[בתמונה: מתחם הולילנד והתוצאות הבלתי צפויות. ללא חובותיו של עד המדינה, שמואל דכנר ז"ל, לא הייתה יוצאת האמת לאור...; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Adiel lo. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה - הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
התוצאות הבלתי צפויות...
מפחיד לחשוב מה היה קורה אם שמואל דכנר לא היה מסתכסך עם הלל צ'רני, נקלע לחובות עתק וסופג איומים על חייו מאנשי השוק האפור. אם כל זה לא היה קורה, פרשת הולילנד הייתה נותרת סמויה מן העין. משמע, הפרויקט הגרנדיוזי הזה היה ניכר לעין כל, אבל יסודותיו המושחתים היו נותרים קבורים עמוק באדמה.
עוד יותר מפחידה המחשבה, כמה פרשות דומות – במהותן אם לא בהיקפן – לא נחשפו. הרי ההיגיון מחייב, שלא ייתכן שפרשת השחיתות השלטונית האחת והיחידה היא זו שבה התלכדו כל צירופי המקרים שאפשרו את חשיפתה! כל אחד מאיתנו רואה פרויקטים בלתי מובנים, כל אחד מאיתנו עד להחלטות תמוהות, וכל אחד מאיתנו שואל את עצמו מה עומד מאחורי כל אלו: טמטום? מחשבה מוגבלת? או שמא שוחד, שהרי טמטום היה תמיד ההסוואה הטובה ביותר לפעילות מושחתת!
אל תהיו תמימים. גזרי הדין בפרשת הולילנד לא יעלימו את השחיתות השלטונית. המאבק בה הוא סיזיפי, יום-יומי, ולא יסתיים לעולם. כמו ההידרה מהמיתולוגיה היוונית: בכל פעם שהרקולס חתך ראש אחד, צמחו שניים. לבסוף גילה הגיבור האגדי, כי עליו לצרוב באש את החתך וכך למנוע את הצמיחה המחודשת. אז עד שנגלה את תרופת הפלא הזאת שתמנע שחיתות, פרשת הולילנד אולי קצת תרתיע, אבל לא תחסל את התופעה.
[בתמונה: טמטום היה תמיד ההסוואה הטובה ביותר לפעילות מושחתת...; תמונה חופשית שהועלתה על ידי rationalneurotic לאתר flickr]
מהו המשקל הנכון שיש ליתן לעדותו של עד המדינה בבית-המשפט?
תיק הולילנד סב סביב ציר עדותו של עד המדינה, שמואל דכנר ז"ל. הפרשות המרכיבות את פרטי כתב האישום נחשפו על-ידו במשטרה, בעקבות סכסוך כספי שפרץ בינו ובין מר הלל צ'רני. מעמד של עד מדינה היה הדרך שמצא דכנר על-מנת שיוכל לתבוע המגיע לו, לדידו, מאיש ריבו, מר צ'רני. לצורך קבלת מעמד של עד מדינה, פרש בפני חוקרי המשטרה פרשיות, מאורעות ומעשים מסואבים ומושחתים, שהשתרשו לאורך שנים ברשויות ציבור ושלטון.
היריעה הרחבה שגוללה על-ידי עד המדינה חשפה במהלך המשפט מערכות ציבור ושלטון מושחתות, שהרקיבו והתרקבו לאורך השנים. מאות רבות של אלפי ₪ הוזרמו לעובדי ולנבחרי ציבור, שטמנו את הכספים באמתחתם. הכספים המזוהמים נמסרו לעובדי ולנבחרי הציבור, למען יקדמו עניינם של נותני אותם כספים, בדרך קלוקלת כזו או אחרת, כמפורט בהכרעת-הדין.
עד המדינה עלה לדוכן העדים והעיד במשך 67 ישיבות בבית-המשפט המחוזי, עד מועד פטירתו ביום 01.03.13. הוא היה שה שהגה את הרעיון, רתם את הנאשמים, התווה דרכי הפעולה וביצע את עסקאות השוחד, בעצמו ובסיוע אחרים, לאורך שנים.
שאלת השאלות בתיק – מהו המשקל הנכון שיש ליתן לעדותו בבית-משפט??? למותר לציין, כי עד מדינה, ככלל, הינו עבריין השותף למעשי העבירה עליהם הוא מעיד, המונע מטעמים אישיים, אינטרסים כלכליים ואחרים.
בענייננו, הדברים מוסכמים. עד המדינה פנה למשטרה, לא מפני נקיפת לב ופעימת הרוח, גם לא מטעמי היטהרות הנפש. עד המדינה החליט לעשות מעשה, לעלות לדוכן העדים, להניע לשונו ולגלות שחיתות שלטונית שהרקיבה מוסדות ציבור ושלטון לאחר שבחן מכלול השיקולים הרלוונטיים עבורו ולטובתו והגיע למסקנה כי עריכת הסכם עם המדינה עדיפה וטובה לו מהאפשרויות האחרות הקיימות בעניינו. עד המדינה גמר אומר לחשוף המעללים שביצע יחד עם הנאשמים ורבים אחרים על מנת שיוכל לתבוע בבית משפט כספים שלדידו, מגיעים לו, במקביל לבוא חשבון עם האיש, שלדידו הפר הבנות והסכמים עמו.
בעיניים פקוחות, חתם על הסכם עד מדינה במסגרתו התחייב לומר בעדותו בבית-משפט את האמת כולה בשלמותה, ולספר את הקורות אותו יחד עם הנאשמים, שחלקם היו, מי יותר ומי פחות, ידידים קרובים לו.
אולם עד המדינה לימד את כולנו פרק חשוב בשיטות השחיתות השילטונית הבלתי נגמרת...
ועוד נקודה מטרידה למחשבה: כמה פסיכופטים היו מעורבים במשפט הולילנד?
מהמאפיינים הבולטים של הפסיכופט הם חלקלקות הלשון, קסם אישי, והיכולת לזהות נקודות תורפה של אנשים ולתמרן אותם – הכול בשירות האגו וכדי להשיג את המטרה. האחר הוא תמיד אמצעי, והשליטה בו דרך חיים ואמצעי לתחזוק הערך העצמי.
מאפיין נוסף שהוגדר על-ידי ד"ר רוברט הייר, חוקר קנדי שהקדיש את חייו לחקר הפסיכופטיה, הוא חוסר כרוני בלקיחת אחריות. ביטויים כמו "לא רואה בעיניים", "מנותק", "דורך על גוויות", "יש לו קרח בעורקים", "הולך בין הטיפות", נועדו לסמן חלקים בהוויה הפסיכופתית שאינה נגישה לרוב האנשים, ולכן גם קשה לניסוח, עיכול, וזיהוי.
הנחת היסוד שלנו היא שאנשים אחרים רואים את העולם פחות או יותר כמונו, שלמילים שיוצאות מהפה יש ערך, והן מחוברות על-פי רוב לאיזו אמת פנימית או רגש, ושהמותר והאסור תחומים בגבולות גזרה מוסכמים. קשה לנו לדמיין אדם עם "עיוורון מוסרי" בדיוק כמו שקשה לנו לדמיין "עיוורון צבעים" אחרי שכבר צפינו בקשת בענן, והנטייה הטבעית היא להרחיק את התופעה ולהניח שהפסיכופט מככב בסדרות טלוויזיה, יושב בבית-כלא או מסתובב מובטל בשולי החברה...
ואנחנו נופלים בפח שוב ושוב!
כמי שמכיר מכלי ראשון ובאופן בלתי אמצעי את עובדות הולילנד, וגם כמי שקרא את פסקי הדין במחוזי ובעליון, יש לי חשש, למקרא הדברים, שהכותב אינו מכיר את עובדות הפרשה וכתב תיזה יפה ומעניינת, אך לא בהכרח רלוונטית.
אשמח אם תכתוב…
מישאל עידן:
מישאל עידן מאמר מעניין ברם,ישנה עדת מדינה אחרת שפספסה את הרכבת,עלתה עליה באיחור ושילמה מחיר אמנם לא גדול.או בשמה שולה זקן,היא נאלצה לבצע תהליך התרת נדרים כדי שתוכל להעיד נגד אולמרט,למי ששכח שולה נדרה בפני אביה שלא תעיד נגד אולמרט וכאישה מאמינה היא קיימה את הטקס ורק אז העידה.