגברות המרכיב הדתי בחשיבה הציבורית במזרח התיכון; והמרכיב הדתי יכול בהחלט לגרום למוסלמים לפגוע באחרים: יהודים נוצרים וכופרים אחרים או לפגוע בשלטון אם הוא לא מתנהג ע"פ ההלכה. אם הוא גוזל את האנשים כמו שעשה השלטון העות'ומני, אם הוא גונב מהם, עושק אותם, או מתעסק עם בנותיהם, שגם זה היה. כך שבעניין הזה, המתח בין האוכלוסייה לשלטון גוברת ברמדאן בגלל התנהגות השלטון. לכן למשל, העות'ומנים - לאורך שנות שליטתם במזרח התיכון - הם היו מודיעים על תחילת הצום לפנות בוקר, ועל סיומו לעת ערב, ביריית תותח (תותח הרמדאן), בין היתר כדי להזהיר, שהתותח יכול גם לירות פגזי אמת.

לכן הרמדאן יכול להניע פרטים - בעזה, ביהודה ושומרון וגם בתוך ישראל - לבצע פיגועים, שהם היו נמנעים מהם במהלך כל השנה.

גם מלחמת יום הכיפורים - שפרצה בתשרי של שנת תשל"ד, אוקטובר 1973, נעשתה במהלך הרמדאן; ויש כאלה המייחסים את הניצחון לעובדה שהמלחמה נערכה אז, מה שמכונה בערבית: "חרב רמדאן" ("מלחמת רמדאן"). גם לאורך ההיסטוריה האסלאמית יש ניצחונות במהלך הרמדאן.

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן]

[בתמונה: ניצחון במהלך הרמדאן - מלחמת יום הכיפורים... הווריאציה המצרית לתמונת איוו ג'ימה במלחמת העולם השנייה... מקור התמונה: התקשורת המצרית]

הפיגועים במהלך חודש הרמדאן וסיבותיהם

במהלך הרמדאן - שחפף בשנת 2022 את חג הפסח - ראינו סדרה של פיגועים קשים, שהביאו ל- 11 הרוגים וגם לפצועים. זה התחיל בבאר שבע, המשיך לחדרה, עבר לבני ברק, לגוש עציון ואח"כ לתל אביב. היו לא מעט פרשנים שדיברו בתקשורת, לפני הרמדאן, על הצורך להיערך בשל הצפי לפיגועים. הברברת הזו לגבי הרמדאן מזיקה מאוד, כי אויבינו שומעים את הדברים, מבינים אותם כפחד, שמהווה עבורם זרז לפעול. משמע, אנחנו במידה רבה מעצבים, במעשינו את המציאות העתידית. גורמי הביטחון צריכים כמובן להיערך, אבל הפטפטת הזו בתקשורת היא מעשה חלם ממש, וזהו לקח שצריך לקחת מהרמדאן של שנת 2022.

סיבה ראשונה: הסכמי אברהם

לפיגועים הללו יש סיבות רקע קרובים וגם רחוקים. אחת הסיבות העיקריות לה שהתחולל ב- 2022, הייתה לדעתי, הסכמי אברהם - שמאז נחתמו, ליוו את המזרח התיכון ברעש גדול ובתרועות רמות - דחקו את העניין הפלסטיני לפינה. יתרה מזו, הביטחון העצמי הישראלי, הקורן אז בכל דרך אפשרית, אחרי ההסכמים.

זו הייתה פגיעה קשה מאוד בסיפור הפלסטיני וברשות הפלסטינית, גם בארגונים המקורבים יותר לאוכלוסייה, כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי וגם בקרב פרטים. כל אלה ביקשו להחזיר את העניין הפלסטיני לסדר היום; ופיגועים הם דרך מצוינת להוכיח שהם עדיין 'על המפה'. הסכמי אברהם נתנו מוטיבציה לעשות מעשה, שיערער את הביטחון העצמי הישראלי; ואת המוטיבציה הזו ראינו בהישג של חיבור "מאבק החוץ" עם "מאבק הפנים" של הפלסטינים תושבי ישראל. 

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]

[בתמונה: "הסכמי אברהם" כזרז לפיגועים... טקס חתימת הסכמי אברהם בבית הלבן. מימין לשמאל: שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, שייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר החוץ של ממלכת בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני. התמונה היא נחלת הכלל]

סיבה שנייה: חוסר היציבות הפוליטית

סיבה קרובה נוספת היא תקופת ממשלות המעבר והבחירות התכופות; שהביאה ל'ממשלת השינוי' שהוקמה אחריהן. ממשלה זו, הסתמכה על התנועה האסלאמית, שהיא האחות האידאולוגית של האחים המוסלמים, ששולטים היום בעזה. בלי קשר לאופן תפקודה של הממשלה הזו, היא נתפסה באזור, תדמיתית כחלשה, כמשותקת, שאינה יכולה לפעול לא בכיוון הימני ולא השמאלי; שקל יהיה לערער אותה, ולהכניס את ישראל לכאוס, שיביא אותה, בסופו של דבר, אל קיצה.

סיבה שלישית: התקשורת החברתית והשלכותיה

גורם נוסף הוא התקשורת החברתית, שמהווה היום את 'כיכר העיר'. אם פעם זה היה פייסבוק, היום זה בעיקר ווטצאפ וטלגרם. אני עצמי חבר בקבוצות ווטצאפ ערביות רבות מאוד; וכשרואים את פרטי הקבוצה, רואים מאיפה באו חבריה לפי הקידומת: יש שם ישראלים (972), יש מהאמירויות (971), יש מהרשות הפלסטינית (970), יש מעיראק (964), יש מסוריה (963), יש מירדן (962), יש ממצרים (20), יש מבריטניה (44), ועוד ועוד - פשוט אינטרנציונל טרוריסטי.

ברגע שמישהו כותב שהוא מתכוון לבצע פיגוע, כל העולם רואה זאת מיד. משמע, ניתן להפעיל כך אלף זירות בתוך ישראל, ש'תידלקנה' בעת ובעונה אחת. זה האמצעי שבאמצעותו ג'יהדיסטים מתאמים, על הדקה, מתי יפרצו המהומות.

[בתמונה: האינטרנציונל הטרוריסטי בווטצאפ... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

והלקח?

האיחוד של כל הווקטורים שפועלים נגדנו, דרך הרשתות החברתיות, הוא האתגר שישראל עומדת מולו כיום. לכן, החשיבה בישראל צריכה להיות יותר כוללנית. לא כוח פה וכוח שם, אלא שיתוף פעולה מערכתי כולל.

אבל אצלנו תקועים על הקונספציה של 'לבדל': לבדל את יהודה ושומרון מעזה, את שנהם מישראל גופא, וכדומה - כשהם כבר כולם מאוחדים. אז איך נבדל אותם? אלה חלומות באספמיא, כי החזיתות כבר מאוחדות. הם מבינים שכוחם באחדותם; וצריך להתמודד מול האחדות הזו כמקשה אחת; כי 'שומר חומות' ופרעות תשפ"א הוכח להם שה'יחד' הוא הכוח!

וצריך גם להבין שזהו מאבק שאיננו רק לאומי או רק טריטוריאלי אלא מאבק משולב, שהוא גם דתי. רבים בישראל אינם מבינים את המשמעות הדתית של המאבק הזה. בתרבותם של בני האזור הזה, קיימים מרכיבים דתיים סמיכים הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים להבין בחשיבה המערבית שלנו.

[הכרזה: ד"ר מרדכי קידר על הקיבעון המחשבתי הביטחוני... הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), הֲנָעָה – מוטיבציה: החתירה אל המטרה!, ייצור ידע, 18/12/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מוטיבציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.