תקציר: המושג 'אפקט הפרפר' או 'משק כנפי הפרפר' (Butterfly Effect) מצוי בבסיסה של תורת הכאוס. משמעותו היא שאירוע פעוט ערך בצד אחד של העולם יכולה לגרום לתגובת שרשרת שאיננה ליניארית; שאינה ניתנת לחיזוי, שתביא לתוצאות הרות גורל בצידו השני, מבלי שיתחייב קשר ישיר ביניהם (כמו גם להשפעה דומה בגודלה או לא להשפיע כלל...)...

[התמונה: הפרפר בדרך ל'אפקט פרפר' נוסף... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Rhett Maxwell לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

הדף עודכן ב- 26 באוגוסט 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

את אחד ההסברים המעניינים לכך - שישראל נגררה בשנת 2019 לשתי מערכות בחירות - סיפק, לטעמי, הפרשן הפוליטי, יעקב ברדוגו. הוא טען כי שורש הדבר נעוץ בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום נגד בנימין נתניהו, בכפוף לשימוע (ברדוגו, 2019).

למרות שלכאורה, לא נראה קשר בין הדברים, טוען ברדוגו כי "מרגע שסומן בנימין נתניהו כ'נאשם', נוצרה אווירה שכפתה על השחקנים גבולות גזרה ברורים... קשה לדעת איך הייתה נראית מפת המנדטים אילולא הפרסום, אבל ברור שנתניהו היה יכול לנהל משא ומתן קואליציוני הרבה יותר פתוח. המערכת המפלגתית בישראל איבדה את הגמישות שלה..." (ברדוגו, 2019).

המצב הזה שמעשה - שנעשה בתחום אחד - מביא לתוצאות משמעותיות בתחומים אחרים, שבהם לכאורה אינו רלוונטי, קרוי אפקט הפרפר.

המשגה

המושג 'אפקט הפרפר' או 'משק כנפי הפרפר' (Butterfly Effect) מצוי בבסיסה של תורת הכאוס. משמעותו היא שאירוע פעוט ערך בצד אחד של העולם יכולה לגרום לתגובת שרשרת שאיננה ליניארית; שאינה ניתנת לחיזוי, שתביא לתוצאות הרות גורל בצידו השני, מבלי שיתחייב קשר ישיר ביניהם (כמו גם להשפעה דומה בגודלה או לא להשפיע כלל...).

דוגמה מצוינת, הממחישה את 'אפקט הפרפר' מצויה בשירה של נעמי שמר, 'בגלל מסמר', שנכתב בזמנו ללהקת פיקוד הצפון:

[תמונתה של נעמי שמר, משמאל למטה, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעקב סער / לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מפרסתו הימנית, של סוס קרבות דוהר; בבוקר צח וזיווני, נפל פתאם מסמר.

הכל בגלל מסמר קטן, הכל בגלל מסמר.

אז פרסתו הימנית, של סוס קרבות דוהר; נפלה גם היא, נפלה גם היא, כנפול אותו מסמר.

הכל בגלל...

צלע על רגל ימנית, אז סוס קרבות דוהר; וחץ מהיר ופחזני, ביתר אותו ביתר.

הכל בגלל..

נפול נפל אז הרוכב, מסוס קרבות דוהר; והאויב, והאויב קדימה הסתער.

הכל בגלל...

הובס הקרב נפלה העיר, כסוס קרבות דוהר; וכל השיר, וכל השיר - חדל בגלל מסמר.

הכל בגלל...

טיפת הדיו של יובל דרור...

את ההסבר הטוב ביותר, לטעמי, לאפקט הפרפר, סיפק יובל דרור בספרו 'קוד סמוי':

"שחקן חדש שמצטרף לסביבה, פועל כמו טיפת דיו שמטפטפים לתוך כוס מים צלולים. טיפת הדיו אינה מייצרת סביבה, שבה מתקיימים מים צלולים ולצדם טיפת דיו, אלא מובילה לערבוב של כל המולקולות, שמשנה את צבע המים (לסגול לא ברור); את הטעם שלהם (ארומה של עט נובע); את חשיבותם הבריאותית (מומלץ להימנע); את ערכם הכלכלי (לא שווים אגורה שחוקה); וכן הלאה.

טיפת הדיו משנה את הסביבה כולה! (ע' 18-17).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של יובל דרור, 'קוד סמוי', שראה אור בינואר 2019, בהוצאת כנרת זמורה דביר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

למושג זה שני מקורות אפשריים:

• הראשון נובע מהרעיון שתנועת כנפי פרפר קטן בקצה אחד של העולם, גורמת לפעילות גדולה בקצה השני שלו.
• אפשרות נוספת למקור המושג ניתן לראות בתמונות ממוחשבות, המציגות 'מושכים' הדומים לכנפי פרפר (כמו 'מושך' לורנץ, ראו תמונה למטה). הרגישות לתנאי ההתחלה שמושג זה מציג, היא רעיון חשוב המאפיין רבות מהמערכות המורכבות.

[להרחבה בנושא: 'תורת הכאוס', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן]

[בתמונה: אפשרות למקור המושג: 'אפקט הפרפר', ניתן לראות בתמונות ממוחשבות, המציגות 'מושכים' הדומים לכנפי פרפר. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי User:Wikimol, User:Dschwen. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

דוגמאות ל'אפקט הפרפר'

'אפקט הפרפר' של חזרת הזאבים לפארק ילוסטון

את הדוגמה המצוינת הזו  דרור מספרו של הסופר והאקטיביסט הבריטי ג'ורג' מונבּיוֹט, (George Monbiot), שעוסק בחזרת הזאבים לפארק ילוסטון (ע' 17-14):

“הפארק הלאומי ילוסטון הוא משמורות הטבע הפופולריות והייחודיות בארצות הברית, ובעולם. עד אמצע שנות ה־20 של המאה הקודמת, בני האדם צדו והכחידו את כל הזאבים בפארק. 70 שנה אחר כך, ב־1995, הוחלט להחזיר את הזאבים אל המרחב העצום. זה גרם לתגובת שרשרת אקולוגית... אפילו הנהרות שינו את מסלולם בגלל הזאבים..."

[לדוגמה המלאה במאמר: 'העידן הדיגיטלי של יובל דרור']

2011: הכומר ויין סאפ שורף ספר קוראן

ב- 20 במרץ 2011 שרף הכומר ויין סאפ ספר קוראן בכנסייה שלו שבעיירה גייספילד, פלורידה, בנוכחות המטיף, טרי ג'ונס. כתוצאה מכך התלקחו הפגנות מחאה סוערות בעיר קנדהאר שבצפון אפגניסטן. המון משולהב פרץ ב-2 לאפריל למתחם האו"ם בעיר ורצח 12 בני אדם, מתוכם 7 עובדי ארגון (עוקבי, 2011, ע' 13).

2008: ירייה אחת הביאה להתפרעות רבתי

לדוגמה: ירייה שירה שוטר מצרי במבריח בדואי – שהוביל, בחודש דצמבר 2008, קבוצת מסתננים אל עבר גבול ישראל מצרים במטרה להבריחם אל תוך שטח מדינת ישראל (כפי שקורה בכל לילה מספר פעמים לאורך הגבול) – והביאה למותו, הביאה להתפרעות של מאות בדואים, שיצאו על גבי עשרות כלי רכב חמושים בנשקים קלים ובתתי מקלעים ו'כבשו' והעלו באש מספר תחנות משטרה שהיו פרוסות לאורך הגבול כל זה תוך כדי ירי ופגיעה בעשרות אנשי ביטחון מצרים.

במשך כשלושים ושש שעות שלטו הבדואים על הגזרה שאורכה כעשרים ק"מ תוך כדי שהם הורסים את גדר הגבול (איפה שהייתה גדר) ומבצעים מאות חדירות (רגליות ורכובות) והברחות של טובין ובני אדם אל תוך שטח מדינת ישראל.

2006: פרסום קריקטורה של הנביא מוחמד בדנמרק שהבעירה את העולם המוסלמי

זהו משבר שהתרחש ב-2006, ביחסי דנמרק והמערב בכלל, עם העולם המוסלמי. המשבר החל ב-30 בספטמבר 2005, עם פרסומן של שתים-עשרה קריקטורות עיתונאיות, שבהן מצויר הנביא מוחמד, במדור התרבות והסטירה של העיתון הדני הנפוץ "יילנדס פוסטן" (Jyllands-Posten). עם התפתחות המשבר הופיעו הקריקטורות שוב, גם ביותר מ-20 עיתונים אחרים, במדינות שונות, בהן ישראל, שבה הופיעו הקריקטורות בעיתון ג'רוזלם פוסט (ויקיפדיה: "פרשת קריקטורות מוחמד, 2006").

התגובות המוסלמיות לפרסום הציורים היו מהומות והפגנות עקובות מדם, שהחלו בינואר ופברואר 2006, באירופה ובעולם המוסלמי, איומי מוות על הכותבים וציירי הקריקטורות ואף שריפת שגרירויות דנמרק במקומות שונים בעולם. מספר ההרוגים באירועי הדמים של 2006 הגיע לפחות לחמישים, אף כי היו שהפליגו במספר עד כדי אלף הרוגים ברחבי העולם (ויקיפדיה: "פרשת קריקטורות מוחמד, 2006").

2005: חילול ספרי קוראן בגואנטנמו

במחצית מאי 2005 פורסמה כתבה בה נטען כי ספרי קוראן חוללו בבסיס מעצר צבאי אמריקני בגואנטנאמו שבקובה. הכתבה יצרה תגובות שרשרת והביאה למהומות בעולם הערבי. היא הוציאה המונים לרחובות, מעזה ועד לאפגניסטאן, שם אף גבתה מחיר של 14 הרוגים בעימותים עם המשטרה (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 103).

 

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), העידן הדיגיטלי של יובל דרור, ייצור ידע, 14/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך, ייצור ידע, 12/4/14.
• יובל דרור (2019), 'קוד סמוי' - כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי, כנרת זמורה דביר.
• יעקב ברדוגו (2019), למה נגררנו לבחירות חוזרות, ישראל היום, 25/8/19, ע' 28.
• ויקיפדיה: "פרשת קריקטורות מוחמד, 2006".
• עוקבי יאסר (2011), נמשכות "מהומות הקוראן" באפגניסטן, פוסט ישראל, 4/4/2011.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, העולם איננו ליניארי - תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, עמ' 105-103, 211.
• איריס קים (2017) הגירת מושגים מהמדעים לזירת קבלת החלטות, ייצור ידע, 27/6/17.
• יעקב עמידרור (2017), סכנת אשליות התאוריה, ישראל היום, ישראל השבוע, 7/7/17, ע' 7.