תקציר: ביסוד טבעם, מצבי חירום הם תקדימיים וייחודיים. אין אדם שהתנסה בהם בעבר ובשל כך, התמודדות בהם מחייבת הכרה כי נדרש בירור חדשני, משוחרר מקיבעונות...
[חלק מהמאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]
בנאומו הקצר והנוקב, שר הביטחון יואב גלנט הכריז באומץ על מצב חירום ביטחוני. כמו חולה במצב קריסת מערכות, מדינת ישראל נקלעה לסבך שבשלב זה נראה בלתי פתיר.
ביסוד טבעם, מצבי חירום הם תקדימיים וייחודיים. אין אדם שהתנסה בהם בעבר ובשל כך, התמודדות בהם מחייבת הכרה כי נדרש בירור חדשני, משוחרר מקיבעונות (ראו התרשים למטה).
בנקודת המוצא, מצב כזה מצריך אבחון מושגי עדכני ורלוונטי. עוצמת הטלטלה כבר חרגה הרחק מעבר לשאלת הרפורמה במערכת המשפט. גם דיון זריז לגיבוש הסכמה במתווה הנשיא, או מתווה אחר להסדרת זיקות הכנסת ומערכת המשפט, לא יוביל בשעה זו לעצירת הטלטלה.
מאנשים השותפים להובלת המחאה שמעתי כי לנוכח תנופת המחאה, הם מתכוונים ללכת עד הקצה, בכל שאלות היסוד לעתידה של מדינת ישראל.
![[בתמונה: נדרש בירור חדשני, משוחרר מקיבעונות... התרשים: 'ייצור ידע'. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/03/חשיבה-מחוץ-לקופסה.png)
ממשלה על חוט השערה...
![[בתמונה: לכל התומכים בקואליציה חייב להיות מובן, כי במצב אליו נקלעה המדינה, עצם המשך קיום הממשלה תלוי על חוט השערה... המקור: ציור קיר במשרדי וידיס - המאמן העסקי, דני וידיסלבסקי]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2020/01/על-חבל-דק.png)
לכל התומכים בקואליציה חייב להיות מובן, כי במצב אליו נקלעה המדינה, עצם המשך קיום הממשלה תלוי על חוט השערה. במצב כזה הקואליציה נדרשת להערכת מצב מעמיקה ומחודשת.
לחברי הקואליציה מומלץ ללמוד מראש הממשלה לוי אשכול שהיה נוהג לומר: "אני מתפשר ומתפשר עד שדעתי מתקבלת". מי שמבין פוליטיקה ואסטרטגיה, נזהר לא להילכד במצב שאינו מותיר לו מרחב תמרון להליכה צעד אחורנית.
להתנהל במציאות כזו בלי גמישות, דומה לנהיגת משאית ברחובות העיר בלי רברס. למי שיציג הענות לקריאת שר הביטחון לעצירת החקיקה ככניעה לסחיטת המפגינים, חייבים להסביר שגם בלחימה, הליכה לאחור היא אחת מצורות הקרב שלעיתים חיוניות ביותר. נסיגה טקטית בוודאי אינה כניעה [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן].
מצד שני, את מובילי המחאה חייבים להזהיר מפני הליכה שבי אחר קסם הטלטלה הגדולה שהצליחו לחולל. בחתירה להמשך מומנטום המחאה, בציפייה להבאת חצי עם ישראל לכניעה ללא תנאי, טמון סיכון נורא להתדרדרות אל תחושות השפלה ואלימות קשה.
![[בכרזה: לחברי הקואליציה מומלץ ללמוד מראש הממשלה לוי אשכול שהיה נוהג לומר: "אני מתפשר ומתפשר עד שדעתי מתקבלת"... מקור התמונה: לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2021/03/לוי-אשכול-על-פשרה.png)
אם יש למובילי המחאה אחריות לאומית, אל מול הצעד המנהיגותי של שר הביטחון חייבת להתייצב מוכנות לבירור משותף מקיף ומכבד בשאיפה לאחדות ישראל.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
שאלה:
האם רייגן התפשר עם בריה"מ וזה מה שהוביל להתפרקותה?
או שרייגן בא עם התייצבות נחושה ופרוייקט "מלחמת הכוכבים"?
ברור שצריך שילוב של גמישות ונחישות וחוכמה ואסטרטגיה.
אבל כרגע הגמישות וההתקפלות של הממשלה תחת לחץ משדרת חולשה גדולה שמזמינה עוד אלימות ברחוב וכפייה באמצעות המרדה והשלטת אנרכיה במשק וברחובות. אסור להיכנע לסחטנים ואני מצפה מהממשלה למשול ולהעניש קשה את הסרבנים ושאר האנרכיסטים.
הרפורמה כללה מספר חלקים.
בחלק א' היו כמה חלקים – רק אחד מהם היה הוועדה לבחירת שופטים (בין השאר היה שם הפיכת היועמשים למינוי אמון ועוד) .
בחלק ב' היו הגבלת זכות העמידה (כמו שהיה לפני ההפיכה השיפוטית של ברק) ועוד.
בנושא היחיד בחלק א' שהתקדם לחקיקה (הוועדה לבחירת שופטים), היתה התפשרות סופר משמעותית. המשמעות שלה זה שייקח 20 שנה להחזיר את בית המשפט העליון לאיזון, שצריך אותו ***מיידית*** כי הרכב בית המשפט מאד לא מאוזן.
השמאל לא קיבל את את ההתפשרות הדרמטית והגביר את האנרכיה והפעיל את כל מוקדי הכוח להפיכה בפועל ולכפייה על הממשלה והציבור (רוב העם!) של הפסקת החקיקה.
יש צורך לחתור להידברות, לפשרות, לשיח. אבל התקפלות של הימין כעת תהווה מנוף אדיר לזעם בלתי נתפס שיבוא בהמשך.
בשנות החמישים היו מהומות ואדי סליב. בשנות השבעים היו הפנתרים השחורים. היום אם לא תהיה רפורמה אמיתית ומיידית ומשמעותית, הימין שמעשית הרכין ראש בהתנתקות לא יקבל את זה. מחאת הנגד לא תאפשר לשמאל להמשיך למשול פה (כי השמאל הוכיח שהוא מושל וכל השאר זה פסאדה, "מטריקס"). להבת הזעם שתצא פה חס וחלילה תהיה אדירה, קשה פשוט לדמיין איזה גל של עוצמה הרסנית תבוא מאזרחים מקופחים שמרגישים משועבדים לאזרחים סוג א בעיניהם.
אפשר וצריך לחתור לאמנה חברתית שונה. למשל – תוכנית בה החרדים שומרים על כל מה שהם מבקשים מבחינת הפרדה ואורחות חיים, אבל כן לוקחים חלק שווה בנטילה בעול בצה"ל ובכלכלה, בתוכנית הדרגתית שמותאמת להם. אבל אסור להתפשר על עקרונות שהם חלק משמעותי מהדמוקרטיה כמו שלטון הרוב ואיזון בין הרשויות. היום הרוב איננו שולט והרשויות כפופות לבג"צ באופן אבסולוטי. זה לא יכול להימשך ולו שניה אחת. זה כמו אונס מתמשך שחובה להפסיקו בבת אחת. אי אפשר להמשיך.