תקציר - המניפולציה של סלמיאן, מיועדת לאותם ישראלים, המזדהים עם הטלת האשמה והאחריות על ישראל לבדה (תרבות האשמה המערבית...); ודוחקים בממשלת ישראל לאמץ את דרישות הפלסטינים. זוהי טעות גדולה; כי בכך, הם מזינים את התקווה, שדרכה של סלימאן למדינה פלסטינית אחת "מהנהר ועד לים" תתממש.
[לאוסף המאמרים על תרבות האשמה והשלכותיה, לחצו כאן]
ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.
* * *
ב- 25 באוקטובר 2022, פרסמה חברת הכנסת מחד"ש-תע"ל, עאידה תומא סלימאן, בדף הפייסבוק שלה הודעת תנחומים לפלסטינים שנהרגו במבצע הלילי של צה"ל, בהם מנהיג חוליית הטרור שכונתה: "גוב האריות": "העם הפלסטיני שלנו נפרד מהשהידים שלו", כתבה, "ככל שהכיבוש מסלים את פשעיו ההתנגדות הסלימה - שיעור בסיסי בהיסטוריה של עמים".
אמרה, וגרמה לסערה תקשורתית.
מלחמת דת...
חברי ארגוני הטרור כונו ע"י סלימאן (ראו תמונה משמאל), "שהידים". זהו מונח דתי-מוסלמי, שפירושו המילולי הוא "עֵד"- תואר המוענק למוסלמי לאחר מותו, במהלך קיום מצווה דתית, או תוך כדי מלחמה למען הדת. מבחינתה של סלימאן - שהיא פלסטינית מוסלמית גאה - המאבק הפלסטיני נגד ישראל הוא מלחמת דת לכול עניין ודבר, כי האסלם רואה בכל המזרח התיכון אדמת הקדש ריבונית מוסלמית, שאין מקום בו לישות ציונית, או לכל יישות 'כופרת' אחרת על פי חזון הנביא.
מאחר שעניין הריבונות על כל פלסטין "מהנהר ועד לים"- מעוגן באידאולוגיה דתית, מובנת התפיסה הפלסטינית. כל פשרה כול שהיא הנחשבת לכפירה. זוהי הסיבה העיקרית שאף מנהיג פלסטיני אינו מוכן לחתום על הסכם פשרה, המוותר על "גרגר חול של האדמה הקדושה", כי אז יחשב לבוגד. זכורה בהקשר זה, התבטאותו של המלך הירדני חוסיין, שאמר הוא מוכן להיות רק שני לחתום על הסכם שלום עם ישראל, והוא ידע מדוע. סאדאת המצרי - שחתם הראשון- נרצח במצוות כהני הדת המוסלמים (ראו התמונה למטה).
זה מסביר מדוע, עד היום, נדחו כל מאמצי מדינת ישראל לסיים את הכיבוש במשא ומתן
נתחיל בכך שהפלסטינים אפילו לא שקלו את האפשרות להקים מדינה עצמאית, עת היו תחת הכיבוש הירדני בין השנים 1948- 1967. זאת, כי לא ראו בכך פגיעה דתית. מישהו צריך להזכיר לסלימאן ולכול העולם, שממלכת ירדן היא זו שפתחה במלחמת ששת הימים נגד ישראל, למרות שישראל הגיעה קודם לכן להבנה מוקדמת עם חוסיין (ראו תמונה משמאל), מכיוון שלא הייתה בטוחה שתוכל להתמודד בשלוש חזיתות במקביל. חוסיין לא התאפק נוכח שידורי הצלחה של קהיר; התחיל והפסיד. עכשיו מתלוננים על הכיבוש (בדומה לפושע שנתפס, נענש, נכלא ומתלונן על תנאיו...).
[בתמונה משמאל: המלך חוסיין לא עמד בלחץ ובלית ברירה, הצטרף והפסיד... התמונה היא נחלת הכלל]
בדיונים על הסכמי השלום שאחרי החתימה על הסכמי אוסלו, הייתה לפלסטינים אפשרות למסד מדינה עצמאית על 98% מהשטח שבמחלוקת (גבול שביתת נשק, לא גבול בינלאומי מוכר למי שאינו זוכר...) החל מהצעת אהוד ברק ב-קמפ דויד, ב- 2000, המשך במתווה קלינטון, אחריו הצעה משופרת יותר של ברק בטאבה 2001; והאחרונה, של אהוד אולמרט 2008, שאפילו אפשרה את שיבתם של מאות אלפים מפליטי 1948 ללב מדינת ישראל.
כפי שאבו- מאזן לחש על אוזנו של יאסר ערפאת בקמפ דויד: "אין לך הסמכות לחתום על הסכם כניעה כזה כי אתה מייצג את כול האומה הערבית המוסלמית". ברוח דברים אלה ארז ערפאת את המזוודות, נטש את המשא ומתן והשיב באינתיפאדה רצחנית כי "פלסטין צריכה להיגאל בדם (!); ולא במשא ומתן, שמעצם יסודו דורש ויתורים הנחשבים לכניעה ולחרפה. זו גם הסיבה שאבו- מאזן לעולם לא יכנס למשא ומתן אמיתי, ולא יחתום על כלום, כדי ששמו ייחרט בדברי הימים של הפלסטינים, כמי שנאבק למען מימוש מצוות הג'יהאד המוסלמי עד נשימתו האחרונה!
ומה לגבי הדרישה לסיום הכיבוש?
על כן, אין מה לכעוס על ח"כ סלמיאן. היא פלסטינית התומכת באידאולוגיה של הג'יהאד המוסלמי, ששורשיה דתיים. לגבי דרישתה לסיום הכיבוש? בבקשה אמצי את אחת ההצעות שהוגשו לכם, עד היום, לסיום הכיבוש - ובא לציון גואל. אבל ברור לכול, שלא תעשי זאת – מצוות הג'יהאד חזק ממך, מה עוד שאירופה ממשיכה לממן את הטרור, כול עוד הוא בדרך כלל פוסח עליה, ומופנה רק כלפי ישראל.
מלבד הצורך לשכנע את ערביי ישראל שסיום הכיבוש תלוי אך ורק בסרבנות הפלסטינית, מסתבר שישנם ישראלים המזדהים עם המניפולציה של סלמיאן, המטילה את האשמה והאחריות על ישראל לבדה (תרבות האשמה...); ודוחקים בממשלת ישראל לאמץ את דרישות הפלסטינים. זוהי טעות גדולה. בכך, הם מזינים את התקווה, שדרכה של סלימאן למדינה פלסטינית אחת "מהנהר ועד לים" תתממש.
[לאוסף המאמרים על תרבות האשמה והשלכותיה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
עם הערבים צריך להתנהל כמה שיותר קרוב להתנהלות מזרח תיכונית. מי שמעוניין במדינת ישראל כמדינה יהודית, רוצה להשתלב ומזדהה כישראלי-ערבי, אהלן וסהלן. מוזמן.
מי שלא – לא יקבל דבר.
מי שפועל או מסייע לפעולות נגדנו – יקבל על הראש. ייפגע בכיס, סיכוי לגירוש, מאסר וכו'.
יתנו – יקבלו. לא יתנו, לא יקבלו כמו האחרים, יקבלו משהו אחר לגמרי.