תקציר: בעוד שליטים במזרח התיכון מנסים ליצור, יש מאין, חיבור תודעתי להילת ההיסטוריה הקדומה, הפגאנית והמפוארת של מדינותיהם, הקשר של 'עם התנ"ך' עם עברה הקדום של הארץ הוא כמעט מובן מאליו. את הקשר הזה מנסה עתה הרשות הפלסטינית לקעקע, בהשמדת אתרי עתיקות יהודיים; כי כל מהות הלאומיות הפלסטינית היא לקעקע את הציונות, ולרשת אותה; משל הכנענים חזרו לתבוע את ארצם מבני ישראל...

[לאוסף המאמרים אודות התחברות שליטי המזרח התיכון להילת העבר, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הר הבית, לחצו כאן]

יוני בייט, 30. בוגר תואר שני בביטחון ואסטרטגיה מאונ׳ ת״א ותואר ראשון בהנדסת חשמל מאונ׳ ת״א. שרת כאיש מודיעין בצבא קבע מספר שנים, ולאחר מכן כחוקר העולם הערבי במשרד רה״מ.
כיום איש הייטק ומדען נתונים. מתמקד בניתוח תהליכי העומק בעולם הערבי ובשינויים העדינים שחלים בו.

[לדף הטוויטר של יוני בייט, לחצו כאן]

*  *  *

בשנים האחרונות פועלת הרשות הפלסטינית, במכוון ובעקביות, להעלים ולטשטש את הזיקה הארכיאולוגית הישראלית לשטחי יהודה ושומרון.

במחצית הראשונה של 2020 נסקרו 365 האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר למורשת הלאומית בשטחי יו"ש, כאשר ארכיאולוגים בכירים יצאו ומיפו את האתרים על פי מידת הנזק שנגרם להם, גורם הנזק וסיבתו.

75% מהאתרים שנסקרו נמצאים בשטחי C (בשליטת ישראל).

התמונה הקודרת שהתקבלה הראתה כי 80% מהאתרים שנסקרו - נפגעו, 40% במידה חמורה, ובהם כל 24 האתרים החשובים ביותר.

על כך, נוסף שוד עתיקות שהפך מאות אתרים לבלתי אפשריים למחקר. כמחצית מהאתרים סווגו כנמצאים בסכנת השמדה מיידית.

למעשה, מעשי הרס, שוד וביזה של אתרים ארכיאולוגיים ברחבי יו"ש הפכו בשנים האחרונות למעשים שבשגרה.

הרס המזבח בהר עיבל

אחד האתרים המפורסמים שנהרסו בשנים האחרונות הוא המזבח בהר עיבל - אתר המתוארך לתקופה הישראלית (תקופת הברזל הראשונה). כלים כבדים של הרשות הפלסטינית צולמו נוגסים בטרסות העתיקות המקיפות את המתחם הפולחני ואת המזבח, כאשר הם משאירים הרס אדיר:

הקרב על סבסטיה (שומרון העתיקה)

על סבסטיה (שומרון העתיקה), אתר ארכיאולוגי מרשים וייחודי, מנהלת הרשות הפלסטינית מלחמת חורמה נרטיבית. בנובמבר 2020 קיימה הרשות הפלסטינית במקום טקס חנוכת "אתר המורשת הפלסטיני" בהשתתפות ראש ממשלת הרשות, מוחמד אשתייה, ושרים נוספים.

בנוסף, תוך התעלמות גמורה מצו שניתן במקום חודשיים קודם לכן, הותקן באתר תורן בגובה של כחמישה־עשר מטרים ובראשו דגל פלסטיני. ההתפתחויות האחרונות במקום מתכתבות עם המדיניות הרשמית של הרשות הפלסטינית כלפי האתר והעלמת הקשר היהודי אליו.

השמדת עתיקות בהר הבית ע"י הווקף

על פעולות ההרס הארכיאולוגי באיו"ש יש להוסיף את החבלה של הוקף בעתיקות הר הבית.

בין השנים 1996-1999 הוכשר אזור תת-קרקעי בפינה הדרום-מזרחית של הר הבית, המכונה "אורוות שלמה", לתפילה על ידי הוקף, בשיתוף הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית.

[בתמונה משמאל: השמדת עתיקות בהר הבית ע"י הווקף... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

שיא העבודות התרחש בנובמבר 1999, עת נחפר בור גדול במטרה להכשיר כניסה גדולה למתחם. הבור, ברוחב עשרות מטרים ובעומק 12 מטרים, נחפר ברובו תוך יום וחצי, תוך שימוש בציוד מכני כבד, ללא חפירה ארכיאולוגית מקדימה או פיקוח מדעי, וגרם לפגיעה אנושה בממצאים.

שפכי העפר מכריית בור זה, יחד עם שפכים נוספים מעבודות בניין וגינון באזורים סמוכים, פונו בידי למעלה מארבע מאות משאיות למספר מקומות, וברובן נשפכו בנחל קדרון הסמוך. חפירת הבור הייתה הרסנית לעתיקות הר הבית. החפירה בעזרת כלים מכאניים כבדים הביאה לכך שהממצאים נותקו מהקשרם, ובכך איבדו רבות מערכם המדעי.

לפעולות אלה יש להוסיף גם את הכרזת אונסק"ו (ביוזמת הרש"פ), שהגדירה את הר הבית והכותל כאתר קדוש מוסלמי, ללא כל אזכור ליהדות ולזיקתה למקום [לאוסף המאמרים על הר הבית, לחצו כאן].

החורבן המכוון בידי הרשות הפלסטינית ותושביה, מזכיר במידת מה את ההרס שביצע דאע"ש

זהו הרס העבר, על מנת למחוק את הזיקה היהודית למקום; וכך, לשלול כל לגיטימציה של מדינת ישראל המודרנית לשלוט שם, בהווה ובעתיד. הרש"פ פועלת בכוונת מכוון, כדי לעקור כל עדות לקשר בין עם ישראל וארצו. על מדינת ישראל להבין כי ההרס השיטתי הזה אינו עניין רק לחובבי היסטוריה, החרדים לגורל הממצאים.

למעשה, זהו אקט פוליטי ברור ומתוכנן שמטרתו ניתוק הקשר של העם היהודי למקומות אלה, ולארץ בכלל. זהו חלק מהמאבק הלאומי נגד הצידוק לקיומה של מדינת ישראל. אין זה עניין של ימין ושמאל, כי זהו העבר של כולנו, ללא קשר לגורל הרצוי לשטחים. מדינת ישראל ניצבת בקרב מאסף ארכיאולוגי ויושבת בחיבוק ידיים [למאמרו של יוני בייט: 'הרס העתיקות ככלי במאבק התודעתי של דאעש', לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: החורבן המכוון בידי הרשות הפלסטינית ותושביה, מזכיר במידת מה את ההרס שביצע דאע"ש... חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

פעילות הרשות נתקלת בעצימת עיניים וטמינת הראש בחול של מדינת ישראל. בעבר, היועץ המשפטי של המינהל האזרחי הורה לכל גופי המינהל לא להתערב בהרס בשטחי B. ולגבי ההרס המסיבי בשטחי C – המינהל אומנם אינו מתנער מאחריות, אבל כמעט ואינו פועל. קמ"ט ארכיאולוגיה, האמון על שמירת הממצאים, מונה מספר זעום של עובדים, ואינו יכול למשימה.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הר הבית;
• מאמרו של יוני בייט: 'הרס העתיקות ככלי במאבק התודעתי של דאעש'.
• אוסף המאמרים אודות התחברות שליטי המזרח התיכון להילת העבר;
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית;
• אוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו;
• מאמרו של יוני בייט: 'בין סדאם חוסיין לנבוכדנאצר';
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.

מקורות והעשרה

• יוני בייט (2023), הרס העתיקות ככלי במאבק התודעתי של דאעש, ייצור ידע, 9/1/23.
• יוני בייט (2023), בין סדאם חוסיין לנבוכדנאצר, ייצור ידע, 7/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/1/23.