[בתמונה: בשנת 589 לפנה"ס שם נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים, החל בעשירי לחודש טבת. כעבור שלש שנים של מצור ורעב כבד, הובקעה העיר בחודש תמוז, ובחודש אב נחרב המקדש. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לקובץ המאמרים בנושא חורבן והתפוררות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על צום עשירי בטבת ומגילת איכה, לחצו כאן]

עודכן ב- 22 בדצמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על צום העשירי בטבת. למאמר האחר, לחצו כאן:

• לצום גם יום לפני? אבי הראל: צום ט' בטבת לזכרו של פטרוס הקדוש.

*  *  *

עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. המצור החל ביום עשרה (יוד) בטבת בשנת 588 לפני הספירה, ונמשך שנה וחצי - עד כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש ביום תשעה (טי"ת) באב בשנת 586 לפני הספירה.

לפי האמור, המדובר בבית המקדש הראשון. אם כך, האם צום זה היה רלוונטי בזמן בית המקדש השני? מה הקריטריון לקביעה של יום צום בלוח העברי (פרט ליום כיפורים המוזכר במקרא)?

ככלל, עם חורבן הבית הראשון נקבעו ארבעה צומות: י"ז בתמוז, ט' באב, צום גדליה (ג' בתשרי), והרביעי - י' בטבת. צומות אלה מוזכרים בספר זכריה, כאשר העם שואל את הנביא בעת שיבת ציון: האם יש לצום את צום ט' באב, שהרי, הסיבה לצום זה בטלה... (ראה, ספר זכריה, פרק  ז', פסוק ג').

צום תשעה באב היה נהוג כנראה גם בימי הבית השני, ולומדים זאת מהמשנה המציינת את צאת השליחים בראש חודש אב (בזמן הבית), מפני הצום (מסכת ראש השנה, פרק  י"ח, משנה א'). לציין שאת מצוות קידוש החודש ביצעו אז לפי עדות אנושית אודות מולד הירח (ולא על פי חישוב מתמטי כפי שזה נעשה בימינו).

הסיבה לכך, שצום ט' באב צוין גם בזמן בית שני, מופיעה בחז"ל. התלמוד מבדיל, בין צום תשעה באב ויתר הצומות, באמרה: "שני (שונה) תשעה באב מפני שנכפלו בו הצרות" (בבלי, ראש השנה, דף  י"ח, ע"ב).

[בתמונה: חורבן ירושלים ובית המקדש השני... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

לאחר  קום מדינת ישראל, ולאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, עלה נושא הצומות מחדש. מן הראוי לבחון אם בימינו יש לחייב לצום בשלושת הצומות: י"ז תמוז, צום גדליה ועשרה בטבת,(כאמור צום ט' באב נשאר על מכונו בכול התקופות), בעיקר נוכח  המקורות בנושא שמראים באופן ברור  כי אין ראיות של ממש לקיום שלושת הצומות הללו בתקופת הבית השני ובתקופת אמוראי בבל.

הרמב"ם אומר בפירוש (פרוש למשניות, מסכת  ראש השנה, פרק א', משנה ג) כי: "ובבית שני לא היו מתענין (מתענים), לא עשרה בטבת ולא שבעה עשר בתמוז, אלא מי שהיה רוצה מתענה".

לפי דברי הרמב"ם אלה  יוצא כי  שלוש הצומות הללו לא היו מחייבים את הציבור, ורק מי שליבו חפץ לצום הרשות הייתה נתונה לו ולהפך.

האם יש קריטריון הלכתי ברור ומדויק, בו ניתן להכריע על ציון שלושת הצומות הללו בימינו? התלמוד מביא קריטריון שכזה במילים אלו (בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח, ע"ב):" בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענים רצו אין מתענים". כלומר, תחולת שלושת הצומות הללו תלויה בעצמאות המדינית ובמצב הגזרות על עם ישראל.

לכן כיום - כשיש לנו עצמאות מדינית - נראה לי שאין מקום לחייב לצום בימים אלו, הן לשיטתם של אלה האומרים, שהקמת מדינת ישראל היא ראשית תחילתה של הגאולה העתידית; והן לשיטתם של אלה המסתייגים מהקביעה הזאת.

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

[בתמונה: חורבן ירושלים ובת המקדש - שיירת השבויים היוצאים מיהודה. ציור מ-1904. הציור הוא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים בנושא חורבן והתפוררות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על צום עשירי בטבת ומגילת איכה, לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2023), צום עשירי בטבת ומגילת איכה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• תבורי, י. מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2000.