תקציר: גיס חמישי (Fifth Column) הוא כינוי לכוחות חתרניים חשאיים הפועלים בגוף מסוים, מתוך מטרה לערער את חוסנו ולסייע לכוחות המתנגדים לו מבחוץ... ככזה, נעשה בו גם שימוש נרחב לרעה בתיאוריות קונספירציה, ובליבוי פניקה מוסרית, עד כי קשה לעיתים לדעת, בזמן אמת, מה נכון. מאז פרעות תשפ"א גובר השיח בישראל על היווצרות 'גייס חמישי' בתוכנו, שברגע של מבחן ימרוד, יעשה שימוש בנשק הרב שנצבר בידי ציריו, יצטרף לאויבינו, וייצור חזית פנימית, בנוסף לחזיתות האחרות; כמו גם על ארגוני שמאל ו'זכויות אדם', המשרתים את האויב.

[בתמונה: גייס חמישי... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

עודכן ב- 2 בדצמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מאז פרעות תשפ"א גובר השיח בישראל על היווצרות 'גייס חמישי' בתוכנו, שברגע של מבחן ימרוד, יעשה שימוש בנשק הרב שנצבר בידי ציריו, יצטרף לאויבינו, וייצור חזית פנימית, בנוסף לחזיתות האחרות.

לתרחיש האפוקליפטי הזה יש שם: מקרה כל או מלחמת כל. המושג הוגדר בשנות החמישים של המאה הקודמת: התקפה כוללת על מדינת ישראל – תוך התקוממות אלימה של ערביי ישראל ושל ערביי יהודה ושומרון. כלומר, שילוב של מלחמת הקוממיות עם פרעות בתוך ישראל (ראו הכרזה למטה).

גיס חמישי (Fifth Column) הוא כינוי לכוחות חתרניים חשאיים הפועלים בגוף מסוים, מתוך מטרה לערער את חוסנו ולסייע לכוחות המתנגדים לו מבחוץ. לעיתים, השימוש במושג מוצדק ורלוונטי. לפעמים הוא חלק מתיאוריות קונספירציה.

הפירוש הטוב ביותר למושג נישא בפי פרעה, כסיבה לשעבוד היהודים: הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ (ספר שמות, פרק א' פסוק י').

[בכרזה: 'מלחמת כל' מהי? המקור: ייצור ידע]

המושג נולד במלחמת האזרחים הספרדית

מקור הביטוי במלחמת האזרחים הספרדית (1936–1939). כשנשאל הגנרל מולה, מפקד הצבא הלאומני שעלה על מדריד, מה גודל צבאו, השיב כי לצבאו ארבעה גייסות, וכי בעיר עצמה ממתין גיס חמישי - כוח מיליטנטי אוהד שיפעל נגד נאמני הממשלה הרפובליקנית שהגנו על העיר. הגיס החמישי של תומכי פרנקו במדריד לא היה יעיל במיוחד, והעיר נפלה רק אחרי קרבות מרים בשנת 1939, אך השימוש בכינוי הפך רווח, במיוחד כדי להגדיר כבוגדים קבוצות מיעוט דתיות או אתניות, או קבוצות בעלות עמדות מקובלות פחות שמשתפות פעולה עם האויב.

מי שהפך את הביטוי לנחלת הכלל, היה הסופר המפורסם, ארנסט המינגוויי, ששהה בספרד ככתב צבאי, בין השנים 1939-1937, וסיקר את מלחמת האזרחים בין הרפובליקה לצבאו הפשיסטי של הגנרל פרנקו, לימים הרודן שדיכא את העם הספרדי במשך שנים רבות. המינגווי היה חסיד מושבע של הרפובליקה - ושל מתנדבי הבריגדות הבינלאומיות שבאו לעזור לה במלחמתה במורדים הפשיסטים - וכתב בהשפעת המלחמה ההיא את המחזה, "גיס חמישי" (1938), (ראו כרזה משמאל), שהפך גם לסרט פולחן, בכיכובם של אינגריד ברגמן וגרי קופר.

[בתמונה משמאל: כרזת המחזה "גייס חמישי" לארנסט האמינגווי. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

משטרים טוטליטריים המבקשים להכניע מדינות אחרות, עושים שימוש רב בגיוס גורמים שונים כ'גיס חמישי'. כך למשל, התבססה מדיניות החוץ הגרמנית מאז עליית נאצים לשלטון ב- 1933, על ליבוי הכאוס הפנימי באוסטריה ובצ'כוסלובקיה, ליצירת הזדמנות להתערבות. דוגמה לכך היא מרד הגרמנים הסודטים בצ'כוסלובקיה, ע"פ הנחיות ברלין [למאמרו של יעקב לחר: מרד הגרמנים הסודטים בצ'כוסלובקיה – ספטמבר 1938, לחצו כאן].

[גרמניות סודטיות מריעות ובוכות מאושר, בעת כניסת הווארמאכט הגרמני לארץ הסודטים בצ'כוסלובקיה, אוקטובר 1938]

השימוש הקונספירטיבי לרעה במושג 'גיס חמישי'

עוצמתו של המושג 'גיס חמישי' הופכת אותו לכלי אפקטיבי מאוד ליצירת פניקה מוסרית ולטוויית תיאוריות קונספירציה, עד כי קשה לעיתים לדעת, בזמן אמת, מה נכון. במשטרים דמוקרטיים לדוגמה - שבהם לא ניתן לאפשר בנסיבות רגילות, ועל־פי חוקי המדינה, לבודד או לנדות את קבוצת המיעוט - הצגת קבוצה כ'גיס חמישי' מאפשרת לתעמלנים להציג את המצב ככזה בו יש איום ישיר על שלומם של אזרחי המדינה, המצדיק השעיה או התעלמות מחוקים, המבטיחים שוויון בפני החוק; ופוטרת את מעלה הטיעון מהבאת טעמים והוכחות לטענותיו. המקרה הצורם ביותר היה בארצות הברית במהלך כליאת אמריקנים ממוצא יפני במחנות הסגר במהלך מלחמת העולם השנייה, למרות שהבנים של רבים מהם שרתו בצבא האמריקני [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: ילד יפני-אמריקני בעת הפינוי, מאי 1942. תצלום: ראסל לי, הממשל האמריקני. התמונה היא נחלת הכלל]

גם אצלנו נעשה בימיה הראשונים של המדינה שימוש בביטוי, כהצדקה לטיבוע אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה, ע"י צה"ל מול חופי תל אביב, ב- 22 ביוני 1948. ספינה זו נרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947, והפליגה לישראל ביוני 1948, כשהיא מובילה על סיפונה כ- 940 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. סירובו של האצ"ל למסור את הנשק לצה"ל הביא לטיבוע הספינה על ידי תותח.

[בתמונה: "אלטלנה" עולה בלהבות ליד חופי תל אביב (מול חוף פרישמן). התמונה היא נחלת הכלל]

דוגמה נוספת היא יפן, שבה נפוצה האשמת המיעוט הקוריאני הגדול החי במדינה כגיס חמישי, ובמיוחד מופנית האשמה זאת כלפי אותו חלק מתוך המיעוט הזה המקורב למשטר הקומוניסטי בצפון קוריאה, ואשר מקיים ארגונים ומוציא לאור עיתונים המביעים את אהדתו זאת.

[לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על תיאוריות קונספירציה;
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;

• הרחבת המושג: 'פניקה מוסרית'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: גיס חמישי.
• פנחס יחזקאלי (2020), תיאוריות קונספירציה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 9/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), פניקה מוסרית: הכל מותר כדי להשיג מטרה!, ייצור ידע, 15/12/16.