תקציר: ב- 9 ביולי 2024, פרסם הקריקטוריסט האמריקני בן גריסון את הקריקטורה הפותחת את המאמר הזה. הקריקטורה מציגה דמות המסמלת את המדינה הצרפתית, כשהיא מבצעת 'חרקירי' בעזרת חרב המפלחת את דמותה, שעליה כתוב: "POLITICAL CORRECTNESS" (תקינות פוליטית). רוצה לומר, בגלל הפרוגרס וערכיו, צרפת איבדה את עצמה לדעת...מה חדש בכך? הרי כבר ב- 2010 הצהירו חלק ממנהיגי אירופה, ביניהם ראש ממשלת בריטניה והקאצלרית הגרמנית אנגלה מרקל, כי הרב תרבותיות נכשלה. למרות זאת, היא משתקת את מדינות המערב עד היום.

[בתמונה: התקינות הפוליטית הכניעה את צרפת... היוצר: בן גריסון... המקור: דף הטוויטר של Real Ben Garrison Cartoons. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

עודכן ב- 10 באוקטובר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 9 ביולי 2024, פרסם הקריקטוריסט האמריקני בן גריסון את הקריקטורה הפותחת את המאמר הזה. הקריקטורה מציגה דמות המסמלת את המדינה הצרפתית, כשהיא מבצעת 'חרקירי' בעזרת חרב המפלחת את דמותה, שעליה כתוב: "POLITICAL CORRECTNESS" (תקינות פוליטית). 

תקינות פוליטית / 'פוליטיקלי קורקט' מהי?

תקינות פוליטית או פוליטיקלי קורקט (Politically correct או political correctness) היא אחד המושגים המשמש את הפרדיגמה של רב תרבותיות. היא קוד ההתנהגות הנדרש בעולם של רב תרבותיות  [להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן].

מקורה של התקינות הפוליטית היא כנראה בסין, ומשם השתרשה במערב. היא באה למנוע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, גזענות, או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות. כל ביטוי הטומן בחובו טענה גלויה או סמויה, במכוון או בשוגג, בדבר הבדלים בין בני אדם באופן שעלול להיות מובן כפוגעני כלפיהם אינו תקין פוליטית.

התקינות הפוליטית גורסת כי יש יחס ישיר בין הקטגוריות הלשוניות של שפה שאדם מדבר בה, לבין הדרך בה האדם מבין את העולם ומתנהג והשפה מעצבת את המציאות החברתית מצד אחד, ומושפעת מיחסי כוח מצד שני. לכן, אחת הדרכים להשפיע על עוולות חברתיות היא בשינוי השפה ודרכה שינוי השיח.

[בכרזה: תקינות פוליטית בטעם של פעם... כמו כל תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) המתרחשת לרעה, הרעיון שמאחורי התקינות הפוליטית היה נאצל: כבוד לזולת והכרה באחר... הרזה היא נחלת הכלל]

הרב תרבותיות - העולם המושגי של התקינות הפוליטית

תקינות פוליטית היא קוד ההתנהגות הנדרש בעולם של רב תרבותיות.

רב תרבותיות היא אסטרטגיה של איחוי שסעים בחברה רב גזעית, קליטת הגירה והכלתה, המדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות, במיוחד במסגרת של מדינות קולטות הגירה. התפיסה הרב תרבותית מניחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן].

האמצעי ליישום רב תרבותיות היא פרדיגמת חשיבה, המכונה פוליטיקה של זהויות או פוליטיקת הזהויות (Identity Politics): זוהי אסטרטגיית פעולה בכלל; ופרקטיקה פוליטית בפרט, המדגישה את זכויותיהם הלגיטימיות של המיעוטים לשמר את ייחודם ואת שונותם. היא מדגישה כבוד לשוני ולהבדלים, ומאפשרת לקבוצות מיעוט - אתניות, מיניות או אחרות - לתבוע לעצמן את הזכות לאוטונומיה תרבותית מול קבוצת הרוב בחברה [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פוליטיקה של זהויות – אסטרטגיה של פירוק חברתי?', לחצו כאן].

במסגרת פוליטיקת הזהויות, אנשים - מגזע מסוים, לאום, דת, מגדר, נטייה מינית, רקע חברתי, מעמד חברתי או גורמים מזהים אחרים - מפתחים אג'נדות פוליטיות המבוססות על זהויות אלו, וע"י כך, מפרקים 'זהויות הגמוניות' של הרוב הלאומי ה'מדכא'.

פה הגענו אל 'התקינות הפוליטית': היא הכלי שבו עושה פוליטיקת הזהויות שימוש להשגת מטרותיה, בדרך של הנחלת שפה חדשה שתשנה את התודעה. שפה שתמנע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, גזענות, או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות.

אי ציות לכללי 'התקינות הפוליטית', גורר אחריו סנקציות:

• מידת היכולת לתקשר ולהשתלב בחברה רב תרבותית מכונה כשירות תרבותית (Cultural Competency), או נעורות - "WOKE" [למאמר: 'כשירות ואי כשירות תרבותית: המושג הזה בכלל רלוונטי?', לחצו כאן] [למאמר: 'נעורות – WOKE – סדר תרבותי חדש ומטורלל באמריקה ובישראל', לחצו כאן].
• מי שאיננו כשיר תרבותית, מתויג כגזען, ו'מבוטל', משמע, מודר מהסביבה החברתית ומהרשתות החברתיות [להרחבת המושג: 'כשירות תרבותית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה של זהויות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, לחצו כאן].

[בכרזה: הכר את הרב תרבותיות. הכרזה: ייצור ידע]

התקינות הפוליטית התחילה בטוב, אך עברה מוטציות...

 

כמו כל תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) המתרחשת לרעה, הרעיון שמאחורי התקינות הפוליטית היה נאצל: כבוד לזולת והכרה באחר. רק שככל שצברה עוצמה, לאורך הדרך, התקינות הפוליטית שכחה מאיפה התחילה ומה מטרתה. הרעיון הפך לדת, שהפכה לעריצות תודעתית, שהפכה את השיח הציבורי למעטפת מילים ריקה, שפעמים רבות חגה סביב הנושא וחוששת לדעת בו, פן תואשם בגזענות, בשנאת זרים, בסקסיזם, בשובניזם, וכהנה איסורים לשוניים, הכולאים את המחשבה החופשית [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן].

לא מדובר עוד בכללים של שיחה מנומסת, אלא בשליטה במרחב הלשוני עד כדי סירוס (אידר, 2016).

הדוגמה האקוטית ביותר לאימפוטנציה המשתקת, שגורמת הפרדיגמה של התקינות הפוליטית, היא חוסר היכולת של רבים במערב, כולל נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, להכריז על האסלאם הקיצוני כאיום עולמי.

האם זה אומר שכל המוסלמים רעים, או שצריך לחסום את חופש תנועתם? בוודאי שלא. אבל האם זה אומר שצריך להכחיש את העובדה שהטרור צומח מהאסלאם הקיצוני? הרי אין כל טעם בשקר הזה. זה מכוער, אבל זו האמת, וכדי לפתור בעיה רצוי קודם כל להסכים לראות אותה.

[בתמונה: מכוונות נאצלות לעריצות תודעתית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Simon לאתר FIXABAY]

כשמפגעים באים מתוך אוכלוסייה מסוימת ומקבלי ההחלטות מגינים עליה ומסרבים לתייג אותה ככזו, אז למה שתפעל על מנת לבער אותם מקרבה?

[קריקטורה, בעקבות סירוב הממשל האמריקני לתייג טרור כאסלאמי. התמונה היא צילום מסך]

המזרח אירופאים אינם אוכלים את ה'ממבו ג'מבו' הזה... 

מדינות המזרח של האיחוד האירופי רחוקות מאוד מהשפעת הקסם האידיאולוגי הזה על מדינות המערב.

דוגמה יפה מהתקשורת הפולנית, היא כתבת השער באחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת"), שעורר סערה ברחבי אירופה:

"W Sieci" פרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה".

בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?":

[בתמונה: אחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת") - מדינה שאין בה פוליטיקלי קורקט...  - עורר סערה ברחבי אירופה, לאחר שפרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה". בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?" (ראו תמונה נוספת למטה)]

[בתמונה: אחד השבועונים הפופולריים ביותר של פולין "W Sieci" (תרגום: "ברשת") - מדינה שאין בה פוליטיקלי קורקט...  - עורר סערה ברחבי אירופה, לאחר שפרסם בשער הגיליון החדש תצלום של אישה אירופאית לבנה עטופה בדגל האיחוד האירופי, כשכמה זוגות ידיים כהות – מנסות לקרוע מעליה את הדגל ולאנוס אותה. ליד התמונה נכתב: "האונס המוסלמי של אירופה". בתוך הגיליון הופיעו מאמרים בנושא ההגירה לאירופה שנשאו כותרות כמו: "הגיהינום של אירופה", או "האם אירופה רוצה להתאבד?" (ראו תמונה נוספת בראש המאמר)]

וצריך לזכור שמערכות מורכבות תמיד נוטות למהפכים...

לאורך זמן במערכת מורכבת, פועלים תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. פעולות אלה קרויות, פעולות מאזנות (Balancing structual tensions in complex systems). הן מהוות תגובת נגד של תתי-מערכות – המנסות לשמר את הסטטוס קוו – לשינוי שמנסה ליצור תת-מערכת אחרת בסביבתן.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פעולות מאזנות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן].

הקורבן הישראלי האחרון של שיח הפוליטיקלי קורקט בישראל היה הרמטכ"ל הרצי הלוי. הוא נפגש ב- 12 במרץ 2023 עם אנשי מילואים, על רקע פרשיות הסרבנות והניסיונות לגרור את צה"ל לקלחת הפוליטית.

במהלך השיחה נשאלה יעשה אם בישראל תקום דיקטטורה; וענה כי הוא מאמין שלא תהיה כאן דיקטטורה. אבל, עדיפה דיקטטורה בטוחה על אנרכיה לא מוגנת; וכי בכל תרחיש, יישאר במדינה וינסה להשפיע כד שיהיה כאן טוב, והגנת המדינה היא תנאי לקיומה.

בעלי אינטרס בפגישה מיהרו להדליף את הדברים ופרצה 'סערה בכוס מים' שבעקבותיה נאלץ להתנצל על הדברים, שנאמרו כתשובה לשאלה היפותטית, ולהבהיר את אמונתו הבלתי מעורערת במדינה יהודית ודמוקרטית.

[בתמונה: הרמטכ"ל נופל במלכודת ה'פוליטיקלי קורקט'... למאמר המלא ב'הארץ', לחצו כאן]

על מה ההתנצלות? מה כבר אמר הרמטכ"ל?

 

את המובן מאליו, שמלמדים בשיעור הראשון באזרחות: שהמצב הבעייתי ביותר עבור אזרחים הוא אנרכיה ושהדבר החשוב ביותר עבורם הוא סדר החיים התקין.

זוהי תפיסת היסוד של הוגי האמנה החברתית, כדוגמת ג’ון לוק, תומס הובס וז’אן ז’אק רוסו. על פי תפיסה זו, המעבר לחיים במדינה מתאפשר רק כאשר הפרטים בחברה מוותרים על כוחם הטבעי, לשמירה על גופם, רכושם וכבודם שלהם ושל אחרים ולהענשת אלו אשר פגעו בהם ואוצלים כוחות אלה למדינה. בתמורה, מחויבים הגופים המזויינים של המדינה, בראש ובראשונה להגשמת האמנה החברתית. משמע, לשמירה על סדר החיים התקין.

אז על מה בדיוק היה צריך הרמטכ"ל להתנצל? לאן הגענו אם כל משפט - שהוא טיפה מורכב יותר מהשיח העלוב הרגיל ברשתות החברתיות - כול לשמש כלי ניגוח? עצוב!

[בכרזה: הוגי האמנה החברתית... תמונותיהם של לוק, הובס ורוסו הן נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

נספח: סרטו של ניל קולטקר, הלועג ל"דת" הפוליטיקלי קורקט:

נספח - דף הטוויטר של The Mossad: Satirical, Yet Awesome: עליבות פרוגרסיבית!

הקריקטורה מראה שבויים בידי אסלאמיסטים, המבקשים לשחוט אותם. שניים מהם מדברים האחד עם רעהו, ואחד מהם אומר: "אני לא רוצה להישמע כאילו אני סובל מאסלמופוביה, אבל...". השני קוטע אותו ואומר: "תפסיק מיד חבר, אתה עלול להסלים את המצב."

הקריקטורה מעבירה מסר סאטירי על הטפשות הפרוגרסיבית, הטובעת בתקינות הפוליטית ובהשתקת כל ביקורת על מוסלמים כאסלאמופוביה, ועל חוסר היכולת שלה להשתחרר גם במצבי קיצון מתרבות הפייסנות הגורסת שהדרך להתמודד עם תוקפן היא לרצות אותו.

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

 

נושאים להעמקה

• אסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה;
• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה;
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית;
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג: 'פרדיגמה';
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פוליטיקה של זהויות – אסטרטגיה של פירוק חברתי?';
• מאמר: 'כשירות ואי כשירות תרבותית: המושג הזה בכלל רלוונטי?';
• מאמר: 'נעורות – WOKE – סדר תרבותי חדש ומטורלל באמריקה ובישראל';
• הרחבת המושג: 'כשירות תרבותית';
• הרחבת המושג: 'פוליטיקה של זהויות';
• הרחבת המושג: 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, לחצו כאן;
• הרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'פעולות מאזנות';
• האוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), פוליטיקאי אמר אמת, ותראו מה עושים לו!, ייצור ידע, 15/11/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), פוליטיקה של זהויות, ייצור ידע, 24/8/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), כשירות תרבותית, ייצור ידע, 9/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2017), רב תרבותיות: קריסתה של אשליה, ייצור ידע, 27/1/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• ישראל שלנו (2016), “אנו לא יכולים לעצור את הפליטים המוסלמים”: קצין משטרה גרמני מסביר את חומרת המצב, 13/1/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), קריסתה של אסטרטגיית השיטור הרב תרבותי.
• דרור אידר (2016), כשהרציונליזציה הולכת לאיבוד, ישראל היום, ישראל השבוע, 4/3/15, ע' 15.
• קלייר לימן (2017), בשם "הרפואה השוויונית" משתיקים את המחקר ופוגעים בנשים, מידה, 30/03/2017. 
• מאיר עוזיאל (2017), באקדמיה שולטת תרבות הפוליטיקלי קורקט והפחד מ”רעיונות פוגעניים”, מעריב, 02/07/2017.
• ויקטור דיוויס הנסון, נשיונל רוויו (2018), פיטורי מגין קלי: טרללת ה-PC גבתה קורבן נוסף, מידה, 31/10/18.
• סורהב אחמרי (2018), היום בו מת חופש הביטוי באירופה, מידה, 29/10/2018. 

[בתמונה: כרזת מחאה אירופית, המתורגמת לעברית. הכרזה: ייצור ידע]