תקציר: אחד הסימפטומים המאפיין את בית המשפט העליון כמערכת בקיפאון-סטגנציה, הוא התופעה המוכרת של 'שכפול עצמי' של הרובד הבכיר בארגון. האליטות של המערכת נוטות לשכפל את עצמן, על מנת לשמר את העוצמה בידיהן; ולהגן על שלמותן, לאורך שנים. ה'שכפול הזה מורכב משני סוגי פעולות: הכנסת רק מתאימים ל'משפחה' מחד גיסא; והדרת ה'לא מתאימים' ממנה, מאידך גיסא...

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

משך שנים הייתה מערכת בתי המשפט בישראל סמל ומופת לתפקוד מערכתי. היא הביאה לכולנו הרבה כבוד, והאמון הציבורי בה היה בהתאם. אבל, כמו כל ארגון ביורוקרטי גדול, שדרכו להזדקן ולהסתייד, גם היא הגיעה למצב של קיפאון-סטגנציה.

לכן, לא צריך להתפלא, שרובם המכריע של הסימפטומים - שמאפיינים מערכות ביורוקרטיות בקיפאון- בסטגנציה - יימצאו גם במערכת בתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט.

אחד הסימפטומים הללו הוא התופעה המוכרת של 'שכפול עצמי' של הרובד הבכיר בארגון. האליטות של מערכות ביורוקרטיות, במצב של קיפאון-סטגנציה, נוטות לשכפל את עצמן, על מנת לשמר את העוצמה בידיהן; ולהגן על שלמותן, לאורך שנים [על אותה תופעה במערכת הביטחון, ראו כאן].

ה'שכפול הזה מורכב משני סוגי פעולות: הכנסת רק מתאימים ל'משפחה' מחד גיסא; והדרת ה'לא מתאימים' ממנה, מאידך גיסא.

אחת התוצאות המתחייבות מכך הוא השתרשותן של קונספציות בבית המשפט העליון, ו'מעידה' לתוך התסמונת הקרויה: פרדוקס הלכידות:

דווקא כאשר קיימת רמת לכידות גבוהה מאוד בקבוצה, עלול תפקודה להיפגע, עד כדי איום ממשי על עצם קיומה, מפני שהקבוצה מעדיפה את היחסים הבין אישיים ואת השמירה על מעמדה האליטיסטי, על פני המשימה הקבוצתית; או במילים אחרות: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב (אחרת)..." [להרחבה על 'פרדוקס הלכידות', לחצו כאן].

בעיית הגיוון העדתי, או השופט המרוקאי האבוד של אהרן ברק...

ב- 13 בפברואר 2023 התראיין נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק אצל רוני קובן בערוץ 11, באחד הראיונות המטלטלים והמדהימים, מבין כל הראיונות של שופטים לשעבר בבית המשפט העליון עד כה. 

בין היתר נשאל ברק כיצד לא מינה שופט מרוקאי והשיב שהוא מצר על כך ושלא מצא שופט מתאים כזה, בגלל מספר "עורכי הדין המרוקאים שהיו פה ב-1950, 1951 [לראיון המלא של אהרון ברק בערוץ 11, לחצו כאן]. 

על כך, נזעק פרופ' יובל אלבשן במאמר תשובה ב- YNET, תחת הכותרת: "רוצים רפורמה בעליון? תתחילו בגיוון עדתי"

"... עם כל הכבוד והאהבה שאני רוחש לנשיא ברק, זה לא נכון. לא רק שהיו עורכי דין יוצאי מרוקו והמזרח כבר בשנים ההן, אלא שאפילו היו אז שופטים כאלה (אלבשן, 2023).

למשל, השופט בכור שלום שטרית (ראו תמונה משמאל), יוצא מרוקו מטבריה שמונה על ידי הבריטים למשרה הבכירה של שופט שלום ראשי בתל אביב. למרות הוותק שלו ואף ש"הצליח מאד במשפטים", נקבע ש"אין למנותו למשרה משפטית יותר גבוהה". בשל כך בחר שטרית לפרוש מהמערכת ולעבור לממשלה (אלבשן, 2023).

הוא לא חריג. זה גם היה גורל ד"ר אהרון שמש, יליד ביירות ששימש שופט מחוזי בחיפה. עם הקמת המדינה נקבע גם לגביו ש"מבחינה מקצועית אין להמליץ עליו". לא עזרה לו העובדה שהוא שפט כבר 21 שנים או שהדוקטורט שלו מארה"ב. במקומו קודמו שני שופטים עם שליש מהוותק שלו: שמעון אגרנט, יליד ארה"ב, ומשה לנדוי, יליד גרמניה. השופט שמש המשיך להיאבק על קידומו, אך לא זכה בו עד שפרש מריר וכאוב בגיל 70 (אלבשן, 2023).

כך גם קרה לשופט יעקב אזולאי מאותו מחוזי בחיפה. אף שנקבע שהוא "שופט פלילי טוב", עובדת היותו "בעל השכלה ערבית" פגעה בו.

כך גם שופט השלום בירושלים, עמנואל ידיד לוי, יליד מצרים,

וכך שופטים מזרחים נוספים (אלבשן, 2023).

מאחר שמערכת השיפוט הישראלית לא נוצרה יש מאין אלא היוותה המשך של מערכת השיפוט המנדטורית (שכללה 23 שופטים יהודים) התוצאה הייתה ששיעור השופטים המזרחים, שעמד ב-1948 על 34%, ירד עד 1953 ל-6% בלבד, בעוד ששיעור השופטים האשכנזים זינק ל-94%. ד"ר נתן ברון, שחשף זאת במחקריו, גילה שלכך היו אחראים שניים: שר המשפטים פנחס רוזן, שהתבסס על רשימה שכתב (אבוי לבושה) השופט חיים כהן, לימים איש זכויות אדם אבל אז ראש "ועדת הטיהור" המקארתיסטית של מערכת המשפט - רשימה שממנה נלקחו הציטוטים במאמר זה (אלבשן, 2023).    ..." 

ומדגיש אלבשן: "אין זו חוכמה בדיעבד שנכתבת היום. הדברים זכו לביקורת בזמן אמת. נשיא העדה הספרדית בארץ, אליהו אבישר, כתב מכתב חריף לשר רוזן עוד ב-1948, ובו ציין שהעליון "מורכב רק משופטים אשכנזים... ואין אף ספרדי בתפקיד נשיא מחוזי". רוזן לא טרח לענות לו. גם הכרוזים שנתלו על קירות ירושלים וזעקו ש"בירושלים ש-60% מתושביה ספרדים אין שופט שלום ספרדי אחד!", לא הזיזו לרוזן ולחיים כהן. הם המשיכו למנות את מקורביהם, האשכנזים כמובן (אלבשן, 2023).

המקרה המוכר ביותר של הדרה מבית המשפט העליון לא היה קשור למוצא, וגם לא לפוליטיקה...

המקרה המתוקשר ביותר היה של מועמדת שמרנית (לא ימנית. שופט שמרן הוא שופט השופט ע"פ החוק, ואינו מוסיף לו פרשנות כרצונו...) היה של עילוי משפטי כפרופ' רות גביזון. נשיא בית המשפט העליון בשיא עוצמתו, אהרן ברק, נימק את דחייתה בכך, ש"היא מועמדת שכבר באה לעליון עם אג'נדה, וזה כשלעצמו לא טוב. זו לא השיטה שלנו (...) האג'נדה שלה לא טובה לבית המשפט העליון" (יועז, 2005).

משמע, קריטריון חשוב למינוי הוא הנאמנות לאג'נדה השלטת בבית המשפט העליון - ולא מגוון אג'נדות כמצופה מארגון בריא.

האג'נדה של גביזון הייתה לצמצם את התערבותו של בית המשפט העליון בהחלטות של הרשויות האחרות. 

יתכן כי אם היה ברק מאפשר גם ליריבים רעיוניים לחלוק איתו את כס המשפט, הפיחות במעמדו של בית המשפט, והשסע בעם על רקע הניסיון ליצור רפורמה משפטית / מהפכה משטרית' (מחקו את המיותר...) היה נחסך מאיתנו...

ניתן להגדיר אפליה מכוונת של אנשים מהסיבות הלא נכונות, כשחיתות מוסדית!

שחיתות מוסדית (Institutional Corruption) היא שחיתות של פוליטיקאים ועובדי הציבור גם יחד; לכאורה, לא למען עצמם אלא למען הארגון. ההגדרה כוללת גם מצב לפיו המעשה מזיק לארגון, אולם העובדים בטוחים שהועילו לו במעשיהם.

כך גם אפלייתם המכוונת של אנשים - עדיפים בדר"כ לארגון - ובחירת אחרים, למטרות של שימור עוצמתה של האליטה השלטת.

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבה על 'פרדוקס הלכידות';
• אוסף המאמרים, הכל על ביורוקרטיה';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'למה בכירי מערכת הביטחון חושבים אותו הדבר?'.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.

מקורות והעשרה

• 'כאן 11' (2023), פגישה עם רוני קובן | אהרן ברק, 13/2/23.
• יובל אלבשן (2023), רוצים רפורמה בעליון? תתחילו בגיוון עדתי, YNET, 27/4/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), פרדוקס הלכידות – מחירו של גיבוש יתר! ייצור ידע, 5/3/18.
• יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2022), 'למה בכירי מערכת הביטחון חושבים אותו הדבר?', ייצור ידע, 12/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• יובל יועז (2005), ברק מתנגד למינוי גביזון: האג'נדה שלה אינה ראויה, הארץ, 12/11/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה, באתר ''ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• יוסי דר (2002), אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק, הוצאת טלגוניוס.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ביורוקרטיה, ייצור ידע, 25/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), מהפך עוצמה, ייצור ידע, 30/12/16.