תקציר: מאז חידוש התקפות הטרור במרץ 2022, מערכות הביטחון הישראליות פועלות בהתמדה ובתעוזה מבצעית לדיכוי פעילות הטרור.  במגמה הזו, אירועי סוף השבוע מבטאים ציון דרך קשה במאבק, אבל לא נקודת תפנית. בשאלה הגדולה: למה זה שוב קורה? מומלץ לשוב אל מאמרו המכונן של זאב ז'בוטינסקי "על קיר הברזל" שפורסם לראשונה ב-1923...

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

מאז חידוש התקפות הטרור במרץ 2022, מערכות הביטחון הישראליות פועלות בהתמדה ובתעוזה מבצעית לדיכוי פעילות הטרור.  במגמה הזו, אירועי סוף השבוע מבטאים ציון דרך קשה במאבק, אבל לא נקודת תפנית.

בשאלה הגדולה: למה זה שוב קורה? מומלץ לשוב אל מאמרו המכונן של זאב ז'בוטינסקי "על קיר הברזל" שפורסם לראשונה ב-1923.

בניתוח אמיץ, ובמבט תקדימי, ז'בוטינסקי הכיר כבר לפני מאה שנים, כי מניעי המאבק הערבי רציניים ומהותיים ועל כן הם אינם ניתנים לסיום בהסכמה של רצון טוב או גם מתוך הצעת תמורה אפשרית הולמת. הוא היה ראשון בהנהגה הציונית שהעז להכיר בקיומו הממשי של לאום ערבי בארץ ישראל. מתוך הכרתו זו קבע: "על התפייסות מרצון ביננו לבין הערבים אין לדבר כלל, לא כעת ולא בעתיד הנראה לעין". והסביר: "הפנטזיה שהם יסכימו מרצון למימוש הציונות תמורת תועלת תרבותית או חומרית שעתיד להביא להם הקולוניזטור היהודי היא ילדותית." (ראו הכרזה למטה).

למרות הדברים הללו, הציע זאב ז'בוטינסקי תקווה למציאות של השלמה ערבית עם הדרך הציונית, בתנאי שהתנועה הציונית תשכיל לגבש מצג של עוצמה ועמידה איתנה, בדמות: "קיר ברזל שלא יהיה בכוחה של האוכלוסייה המקומית (הערבית) להבקיע".

דוד בן גוריון אימץ את היגיון קיר הברזל

כעשר שנים לאחר פרסום "קיר הברזל", בסדרת מפגשים עם מנהיגים ערביים, בן גוריון ניגש לבחון בהתנסות אישית, את תקפות מסקנותיו של ז'בוטינסקי.

שבתאי טבת בספרו - "בן גוריון וערביי ארץ ישראל" (ראו תמונת כריכה משמאל) - תיאר בפרוט את תוכן המפגשים ואת השפעתם על התפתחות גישתו של בן גוריון לשאלה הערבית.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: 'בן גוריון וערביי ארץ ישראל, שראה אור בהוצאת שוקן. אנו מאמינים, שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

על פי טבת, בן גוריון הגיע למפגשים במגמה אופטימית, בתקווה למצוא "מצע משותף לתנועה הציונית ולתנועה הלאומית הערבית". אולם המפגשים ערערו אצלו את ההנחה שניתן לגשר על הפער בין השאיפות הציוניות לשאיפות הערביות.

בנובמבר 1935, בהשראת פעולת עז א-דין אל-קסאם שנהרג בקרב עם הבריטים בכפר יעבד, אמר בישיבת מפא"י:

"זאת פעם ראשונה שיש לערבים מעין תל חי" והוסיף כי "יש לנו ענין עם תופעה חדשה בקרב הערבים... זה לא ענין של קריירה פוליטית או בצע כסף, אלא מסירות נפש על 'קידוש השם', וכרגע יש לא אחד כמוהו אלא עשרות, אולי אלפים..."

עם תחילת מאורעות תרצ"ו, בדיון במרכז מפא"י ב-16 אפריל 1936, אמר בן גוריון שהגיע למסקנה: "שאין סיכוי להבנה עם הערבים." ובשל כך יש לחתור להבנה עם האנגלים, והוסיף:

"מה יכול לדחוף את הערבים להבנה הדדית אתנו? עובדות! רק לאחר שיעלה בידינו ליצור עובדה יהודית גדולה בארץ ישראל, שיהיה פה כוח יהודי כזה אשר כל אדם יראה שאין להזיזו, רק אז ייברא התנאי המוקדם לדיון עם הערבים." הדברים בלשונם וברוחם ביטאו אימוץ מלא של עמדת "קיר הברזל" של זאב ז'בוטינסקי, כפי שסוכמה כבר ב-1923.

קיר הברזל, בזיקתו לאמונה האסלאמית

למרות שז'בוטינסקי לא התמחה ברזי האמונה האסלאמית ולא בגווני התרבות הערבית, מבטו הבוחן נגע בשורש התודעה שמכוננת את הגיון המאבק של המאמינים בני דת האסלאם. מה שמוכר כיום במושג "אל מוקאמה"- התקבע בטעות בתרגום הרווח למושג במילה "התנגדות" - אלא שהוא טעון ביסודותיו בשקיקה דתית לקוממיות אסלאמית ולחובת דרך המאבק. המושג מבטא מצד אחד חובה אמונית שלא לזנוח את דרך המאבק. מצד שני המושג מבטא את תבונת המעשה האסלאמית המחויבת לתנאיי המציאות ולכורח להתחשב בהם. 

אסטרטגיית קיר הברזל, בהשלכתה ליסודות התודעה האסלאמית, מסתכמת אם כן בהבנה שלמרות שמוטיבציית המאבק נגד הציונות אינה מסתיימת לעולם, בכל זאת ניתן יהיה להשיג מולה יציבות והשלמה זמנית. לא מכוח רצון טוב תושג ההשלמה הזו, אלא מתוקף עליונות ונחישות הכוח היהודי. ואחרי הכול, כמו בכל מערכת מורכבת, נקודת שיווי המשקל שתיווצר למול איתנות הכוח הציוני, נתונה תמיד לטלטלה. היא לעולם לא תתייצב באופן סופי וקבוע ועל כן מחויבת מידי יום במאמצי שיקום והתחדשות.

סדקים חדשים ב'קיר הברזל'

האקטואליות הטמונה בהגיון קיר הברזל, יכולה להסביר את מאבקי קיומה העכשוויים של מדינת ישראל. סדקים הנבקעים בדימוי קיר הברזל הציוני, מסבירים במידה רבה את שיבתו המתעצמת של המאבק הערבי.

הסדקים מגוונים ורב ממדיים ולהלן כמה מהעיקריים שבהם:

בממד המרחבי, במגמה המרכזית המאפיינת את פריסת המגורים של אזרחים יהודים במדינת ישראל, מסתמנת מגמה מדאיגה. עיקר מגמות הבניה של ממשלת ישראל מתמקד ברצועה הצרה לאורך החוף מנהריה ועד אשקלון. היהודים נוטשים את מרחבי פנים הארץ ומתכנסים למגדלי רצועת החוף. במרחבי פנים הארץ, במיוחד בגליל ובנגב, היהודים הופכים למיעוט מובהק. במרכז הגליל היהודים מהווים לא יותר מ-15%. במגמה הזו, המפעל הציוני חדל למעשה משאיפתו לביסוס אחיזה איתנה במרחבי הארץ. בכל מה שמתרחש במרחב הישראלי שמעבר לרצועת החוף, המסר הציוני שאנחנו כאן על מנת להישאר, הולך ונסדק.

אבדה תודעת המאבק

לחברה הישראלית אבדה מזמן המוכנות לקיום מתמשך בתודעת מאבק, בתודעת אומה חלוצית, חמושה ומגויסת. הטענה הרווחת מספרת שהמדינה כבר הוקמה ותמו ימי החלוציות וההקרבה. החברה הישראלית נוטה בכך להכחשת האמת הפשוטה כי מדינה כמו כל תופעה טבעית ואנושית, נתונה במעגל מתמיד של פריחה וקמילה, בטלטלה מתמדת בין יציבות למאבק, בין שגשוג לדעיכה, בין תקומה לקריסה. בתוך כך, אובדן האחדות הלאומית והמחלוקת המתרחבת על המטרה הלאומית המשותפת, מסמנים סדק מתרחב בתשתית קיר הברזל. גם קולות המחאה של אזרחים יהודים שמאיימים כי בתנאיי השינוי הפוליטי, הם ימצאו את דרכם חזרה לגולה, מחוללים סדקים משמעותיים.

בתנאים האלה חובתה הראשונה במעלה של ההנהגה הלאומית הישראלית, היא לקומם מחדש מצג איתן ומלוכד של קיר ברזל ציוני.

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים;
• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.