תקציר: פרשת 'וזאת הברכה' החותמת את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה, מכתירה את משה בתואר איש האלוהים. כינוי זה הינו חידוש לגבי משה, הנתפס בסיפורי המקרא כנביא או בכינוי הנפוץ יותר שלו עבד ה'. הכינוי איש האלוהים הוא יחידאי בחמשת חומשי התורה, אולם מחוץ להם הוא נזכר 75 פעמים, לרבות ארבע פעמים לגבי משה...

[לקובץ המאמרים על פרשת וזאת הברכה, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת 'וזאת הברכה' - החותמת את ספר דברים ואת התורה כולה - מביאה את ברכת משה לשבטי ישראל. על מבנה הברכה עמדנו במקום אחר, שם נאמר כי  בפרק ל"ג בפרשתנו, מצויה הברכה שבנויה משלושה חלקים עיקריים, שלעיתים יש סתירה ביניהם. לכן, היו חוקרים שהטילו ספק באחידותה, ואחרו את זמן חיבורה לתקופת פילוג ממלכת ישראל ממלכת יהודה, במאה התשיעית לפני הספירה. ברם, אין הכרח להניח כך, ואכן יש חוקרים אחרים הרואים בברכת משה טקסט אחיד וקדום [1].

בדברינו הבאים נתייחס לכינוי של משה – איש האלוהים, כפי מאמר הפסוק כדלקמן:" וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ"[2]. פסוק זה הינו כותרת לברכת משה ולא חלק ממנה. התואר איש האלוהים לגבי משה הוא חידוש, והוא גם מופיע למשל במזמורי תהילים:" תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים..."[3].

הזיקה בין הביטוי איש האלוהים לנביא ברורה למדי, אולם ההבחנה בין השניים איננה ברורה כל צורכה. דוגמא לכך אנו מוצאים אודות אלישע, המכונה 29 פעמים איש האלוהים, ודמותו העולה מביטוי זה הוא של מחולל ניסים על ידי כוחות על אנושיים הנמצאים בו ולאו דווקא מכוח שליחות אלוהית. זאת ועוד. בסיפורי הניסים של אליהו ותלמידו אלישע, הם מוגדרים כנביאי ה':"  וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל, אֵת נְבִיאֵי יְהוָה; וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים, וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וְכִלְכְּלָם, לֶחֶם וָמָיִם" ; " הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה; וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וָאֲכַלְכְּלֵם, לֶחֶם וָמָיִם"[6].

יתכן כי בפי חלק מסופרי המקרא נתלוותה הוראה של גנאי כאשר השם נביא בא בלי ציון נוסף[7], כך עולה למשל על פי המסופר בספר מלכים בו מכונה בשם איש האלוהים אדם שבא מיהודה:" וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה אֶל בֵּית אֵל; וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לְהַקְטִיר" לעומת נביא השקר שבא מבית אל ומכונה נביא בלבד:" וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל; וַיָּבוֹא בְנוֹ וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים הַיּוֹם בְּבֵית אֵל, אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם"[8].

כך או אחרת, לפי המקרא הנביא הראשון אשר קם לישראל הוא משה. על פי הבחינה ההיסטורית, משה נזכר בקשר ליציאת מצרים, ולייסוד אמונת הייחוד. פסגת פעולתו היא כריתת ברית סיני בין בני ישראל לבין ה', ברית שמשמעותה הדתית/חברתית היא קבלת הנהגתו של ה', הבאה לידי ביטוי בחוקה כתובה ובמצוות הניתנות מעת לעת לעם ביד נביאו. המקרא מדגיש את עליונותו ואת מעלתו הנבואית של משה בשלושה מקומות מפורסמים: "וְדִבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ; וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה, וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" ; " וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי; אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה  בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" ; "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן"[9].

לאחר ימי משה, יהושע הופך למנהיג האומה, אולם בניגוד למשה לא מסופר עליו כי ה' התגלה אליו, כמו שהוא התגלה למשה ולשאר הנביאים אחר כך[10], וכמובן אין הוא נקרא איש אלוהים. אשר על כן, יהושע בניגוד גמור למשה הוא גיבור מלחמה שתפקידו העיקרי הוא להכניס את בני ישראל לארץ כנען תוך מסע כיבושים נרחב. יתכן גם שמספרי המקרא עיצבו כך את דמותו של יהושע לאחר משה, להדגיש כי למרות הקירבה ביניהם, משה עולה על מחליפו בהיבט הנבואי עשרות מונים.

אחרית דבר

פרשת 'וזאת הברכה' החותמת את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה, מכתירה את משה בתואר איש האלוהים. כינוי זה הינו חידוש לגבי משה, הנתפס בסיפורי המקרא כנביא או בכינוי הנפוץ יותר שלו עבד ה'. הכינוי איש האלוהים הוא יחידאי בחמשת חומשי התורה, אולם מחוץ להם הוא נזכר 75 פעמים, לרבות ארבע פעמים לגבי משה.

הזיקה בין הביטוי איש האלוהים לנביא ברורה למדי, אולם ההבחנה בין השנים איננה מחוורת כל צרכה. דוגמא לכך אנו מוצאים אצל הנביא אלישע. האחרון מכונה 29 פעמים איש אלוהים, אולם דמותו המצטיירת הינה בעיקר כמחולל ניסים באמצעות כוחות על אנושיים, ולא דווקא מכוח שליחות אלוהית. לעומתו, אישים אחרים המכונים בכינוי זה, מצטיירים כנביאי ה', האומרים את דברו ועוסקים בשליחותו של האל.

[לקובץ המאמרים על פרשת וזאת הברכה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[1] אבי הראל, ברכת משה לבני ישראל, ייצור ידע, ספטמבר 2021.

[2] דברים, פרק ל"ג, פסוק א'.

[3] תהילים, פרק צ', פסוק א'.

[4] עולם התנ"ך, דברים, דודזון – עתי, ת"א, 1999, עמוד 249.

[5] יהושע, פרק י"ד, פסוק ו'; דברי הימים א', פרק כ"ג, פסוק י"ד; דברי הימים ב', פרק ל', פסוק ט"ז בהתאמה. המקור הרביעי מתהילים הובא קודם לכן.

[6] מלכים א', פרק י"ח, פסוקים ד', וי"ג בהתאמה.

[7] אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ח, עמוד 692.

[8] מלכים א', פרק י"ג, פסוקים: א', י"א בהתאמה.

[9] שמות, פרק ל"ג, פסוק י"א ; במדבר, פרק י"ב, פסוקים: ו' – ח' ; דברים, פרק ל"ד, פסוק א' בהתאמה.

[10] על יהושע ראה – אבי הראל, מנהיג צבאי ונביא – לדמותו של יהושע, ייצור ידע, אוקטובר 2019.