[התרשים: 'ייצור ידע']

[לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן]

לעומר רסיסי יקירנו, שפתח עבורנו את החלון...

המאמר עודכן ב- 16 באוקטובר 2021

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

תמיהות רבות מועלות באתר זה, באשר לעובדה שמנהלים רבים עדיין אוחזים בגישות ניהול פשטניות ובראיה ליניארית של הדברים. זאת, למרות שהמציאות הופכת דינאמית יותר ויותר, והתובנות של מורכבות ו- מערכות מורכבות קיימות מאז שנות ה- 30 של המאה העשרים לערך.

יחד עם זאת, היו לא מעט ניסיונות להטמיע את התובנות הללו בעולם הניהול, בעיקר בסקטור העסקי, הזקוק להן הרבה יותר מהציבורי. יוזמיהן לא באו, בדרך כלל, מעולם הניהול, אלא מעולמות תוכן אחרים, שבהם מורכבות היא דרך חיים, כמו מדעי הטבע, הפיסיקה, המתמטיקה וכדומה. המעבר הזה היה טבעי להם, בשל ההנחה הקיימת בתורת המערכות המורכבות, שמערכות מורכבות באשר הן – מערכות בטבע או מערכות אנושיות – חולקות את אותן תכונות בסיסיות. על כן, ניתן להשליך ממערכות בטבע על הארגונים ולפתח את תורות הניהול בהתאמה.

במאמר זה, ברצוננו להצדיע לאחת התיאוריות פורצות הדרך הללו, משנות ה-80 של המאה הקודמת – "תורת האילוצים" (Theory of Constraints –  TOC) – ולמייסדה – ד"ר אליהו גולדרט ז"ל.

[להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] 

ד"ר אליהו גולדרט ז"ל

ד"ר אליהו מ' גולדרט ז"ל הוא פיזיקאי ישראלי, אשר התפרסם בזכות מחקרים שערך בניסיון להחיל חוקים מעולם המדע על עולם הניהול. בסוף שנות השבעים של המאה העשרים עסק גולדרט בפיתוחה של תכנה בשם OPT, אשר היוותה פריצת דרך בתחום של זימון משאבי ייצור. מחקריו בסוף שנות השמונים עסקו בהשפעתם של מדדי התמחיר והביצוע הנהוגים בארגונים עסקיים, ובנייה של מדדים חדשים שבאמצעותם יוכלו המנהלים לנהל טוב יותר את עסקיהם. מחקרים אלו התגבשו בשנת 1985 למה שמכונה "תורת האילוצים".

התורה גורסת כי כל ארגון פועל במסגרת אילוצים המגבילים אותו:

• התורה מציעה כשלב ראשון דרכים לאיתורם של אילוצים אלו.
• בשלב שני, מציעה התורה דרכים להשתמש באילוצים על מנת להגביר את התרומה לרווח ולהפחית עלויות.

גולדרט פרסם מספר ספרים שעוסקים בנושאי מנהל עסקים, ארגון ושיטות. כמה מספריו נכתבו בצורה של רומנים, אשר גיבוריהם הם מנהלים בכירים בארגונים שונים או אנשי אקדמיה. דרך סיפורם ולקחיהם של הגיבורים לומד הקורא את תורתו של גולדרט.

[בתמונה: ד"ר אליהו גולדרט ז"ל. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הספר: המטרה

הספר החשוב מכולם של ד"ר אליהו גולדרט, לטעמנו, ראה אור ב- 1988 –  'המטרה' (The Goal) (ראה אור בעברית ב- 2001 בהוצאת ספריית המרכז הישראלי לניהול; ראו תמונת כריכה למטה), מתאר בדרך של רומן (מרתק) מנהל המקבל לידיו מפעל כושל עם אולטימאטום של שלושה חודשים להבריא אותו בטרם ייסגר, כמו גם את חיי הנישואים שלו שקרסו במקביל.

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של הספר 'המטרה' שאותו כתב גולדרט ביחד עם ג'ף קוקס. הספר ראה אור בישראל בהוצאת סיאל, 1988. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בעזרתו של ה'מנטור' שלו – מורהו הוותיק לפיסיקה שהוא ישראלי (אלא מה...) – הוא מצליח בשתי משימותיו.

המפתח להצלחה היא ההבנה שבכל תהליך יש מספר מועט של 'חוליות חלשות'. אתר אותן והתגבר עליהן, ודרכך להצלחה מובטחת...

גולדרט מלמד אותנו את חשיבות המפגש בין דיסציפלינות (רצוי, הדיסציפלינות ה'נכונות'). למנהל המפעל בספר, אלכס רוגו, יש "מנטור" בשם יונה. כמו גולדרט עצמו, הוא איננו איש עסקים אלא פיזיקאי.

מדוע פיזיקאי? משום שעבור אנשי מקצועות כמו מתמטיקה, פיסיקה, ביולוגיה וכדומה, גורמים הבנת המורכבות ו- המערכות המורכבות היא דרך חיים.לא בכדי היה רוס אשבי (Ashby, 1957, ע' 4) – זה אשר טבע לראשונה את המונח מערכות מורכבות – מתמטיקאי ופיסיקאי. בעובדה, מראה הספר כיצד מפר גיבורו כמעט כל כלל מכללי הניהול המקובלים על מנת להצליח. על כן, לא ה'מנטור' לא יכול לבוא מתורת הניהול. הוא חייב לבוא מעולם המערכות המורכבות.

[הכרזה: ייצור ידע]

נקודת המוצא של גולדרט היא כשמו של הספר – 'המטרה', וזו גם נקודת המוצא של תורת המערכות המורכבות. מערכת מורכבת מוגדרת כאוסף של מרכיבים אוטונומיים שמקיימים יחסי גומלין זה עם זה ועם הסביבה, תוך שהם פועלים במשותף להשגת מטרה. הבנת המטרה היא הצעד הראשון בדרך להשגת אפקטיביות ארגונית; ולהיפך, שגיאה בזיהוי המטרה תוביל, בהכרח, לחוסר-אפקטיביות בהשגתה.

לכאורה, מה קל יותר להבנה מהעובדה שמפעל נועד 'לעשות כסף'? אבל, הספר מלמד אותנו, שזוהי משימה לא פשוטה כלל ועיקר, בעולם שבו הכללים הנקבעים על ידי הביורוקרטיה הארגונית מטשטשים את הגבולות, עד שקשה לאנשים בתוך הארגון להפריד בין מטרות שווא מדומות למטרה ה"אמיתית".

לאחר שהבנו מהי המטרה, מלמד אותנו גולדרט תכונה אופיינית של מערכות מורכבות: עובדת היותן מושפעות ממש רק ממספר קטן של גורמים. על כן מלמד ה'מנטור' שלנו את המנהל להתמקד בשלושה מדדים בלבד שילמדו על המרחק של המפעל מהמטרה:

המטרה – לעשות כסף – תושג בדרך של העלאת התפוקה, תוך צמצום המלאי והוצאות התפעול. זו כל התורה כולה, כשתפקידו של המנהל הוא לא לעסוק ב"תת ניהול", אלא להתמקד בשלושת הגורמים הללו, תוך שהוא רואה את מכלול הפעילויות בארגון לאורן...

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

[בתמונה: אילוצים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Phil Roeder לאתר flickr]

עתה, נאמנים לאותו כלל שרק מספר מועט של גורמים משפיע באמת על המערכת, מפנה אותנו גולדרט לחפש את אותם אילוצים או צווארי הבקבוק, המשפיעים על המערכת ומאטים אותה. הרעיון הכללי הוא, שבכל תהליך ארגוני קיימים אחד או מעט יותר אילוצים, או צווארי בקבוק, אשר מפריעים לארגון לממש את מטרתו. צווארי הבקבוק הללו יכולים להיות פיסיים כמו תהליך עבודה מסוים בתוך שרשרת תהליכים; אולם, הם יכולים להיות גם מדדים, מדיניות, נהלים, תבניות המושרשות בתרבות הארגונית, ועוד...

אם מאתרים נכונה את האילוץ ופורצים את מגבלותיו, מסירים את המגבלות שהגבילו את התהליך ויוצרים 'קפיצת מדרגה' ביכולות הארגון להשיג את מטרותיו.

אולם, איך מאתרים את אותם אילוצים?

לעתים, הדבר פשוט, בעיקר כיום, כאשר יש לנו מערכות המתרגמות תהליכים ומבנים ארגוניים לרשת. לאחר ש"נתרגם" תהליך אחד, ובאופן מובהק יותר – תהליכים רבים, על גבי רשת, נקבל משהו דמוי התרשים שבתחילת הפוסט. מעין "מעבר הכרחי", שבו כל הפעילויות חייבות "לעבור" דרך צוואר בקבוק אחד  (זוהי דוגמה קלאסית בכל קורס מבוא בתורת הרשתות (Networks Theory)). מרגע ששרטטנו את הרשת, צווארי הבקבוק פשוט 'קופצים' מתוך הרשת לעינינו.

התרשים מתאר אילוץ: מצב שבו תהליך הרכש בארגון 'נשלט' כולו, מסיבות כלשהן, בידי גורם אחד, המכונה ברשת 'לילך'...

[לאוסף המאמרים על מבנה ארגוני, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תהליכי עבודה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: תבנית / דפוס חוזר, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ניתוח רשתות ארגוניות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'תורת הרשתות', לחצו כאן]

להלן המחשה מתוך רשת תהליך שעובדה במערכת ה- AURORA לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA):

[בתרשים: הכל מוליך אל צוואר הבקבוק, המכונה 'לילך'... תרשים הרשת עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות AURORA, חברת TECI]

אילוץ יכול להיות מוצג לא רק ברשת המייצגת תהליך, אלא גם בכזו המייצגת מבנה ארגוני. למשל:

[להרחבה בנושא תהליכי עבודה ובניית רשת תהליך, לחצו כאן]

[בתרשים: הכל מוליך אל צוואר הבקבוק, המכונה 'מזכירת המנכ"ל'... תרשים הרשת עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות AURORA, חברת TECI]

בעוד בדוגמאות הקודמות ברור שחסרים  קשרי גומלין, כיוון שכל קשרי הגומלין מנותבים ל"מעבר הכרחי" (למשל, מכונה במפעל שכל התוצרים חייבים לעבור דרכה או גורם אנושי המנתב את הכל דרכו); הרי שיש מצבים אחרים שבהם, כדרכן של מערכות מורכבות, שבהן הקשר שבין הרשת לצוואר הבקבוק איננו ניתן לאיתור באופן ויזואלי. מצבים אלה קורים כאשר, למשל, נפח התעבורה בקשרי גומלין (שלא ניתן לצפייה) גדול יותר מקיבולתם.

בספר "המטרה" אנו למדים על חשיבות ייצור הידע בארגון, ועל העובדה שזה נמצא בשפע בידי אנשי הייצור במפעל ואין צורך לייבאו מן החוץ. בספר, מנסים המנהלים לשווא לאתר את צוואר הבקבוק בעזרת חישובים. הפתרון נמצא בדרך של פניה לעובדי הקו על מנת לקבל את האינפורמציה.

בתחום זה לא השתנה הרבה מאז שנות ה- 80 של המאה הקודמת: עדיין, העובדים תמיד מקור זמין וטוב במיוחד לידע חיוני (שמנהלים מסוג מסוים, ובארגונים מסוימים, נוטים לזלזל בו...). בעובדה, מערכות מתקדמות נוסח ה- EFRON כוללות בתוכן פונקציות של שאילתות לעובדים במקרים שבהם זיהינו צורך בהשלמה של ידע חיוני.

עוד אנו למדים בספר על חשיבותה של היצירתיות ועל העובדה שהיא פורצת גבולות. בעלילה שטווה גולדרט, ההיצמדות למה שמכונה בספר 'הנוהג המקובל' או 'הפרקטיקה המיטבית' (Best Practice) הייתה מתכון לאסון עבור המפעל. אנו בטוחים שרבים מאיתנו מכירים היטב את התופעה הזו מהארגונים המוכרים להם...

[להרחבה בנושא: 'קשרי גומלין', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פרקטיקה מיטבית' - Best Practice, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ויזואליזציה', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

מרכיב חשוב ב"תורת האילוצים", כמו גם בתורת המערכות המורכבות, הוא ההבדל שבין "אופטימום מקומי (לוקאלי)" ל"אופטימום גלובאלי". למשל:

• האופטימיזציה של תת-מערכת מול האופטימיזציה של מערכת-העל
• ו/או האופטימיזציה של הטווח הקצר מול האופטימיזציה של הטווח הארוך.

גולדרט טוען, כי השיטות שמונהגות בארגונים רבים מבכרות שיפור של ביצועים מקומיים וזמניים; על פני שיפור המערכת כולה לטווח ארוך.

דוגמה לקונפליקטים הללו יש בשפע. למשל:

• אם נייצר כמויות זהות בפרקי זמן קבועים נוזיל את עלויות הייצור ליחידה, אולם נעלה את עלות המלאי. כך נוצר קונפליקט לוקאלי בין שתי תתי מערכות בתוך מערכת אם אחת. לעומת זאת התייחסות לקונפליקט באופטימיזציה גלובאלית מחייבת השוואה דינאמית של שתי האפשרויות ובחירה תקופתית באופציה הזולה ביותר, לפי תנאי השוק באותה עת (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 153).
• בדומה, מלמד אותנו גולדרט כי יש להשיג את ה"מטרה" של הארגון על כל מרכיביה, באופן סימולטני. מה שהביא כמעט לקריסת המפעל בספר "המטרה", הייתה אותה גישת ניהול שדאגה לאזן עם ביקושי השוק, את כושר הייצור של כל משאב ומשאב, בנפרד מהמשאבים שעומדים לרשות הארגון.
• דוגמה נוספת: המטרה איננה הקטנת הוצאות תפעול כצעד בפני עצמו, מתוך הנחה שאם נשנה מרכיב אחד נעלה את הרווח; אלא בעת ובעונה אחת, הקטנת הוצאות תפעול; הקטנת מלאי; ובו זמנית, הגדלת התפוקה. ניצול יעיל של אמצעי יצור פירושו שימוש מיטבי באמצעי היצור, בדרך שמקדמת את המערכת לקראת המטרה; ולא השגת האופטימום המקומי שלו. זו מערכת מאוד לא יעילה...

[להרחבת המושג: 'אופטימיזציה', לחצו כאן]

[בתמונה: סוף הדרך... קברו של ד"ר אליהו גולדרט בבית העלמין של קיבוץ חורשים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yaron Schwinger. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ולבסוף, בעיה נוספת של מערכות מורכבות, העולה בספר ורלוונטית מאוד גם כיום, היא הקשר שבין מה שגולדרט מכנה "התנודות הסטטיסטיות" ו"הפעולות התלויות". בתהליכי הארגון ישנם אירועים התלויים זה בזה: שפעולה אחת חייבת להסתיים לפני שהשנייה יכולה לצאת לפועל: מכונה א' חייבת לסיים את שלב 1 לפני שפועל ב' יכול להמשיך לשלב מס' 2; יש לסיים את כל החלקים לפני שאפשר להרכיב את המוצר עצמו; יש לסיים את הרכבת המוצר לפני ששולחים אותו; וכדומה.

הבעיה היא שמשך הזמן, שבו אורכות פעולות בתהליך, נתון לתנודות סטטיסטיות המשפיעות על ה"פעולות התלויות". עיכוב בפעולה מסוימת יכול למנוע השתחררות של כוח אדם ומשאבים הדרושים לפעילויות אחרות; וקיים קושי לעקוב אחר מכלול השינויים, הנגרמים מעיכוב מסוים; ולעדכן, בזמן אמת, את לוח הזמנים הארגוני.

אחד היתרונות הגדולים של מערכות מתקדמות היא היכולת שלהן לאפשר לראות, מה עיכוב בפעילות אחת בתהליך אחד יכול לעשות לגאנט הפעילויות הכלל ארגוני.

כל המרכיבים הללו בתורתו של ד"ר אלי גולדרט הינם מרכיבים בסיסיים בתורת המערכות המורכבות, וניתנים לאיתור ולהסבר על ידי תורת הרשתות והויזואליזציה. על כן היו שטענו, ש"תורת האילוצים" הקדימה את זמנה ו'נפלה' על עולם הניהול, בשלב שבו טרם הייתה הבנה מספקת ופתיחות מתחייבת על מנת לקלוט את הדברים.

אבל היום, היא נלמדת כדיסציפלינה חשובה בפקולטות לניהול, ומצבה טוב בהרבה מאחיותיה – תורת המערכות המורכבות ותורת הרשתות – שמתקשות לחדור למרכז הקונצנזוס המקצועי...

[לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2019), תהליכי עבודה: מחזור הדם של הארגון, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), (כמעט) הכל על מבנה ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הרשתות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), תפקוד נכון – פרקטיקה מיטבית – Best Practice, ייצור ידע, 2/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אופטימיזציה, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח (2014), ויזואליזציה – טוב מראה עיניים!, ייצור ידע, 12/4/14.