תקציר: לאחרונה, הצהיר בנו של השאה הפרסי מנוחתו עדן, רזא כורש עלי פהלווי, כי הוא מוכן לקבל על עצמו את מושכות המדינה האיראנית, אחרי נפילת משטר האייתוללות, כדי להעביר אותה למונרכיה חוקתית. לא בכדי, הוא נושא את השם כורש. גם השאה - כמו שליטים אחרים במזרח התיכון - מצא לארצו ציוויליזציה עתיקה, שתהווה שורש זהותי לאומי והיסטורי מפואר וטרום אסלאמי...

[לאוסף המאמרים אודות התחברות שליטי המזרח התיכון להילת העבר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

יוני בייט, 30. בוגר תואר שני בביטחון ואסטרטגיה מאונ׳ ת״א ותואר ראשון בהנדסת חשמל מאונ׳ ת״א. שרת כאיש מודיעין בצבא קבע מספר שנים, ולאחר מכן כחוקר העולם הערבי במשרד רה״מ.
כיום איש הייטק ומדען נתונים. מתמקד בניתוח תהליכי העומק בעולם הערבי ובשינויים העדינים שחלים בו.

[לדף הטוויטר של יוני בייט, לחצו כאן]

*  *  *

לאחרונה, הצהיר בנו של השאה הפרסי מנוחתו עדן, רזא כורש עלי פהלווי (ראו התמונה למטה), כי הוא מוכן לקבל על עצמו את מושכות המדינה האיראנית, אחרי נפילת משטר האייתוללות, כדי להעביר אותה למונרכיה חוקתית (כמו שהמלך חואן קרלוס עשה בספרד אחרי מות הדיקטטור, פרנסיסקו פרנקו).

כזכור, ב-1979, בעקבות המהפכה האיראנית, יצא רזא כורש עלי פהלווי, ביחד עם הוריו, לגלות בקהיר ואח"כ בארצות הברית, כשהוא בן 19.

יומיים לאחר שאביו נפטר בשנת 1980 ממחלת הסרטן, הוא הומלך בגיל 20 בדיוק, בקרב תומכיו בגלותו בקהיר ב-31 באוקטובר 1980 (ראו התמונה למטה):

השם 'כורש' ניתן לבנו של השאה בכוונת מכוון!

וזו הזדמנות להעמיק בקשר שבין השאה והמלך כורש:

חגיגות 2500 שנים לייסוד המדינה הקיסרית של איראן היו סדרה של אירועים שהתקיימו באוקטובר 1971, לציון הקמתה של המדינה האימפריאלית של איראן ושל ממלכת פרס על ידי כורש הגדול. ההכנות לאירוע ארכו כשנה. הוחלט על עריכת האירוע המרכזי של החגיגות בעיר העתיקה פרספוליס, עירם של המלכים האחימנים.

[החיבור של איראן של השאה לכורש... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

היה צורך לשפר את התשתיות המקומיות, כולל נמל התעופה הבינלאומי שירז והכביש המהיר ממנו לפרספוליס. החלק העיקרי של החגיגות תוכנן להתקיים בפרספוליס שלצורך האירוע הפכה להיות עיר אוהלים משוכללת. משימת תכנונה של עיר האוהלים (נקראה גם "עיר הזהב") הוטלה על חברת עיצוב פנים מפריז.

חמישים אוהלים (למעשה דירות פאר טרומיות עטופות בבדים בעיצוב פרסי מסורתי) סודרו במבנה כוכב סביב למזרקה מרכזית ומספר עצום של עצים ניטעו סביבם במדבר, כדי לשחזר בצורה מסוימת את המראה של פרספוליס בעת העתיקה. בנוסף הוקם אוהל הכבוד לצורך קבלת הפנים למכובדים.

עיר נוצצת של אוהלים...

המבנה הגדול ביותר באתר היה אולם הנשפים שאורכו היה 68 מטרים ורוחבו 24 מטרים. עיר האוהלים הוקפה בגנים שבהם ניטעו עצים וצמחים שהוטסו מצרפת. שירותי ההסעדה סופקו על ידי מסעדת מקסים מפריז, שנסגרה לכמעט שבועיים לצורך האירוע הנוצץ. מדי המשרתים עוצבו על ידי בית האופנה הפריזאי לנבן (Lanvin).

250 לימוזינות אדומות של מרצדס-בנץ שימשו להסעת האורחים מנמל התעופה ובחזרה. החגיגות נפתחו ב-12 באוקטובר, כאשר השאה והשאהבנו (הקיסרית פארה דיבה) כיבדו את כורש בקברו שבפסארגאדה. ביומיים הבאים קיבלו השאה ורעייתו את פניהם של האורחים, לרוב בנמל התעופה של שיראז.

[בתמונה: מאמצים את העבר... תהלוכות פרספוליס... המקור: טוויטר. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ב-14 באוקטובר התקיימה סעודה רשמית באולם הנשפים לרגל יום הולדתה של הקיסרית. שישים חברי משפחות מלוכה וראשי מדינה התכנסו סביב לשולחן מתפתל גדול באולם הנשפים. 600 אורחים סעדו במשך יותר מחמש שעות וחצי במה שהיה לארוחה הרשמית הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית, על פי ספר השיאים של גינס.

מטרת החגיגות הייתה להציג את ההיסטוריה של פרס כחלון ראווה לקדמה של פרס המודרנית תחת שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה

האירוע המרכזי נערך בפרספוליס, הבירה העתיקה של האימפריה, למרגלות קברו של כורש, וכלל תהלוכה בלבוש פרסי מסורתי ושחזורים היסטוריים מרהיבים.

ביום האחרון לחגיגות חנך השאה את "מגדל שהיאד" (לימים מגדל אזאדי והאייקון של טהראן עד היום) ובו מוזיאון להיסטוריה פרסית, שם הוצג העתק של כתובת הגליל שעליה חקוקה הצהרת כורש, שאותה הגדיר השאה כ"הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה". הכתובת של כורש הייתה גם לסמל של החגיגות, ובנאום שנשא השאה על קברו של כורש הוא שיבח את הצהרת החירות העתיקה. השאה, הנאבק בעיראק השכנה, נתלה בדמותו של כורש, אשר הביס והחריב את האויבת בבל (עיראק של היום) וייסד את האימפריה הפרסית הגדולה.

כך גם היחס החיובי של כורש הגדול כלפי היהודים שימש מעין הצדקה לקשרים הטובים בין השאה ומדינת ישראל המודרנית. במהלך החגיגות דיוקנו של השאה ולצידה כרזה עם פניו של כורש נתלו על גבי בניינים רבים במדינה כאמור גם לבן שלו הוא קרא כורש.

השאה ניסה למצב עצמו כממשיך דרכו של המלך כורש הגדול מייסד האימפריה, ואת עצמו כשליט נאור כמותו. אלה שצידדו בעריכת החגיגות ציינו את הערך המוסף שלהן שכלל פתיחה של מוזיאונים, שיפורים בתשתיות והשפעה חיובית על יחסי החוץ של איראן ועל תדמיתה.

כל אלה סייעו בהעמקת הזהות הפרסית החילונית הלאומית הנשענת על גדולת העבר הקדם-אסלאמי (הפגאני). כך הוא הציע זהות לאומית אלטרנטיבית לזהות הדתית שהציע המחנה האסלאמיסטי (חומייני והאייתוללות).

הניסיון למצוא ציוויליזציה עתיקה, שתהווה שורש זהותי לאומי והיסטורי מפואר וטרום אסלאמי למדינות ערביות, שתאתגר ותחליף את הזהות האסלאמית של המדינה אינה אופיינית לאיראן ולאשה לבדם. 

במאמר קודם הצגתי כיצד יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן מנסה לבנות לאומיות סעודית על סמך העבר הנבטי, הקדום והמפואר, שסעודיה היא הממשיכה שלו [ראו את מאמרו של יוני בייט באתר זה ובטוויטר: 'מחמד בן סלמאן משנה את סעודיה'].

השוואה דומה ניסה סדאם חוסיין לעשות עם נבוכדנצר בעיראק; וכך עושים עתה גם הפלסטינים עם הכנענים...

[לתמונות נוספות על האירוע בפרספוליס, לחצו כאן]

התוצאה הייתה הפוכה...

אירוע זה, על הניכור והראוותנות שהופגנו בו, נחשב כנקודת ציון מכרעת בדרך למהפכה האסלאמית. ביקורת על החגיגות הושמעה על ידי אנשי דת מוסלמים כמו האייתוללה ח'ומייני וחסידיו, אשר כינו את החגיגות "חג השטן". כידוע ממשיכו של כורש הגדול סיים את חייו מושפל כגולה מארצו...

האם נזכה לראות את בנו כמלך הראשון של איראן הדמוקרטית והחופשייה? אני בספק רב, אבל נחמד לפנטז...

[לאוסף המאמרים אודות התחברות שליטי המזרח התיכון להילת העבר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• תמונות נוספות על האירוע בפרספוליס;
• מאמרו של יוני בייט: 'מחמד בן סלמאן משנה את סעודיה';
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית;
• אוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו;
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• יוני בייט (2023), 'מחמד בן סלמאן משנה את סעודיה', ייצור ידע, 1/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/1/23.