3 thoughts on “משה קינן: על נזק אגבי ופחדנות, וקשר גורדי”

1. פנחס יחזקאלי
   משה אהובי, רק לא הבנתי מה אתה מציע… עלינו לעשות מה? איך מתנתקים באמת מעזה? מה זה לחתוך את הקשר הגורדי? – להעביר אותם לשוויץ? ואם נעזוב אותם לנפשם (מה זה? נפסיק לספק חשמל ודלק חינם, או בחצי חינם?…) הם יהפכו לשוויצרים? חילונים רבים מידי מזלזלים בדת וכוחה של האמונה אבל אויבינו בנויים אחרת. אז יחיא סינואר יפסיק להאמין בחובתו לעשות הכל להשמדת ישראל? תיארת מצב קיים לפיו: "המערכת הכוללת שכוללת את המרכיבים רצועת עזה, הנגב, הבדואים, באר שבע, הפשע בדרום, פרוטקשן ונישואים עם עזתיות ועוד ועוד, הופכת למערכת אחת, שלמה בשליטה שאינה שליטה ישראלית בפועל. שבה היהודים מורתעים. הממשלה מבוהלת ומערכות הביטחון משותקות." זה הרי תמונת המצב כיום. ואם תכריז מה שתכריז כל זה ישתנה? עד כדי כך כבד הקושי להבין שפה נחיה לעד על חרבנו? חזרנו לשחק ב'נדמה לי' עם עצמנו?

   הגב

   • Moshe Keinan
     פנחס יחזקאלי אין לי בעיה לחיות לעד על חרבנו. אבל כל עוד לא מיצינו את כל האפשרויות, אנו נמצאים במיסקונספציה.
     בוא נעביר את הגחלים הלוחשות לצד השני. ושהם יתלבטו ויריבו בתוכם.
     רצועת עזה היא מגרש משחקים לצבא כמו ישראל. תרצה ישראל, הרצועה תושמד עד היסוד.
     אז הגיע הזמן להתנתקות חד צדדית אמיתית.
     כזו שתעורר פעולות שרשרת בלתי צפויות במערכת הפלסטינית והאזורית.
     אנחנו עצמנו יוצרים את הקשר הגורדי שאיננו מנתקים.
     הגיע הזמן לשינוי:
     הלו רצועת עזה, היו שלום.
     צאו לדרך!
     יש לכם בדיוק חצי שנה להתנתק מעטיני הישות הציונית. לא חשמל. לא מים. לא מסחר. לא עבודה. לא תקשורת. לא הודנה ולא בטיח. גבולות יבשתיים סגורים ומסוגרים. גבולות ימיים פתוחים. תבנו נמל. תקימו שדה תעופה. תבנו את סינגפור בעזה. או לחילופין תמשיכו לחיות בדרככם הנוכחית.
     תעשו מה שאתם רוצים.
     תמצאו מקורות אחרים לחיים שלכם. מהמצרים. מהאמריקאים. מהאיחוד האירופי. מה שבא לכם.
     למעט דבר אחד. כל ירי על ישראל יענה באש מהגהינום עם השמדת ערך מטורפת. כל ירי על ישראל יביא לפגיעה בכל ראשי החמאס.
     ובמקביל ניכנס לפעילות נדרשת בנגב:
     משטר חירום צבאי לזמן בלתי מוגבל שעיקרו עשיית סדר בכל התחומים הנדרשים. אל מול כל הגורמים.
     יהיו שנים קשות. בכל הארץ. פחד אלוהים.
     אבל כדאי שנתחיל את מלחמת העצמאות 2.0 שלנו באיזשהו מקום. באיזשהו זמן.
     מספיק עם הבלוף של "ניהול הסכסוך". אבל כדי להגיע לתודעה הזו ולגיוס היהודים לעניין, חובתנו להראות שאנחנו משנים פרדיגמה שעיקרה גישה קשוחה ואכזרית מוכוונת לשלום עם שכנינו, אבל בעיקר בתוכנו.

     הגב

     • פנחס יחזקאלי
       Moshe Keinan חייב לומר שלזה אני מסכים. אבל, רק בעוד שנתיים שלוש, כשהגנת הלייזר תושלם. העורף הישראלי אינו ערוכה למלחמה אמיתית; ואם אפשר לעשות אותה בתנאים אחרים, אז למה לא להמתין?

       הגב