תקציר: אי וודאות או חוסר וודאות (Uncertainty) - או במילים פשוטות - מזל... - היא התרחשות אקראית של מאורעות, מבלי שלאדם תהייה שליטה על התרחשותם; כשיכול להתממש אירוע, שהסתברות ההופעה שלו הייתה נמוכה מלכתחילה. הגדרה אחרת היא אבדן היכולת להעריך על בסיס יחסי סיבה-תוצאה (איזו החלטה תביא לאלו תוצאות) או להעריך הסתברויות; וחוסר היכולת לחזות במדויק מה תהיינה התוצאות של מקרה מסוים. אי וודאות מתרחשת כאשר למערכת רמת דינאמיות גבוהה, ויש מגוון רחב של אפשרויות; ולהפך (ולד, 1994, ע' 120).
הטמעת המשמעות האמתית של אי הוודאות מנוגדת לטבעו של האדם המודרני ולאופן שבו הוא מתחנך - החשיבה שכל תמורה המתרחשת בסביבתו היא תוצאה של אירוע מקדים, ולפיכך, אם רק ידע מהי הסיבה לתמורה יוכל להבין ולהסביר את התוצאה שלה (פסיג, 2008, ע' 196).
[בתמונה: מנפלאות אי הודאות: זוג לונדוני ליד פצצה גרמנית שלא התפוצצה בחצר ביתם, במהלך הבליץ על לונדון, 1940. התמונה היא נחלת הכלל]
[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
הדף עודכן ב- 31 באוקטובר 2021
בגרות היא היכולת לשאת אי וודאות (ג'ון פינלי)
אל תעשה עסקאות עם אלוהים. אינך מבין את כוונותיו! (ישעיהו ליבוביץ')
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.* * *
אי וודאות או חוסר וודאות (Uncertainty) היא התרחשות אקראית של מאורעות, מבלי שלאדם תהייה שליטה על התרחשותם; כשיכול להתממש אירוע, שהסתברות ההופעה שלו הייתה נמוכה מלכתחילה.
הגדרה אחרת היא אבדן היכולת להעריך על בסיס יחסי סיבה-תוצאה (איזו החלטה תביא לאלו תוצאות) או להעריך הסתברויות; וחוסר היכולת לחזות במדויק מה תהיינה התוצאות של מקרה מסוים. מושג קרוב לאי ודאות היא מזל.
ההיפך מאי הודאות היא הוודאות: ביטחון מלא או כמעט מלא ביחסי סיבה-תוצאה. משמעה ידיעת המצב הקיים, והיכולת לחזות / לדעת בצורה מדויקת מה יקרה בעתיד.
אי וודאות מתרחשת כאשר למערכת רמת דינאמיות גבוהה, ויש מגוון רחב של אפשרויות; ולהפך (ולד, 1994, ע' 120).
בשעון לדוגמה, רמת הוודאות גבוהה ובמערכות חיזוי מזג האוויר, רמת הוודאות היא בינונית וליום יומיים בלבד.
הטמעת המשמעות האמתית של אי הוודאות מנוגדת לטבעו של האדם המודרני ולאופן שבו הוא מתחנך - החשיבה שכל תמורה המתרחשת בסביבתו היא תוצאה של אירוע מקדים, ולפיכך, אם רק ידע מהי הסיבה לתמורה יוכל להבין ולהסביר את התוצאה שלה (פסיג, 2008, ע' 196).
ולד (1994, ע' 120) מדגיש כי אי הוודאות מתייחסת במקרים רבים למציאות ולא לאמת. משמעותה הסובייקטיבית היא תחושת חוסר שליטה במורכבות דינמית רגעית, שממדיה עדיין לא הושלמו, ובתוצאות עתידיות שטרם נקבעו.
[להרצאה בשלושה חלקים על 'עידן אי הודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מגוון', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מזל', לחצו כאן] [למאמר: 'אוי האגו... הלקח הניהולי של משה וחג הפסח', לחצו כאן]
הקושי לחזות את העתיד
אחד הקשיים העיקריים שיוצרת אי הוודאות בחיינו הוא חוסר היכולת לחזות את העתיד, גם לא כשאנחנו מבצעים מהלכים מתוכננים. הנה מה שחשבנו רובנו ערב ההתנתקות:
.
הדבר נובע, בין היתר מן החינוך המערבי שקיבלנו על החיים על פי השכל באופן שאיננו לוקח בחשבון שאי הוודאות והתוצאות הבלתי צפויות שולטים בחיינו. הנה לפנינו כרזה המבטאת את הגישה הזו, שהכל בעצם תלוי בנו:
"ההבדל היחידי שבין יום טוב ויום רע, הוא הגישה שלנו לחיים. הבחירה היא תמיד שלך!" האמנם???
טאלב מדגיש כי יש לנו נטייה טבעית להקשיב למומחים ולתחזיותיהם, אפילו בתחומים שכנראה אין בהם מומחים (טאלב, 2009, ע' 257); ולעתיד אין מומחים: "בדברים שזזים... לרוב אין מומחים... דברים שזזים לרוב מועדים לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים) או בכינוי שהוא הדביק להם, ל"ברבורים שחורים" (טאלב, 2009, עמ' 206-205).
בשל כל מה שנכתב למעלה, קובע טאלב, "אתם עשויים לדעת על התוצאה האמתית הרבה יותר מה"מומחה"... "ישנם כמה מקצועות שבהם אתם יודעים יותר מהמומחים, אנשים שאבוי, אתם משלמים בעבור דעותיהם, במקום שהם ישלמו לכם שתקשיבו להם"... מומחים לעתיד - מדגיש טאלב - הם הדבר הקרוב ביותר לתרמית! (טאלב, 2009, ע' 204).
[בתמונה: למה שוות תחזיות המומחים... בשנת 2000 ישראל לא תהיה יהודית? כותרת ידיעות אחרונות מיולי 1987...]
כאשר התחזיות נכשלות, טוען טאלב, הסטטיסטיקאים "מרכזים מאמצים בבניית מודלים מתוחכמים יותר, מבלי להתייחס ליכולת המודלים האלה לנבא בדיוק רב יותר נתונים מציאותיים" (טאלב, 2009, ע' 216).
גם האלוף גרשון הכהן מזהיר אותנו בספרו "מה לאומי בביטחון הלאומי" מפני המומחים לעתיד. הוא מצטט את דברי ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אשר קבע כי "המומחים מומחים למה שקרה ולא למה שיקרה", וכי אם המומחה קובע בניגוד לחזונות של המנהיג ולדרכו, עליו פשוט להחליף אותו!
[ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]המומחים לא סייעו לו בשעותיו הקשות. הם הזהירו אותו מפני הכרזה על קום המדינה, הן לגבי המאזן הדמוגרפי, לפיו, הרוב הערבי יבלע את היהודי; והן לגבי סיכויי ההצלחה של הכוח העברי לעמוד מול צבאות ערב (הכהן, 2014, עמ' 62-60).
ספר אחר, שנותן לנו אינדיקציה טובה מה שווים מומחים לעתיד הוא ספרם של קריסטופר סרף וויקטור נבסקי: "דבר המומחים" (ראו תמונה משמאל למטה), שראה אור באנגלית ב- 1984 ותורגם לעברית ב- 2009.
הספר מביא אלפי דוגמאות מביכות של תחזיות מומחים שלא התממשו בתחומים שונים של חיינו.
על פי הכותבים, זהו "אוסף של קביעות נחרצות, מהימנות ומוטעות לחלוטין"...
לדברי המחברים, התוצאה מלמדת כי המומחים למיניהם טעו ותמיד יטעו לגבי כל דבר ועניין, שמתחת, מעבר וגם כל פני השמש. בכל הנוגע לזמן, חלל, איכויות, הנאות, שעשועים, בידור, התמורות והתהפוכות בחיים, לגבי סקס, ההבדלים בין המינים, גזעי אדם, נושאי סביבה, פוליטיקה, כלכלה, המעצמות, משפט, פשע, חינוך, אמנויות, תקשורת, ספורט, טכנולוגיה, היסטוריה, מדע. הם אפילו טועים לגבי עצמם...
הצד ההופכי של אי הוודאות הוא ה- וודאות (Certainty).
[בתמונה משמאל: ספרם של קריסטופר סרף וויקטור נבסקי מ- 2009, דבר המומחים. תחזיות שלא בדיוק התגשמו, שראה אור בהוצאת גלורי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]אי ודאות ברמה האסטרטגית
לאי ודאות ברמה האסטרטגית אופייניות קפיצות שוברות מונוטוניות של איכויות מכריעות: מדדים מוחשיים, בעיקר כמותיים - שהיו נשלטים ומכריעים להשגת תוצאה רצויה ברמות ההחלטה הטקטיות - חדלים להיות מכריעים להבטחת תפוקה נשאפת ברמה האסטרטגית.
מגבלות שליטה וטכניקות חישוב סיכונים בנות זמננו אמנם אינן מאפשרות לחשב אי וודאות ברמה האסטרטגית ואפילו לאמוד אותה, אך עדיין צריך ואפשר לתחום אותה. שיפוטים המתבססים על אינטואיציה הם חסרי תחליף בסיטואציות החלטה אסטרטגית, שאופיינית להן אי וודאות חד פעמית (ולד, 1994, עמ' 149-148).
התמודדות עם אי ודאות
קיימות שתי דרכים להתמודד עם אי ודאות:
האחת, הימנעות מתגוננת: אם התכוננתי למסלול הליכה ולמדתי אותו ולפתע ירד ערפל וכיסה הכל, אני מעדיף להמתין שהערפל יתפזר.
השנייה, פרו אקטיביות: אני מנצל את הערפל על מנת לשפר את מצבי, למשל, להשיג אחרים, שקודם לכן הקדימו אותי.
בדרך כלל הבחירה בדרך היא פועל יוצא של מבנה אישיות: אנשים שונאי עמימות יבחרו בדרך הראשונה, ואלה שחיים היטב עם עמימות יבחרו בשנייה.
[על התכנון כממלכת אי הוודאות, לחצו כאן]
מה בין סיכון לאי וודאות?
- סיכון הוא מצב שבו יכולה להיות לפעילות מסוימת תוצאה, שהסתברותה ידועה או ניתנת לחישוב.
- אי וודאות היא מצב שבו יכולות להיות לפעילות מסוימת תוצאות שונות, לא כולן מזוהות, שהסתברויותיהן לא מוכרות, וממילא אינן בנות חישוב כמותי (ולד, 1994, ע' 148).
[בתמונה: התכנון כהימור... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Nicu Buculei לאתר flickr]
[להרצאה בשלושה חלקים על 'עידן אי הודאות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- ד"ר פנחס יחזקאלי: 100 מילים על עידן אי הודאות:
- אלעד סקר, לשעבר מפקד יחידת חילוץ ערבה, ממחיש מצב של קבלת החלטות במצבי אי ודאות:
- תומס אלווה אדיסון על הקשר שבין אי ודאות להצלחה (אתר המקור של התמונה):
- קריסטופר סרף, ויקטור נבסקי (2009), דבר המומחים. תחזיות שלא בדיוק התגשמו, בנימינה: גלורי.
- כיצד המומחים של שנת 1900 ראו את שנת 2000?
- פנחס יחזקאלי (2014), ספורט קבוצתי – ממלכת אי הוודאות.
- פנחס יחזקאלי (2014), הטוב והרע בתופעת ה"יהיה בסדר".
- נוימן אבי (2013), אי וודאות בחקירת פשיעה אסטרטגית וההתמודדות עימה, גלילות: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
- יותם הכהן (2004), ענן וערפל סביביו – סוגים שונים של אי ודאות וההזדמנויות הגלומות בהם, דואלוג, 7/9/14.
- כלכליסט: האם יש דרך לדעת כמה כסף ייכנס כל שנה לקופת המדינה?
- אמסטרדמסקי שאול (2013), האוצר לא יודע לאן נעלמו 6 מיליארד שקל, כלכליסט, 19/6/13.
- ברזל נעימה (ללא תאריך) דברים - כתב עת אקדמי, גיליון מס' 1: אי וודאות, אורנים: המכללה האקדמית לחינוך.
- גרשון הכהן (2015), תפילת חנה - בתפיסת מציאות של קיום בשינוי מתמיד.
- פסיג דוד (2008), צופן העתיד, מבחן העתיד של ישראל, תל אביב: ידיעות אחרונות.
- ולד עמנואל (1994), הינשוף של מינרווה, החלטות אסטרטגיות בתנאי אי-ודאות, תל אביב: ידיעות אחרונות.
- אבי הראל (2016), עיקרון אי הוודאות בתפיסה הבודהיסטית, 28/7/16.
- איריס קים (2017), האם אפשר לדעת 'באמת' איך פועל עולם?, ייצור ידע, 29/5/17.
- רוברט ג' הרטמן (2017), המזל עם הטובים, אלכסון, 14/9/17.
- פנחס יחזקאלי (2014), מזל, ייצור ידע, 12/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), תכנון: ממלכת אי הוודאות, ייצור ידע, 12/11/18.
- אסף צור: מה בין אי וודאות למזל?
- פנחס יחזקאלי (2016), אוי האגו… הלקח הניהולי של משה וחג הפסח…, ייצור ידע, 29/4/16.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ודאות, ייצור ידע, 12/4/14.