אבי הראל: יום השוויון האביבי

תקציר: בלילה שבין ה- 20 במרץ ל-21 במרץ חל יום השוויון האביבי. ביום זה, השמש נמצאת בזווית ישרה מול קו המשווה (ראו תמונה למטה). כתוצאה מכך, הזריחות והשקיעות מהירות יותר משאר ימי השנה. מעתה, שעות היום ילכו ויתארכו...

[בתמונה: השמש נמצאת בזווית ישרה מול קו המשווה ומעתה היא תטפס מעלה בשמיים לכיוון צפון. המקור באדיבות מִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית - NOAA]
[בתמונה: השמש נמצאת בזווית ישרה מול קו המשווה ומעתה היא תטפס מעלה בשמיים לכיוון צפון. המקור באדיבות מִנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית - NOAA]
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים.

בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

בלילה שבין ה- 20 במרץ ל-21 במרץ חל יום השוויון האביבי. ביום זה, השמש נמצאת בזווית ישרה מול קו המשווה (ראו תמונה למטה).

כתוצאה מכך, הזריחות והשקיעות מהירות יותר משאר ימי השנה. מעתה, שעות היום ילכו ויתארכו.

.

הקביעה הנפוצה אומרת כי בימי השוויון אורך היום ואורך הלילה בכל קווי הרוחב של כדור הארץ זהה ועומד על 12 שעות, האומנם זה כך? לא ממש.

[בתמונה: במצרים הקדומה נבנה הספינקס כך שפניו מביטות אל עבר הנקודה בה זורחת השמש ביום השוויון התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי en:User:Hajor. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: במצרים הקדומה נבנה הספינקס כך שפניו מביטות אל עבר הנקודה בה זורחת השמש ביום השוויון התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי en:User:Hajor. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לילה שווה?

המונח הלועזי ליום השוויון – equinox נגזר מהמילה הלטינית שמשמעותה לילה שווה [1]. לפי ההגדרה האסטרונומית, הלילה מתחיל רשמית כאשר בדיוק מחצית השמש שוקעת באופק, והיום מפציע כאשר מחצית מהעיגול האדמדם שלה צצה במזרח. על פי ההגדרה בימי השוויון בסתיו ובאביב משך היום שווה למשך הלילה: 12 שעות.

אבל בפועל המצב קצת שונה. אור היום, ודמדומי השקיעה והזריחה, נמשכים כמה דקות מעבר לאורכו של היום הרשמי. מצב זה נוצר כתוצאה מעיוות אופטי בשבירת קרני האור באטמוספרה, הגורם לכך, שכאשר השמש נמצאת בקרבת האופק היא נראית כאילו היא נמצאת כשלושת רבעי מעלה (כשלושה רדיוסי שמש) מעל מיקומה האמיתי.

כתוצאה מכך ביום השוויון, אורכו של היום גדול מאורכו של הלילה.

זאת ועוד. אורך היום אינו שווה גם בין קווי הרוחב השונים. משך הזמן שהשמש נראית מעל האופק למרות שהיא למעשה מתחת לאופק משתנה ממקום למקום. בקו המשווה למשל, השמש חותכת את קו האופק במאונך, העיוות האופטי שגורם לשמש להיראות גבוה יותר ממה שהיא באמת, מוסיף 3 דקות אור בשעת הזריחה ו-‏3 דקות אור בשעת השקיעה, ובסך הכל 6 דקות בלבד. 

ככל שנתרחק מקו המשווה, כך ייקח לשמש יותר זמן לרדת מתחת לאופק ויתווספו עוד כמה דקות לשעות היום. אצלנו בישראל, למשל, אורך שעות היום בימי השוויון הוא כ-‏12 שעות ו-‏8 דקות. בקטבים, שם השמש נעה בתנועה כמעט מקבילה לחלוטין לקו האופק, היא נראית מעל האופק רוב הזמן ומשמעות הדבר היא שרוב היממה גם בקוטב הדרומי וגם בקוטב הצפוני, יש אור יום בימי השוויון הסתווי והאביבי.  אז מתי בעצם נוכל בכל זאת ליהנות משוויון אמיתי של אור וחושך? אורך יום של 12 שעות בדיוק יתקבל כאן אצלנו כארבעה ימים אחרי יום השוויון הסתווי וארבעה ימים לפני יום השוויון האביבי.

מבחינה אסטרולוגית יום השוויון האביבי הוא תחילתה של שנה אסטרולוגית, כלומר - מחזור חדש בגלגל המזלות. השמש עוברת למזל טלה ומאותו הזמן הימים מתארכים ויש יותר אור.

[בתמונה:  ככל שנתרחק מקו המשווה, כך ייקח לשמש יותר זמן לרדת מתחת לאופק ויתווספו עוד כמה דקות לשעות היום... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Michelle_Maria לאתר FIXABAY]
[בתמונה:  ככל שנתרחק מקו המשווה, כך ייקח לשמש יותר זמן לרדת מתחת לאופק ויתווספו עוד כמה דקות לשעות היום... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Michelle_Maria לאתר FIXABAY]

מוקד לחגיגות דתיות וחברתיות

מעבר להסבר האסטרונומי/אסטרולוגי, יום השוויון הוא מוקד לחגיגות דתיות וחברתיות בתרבויות רבות. פסטיבלי האביב מתקשרים ליום השוויון ונחגגים במקומות רבים ברחבי העולם. אצלנו חוגגים באמצע ניסן את חג האביב/פסח, בו התרחשה יציאת מצרים, והמקרא מכנה את חודש ניסן כחודש הראשון או כראש החודשים של השנה כולה.

פעם ב- 28 שנים, בחודש האביב ניסן, מברכים את ברכת החמה. תקופת ניסן החלה ביום שלישי בערב בשנה שבו נברא העולם, ובהתאם לכך בכל 28 שנים כאשר השמש חוזרת למקומה בעת בריאתה, מברכים את הברכה האמורה. זמן קביעת הברכה נקבע לראשונה, ככל הנראה, ביום השוויון האביבי בימי הכנסת הגדולה, בסביבות שנת 345 לפנה"ס.

יום השוויון הוא יום חג שתיאר את הפריון, את החיים החדשים וההתחלות, את הארץ ואת האלה אוסטרה (Eostre) אלת האביב (ראו תמונה משמאל), שיש אומרים שמשמה נגזר שמו של חג הפסחא.[2]

חג הפסחא, שהוא יום תחייתו של ישו על פי האמונה הנוצרית, נחוג ביום ראשון בשבוע, החל אחרי מילואו של הירח שחל אחרי ה-20 במרץ. כך שיום השוויון הוא למעשה היום שממנו מתחילה הספירה. הכנסייה ומאמיניה חוגגים בסמוך ליום השוויון, בתאריך 25 במרץ גם את חג הבשורה, שעל פי אמונתם היה היום בו התבשרה מריה על הריונה.

בימינו ישנן עוד תרבויות אשר חוגגות ביום השוויון האביבי את תחילתה של השנה החדשה, כדוגמת הבהאים, הזורואסטריזם והפרסים. השנה הפרסית מתחילה בזמן יום השוויון, בהתאם ללוח השנה האסטרונומי הפרסי.

ביפן, יום השוויון הוא יום חג לאומי. מלבד חג פריחת הדובדבן (ראו למטה), שחל בתקופה שמסוף חודש מרץ, נחגגים ביפן פסטיבלי אביב, בהם מתפללים למען מזל ושלווה בשנה החדשה.

[בתמונה: פריחת הדובדבן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Couleur לאתר FIXABAY]
[בתמונה: פריחת הדובדבן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Couleur לאתר FIXABAY]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

[1] יום השוויון: היום הראשון של עונת הסתיו | סוכנות החלל הישראלית (space.gov.il) 22.09.2022.

[2] פרידה אורינגר, יום השוויון, יום השוויון  (ynet.co.il)21.03.2010.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *