תקציר: ברוכים הבאים ל'שד' ששחררה המחאה מהבקבוק, לאחד הכלים המבריקים והמפחידים של אנשי המדיה שמנווטים אותה: מעתה כולנו פטורים ממורכבות. העולם כבר איננו מורכב ולא צריך לשבור את הראש. המסרים ברורים וקבועים. הסגנון מותווה מראש. יש פטור מהרהור שני, מספיקות, אפילו מדיסוננס קוגניטיבי. הדוגמאות בגוף המאמר. אתה מוזמנים להוסיף עליהן...

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ב- 20 ביולי 2023 פרסמה יעל גרמן ברשתות החברתיות מסר שהתחיל במילים: "השמן אדום הפנים וגס הרוח..." (ראו למטה). היא אגב התעשתה כנראה מהר ומחקה אותו, מן הסתם בעצת יועציה.

אין סיכוי אגב, שיעל גרמן של לפני מספר שנים היה מפרסמת מסר כזה, גם כיוון שהיא חלק מ"ארץ ישראל היפה" וגם כי היא אשה חכמה והייתה עולה על נקלה על הסתירה המהדהדת שבה אדם עושה דבר אחד ואומר את היפוכו: פונה בגסות רוח לאדם אחר ומעיר לו על גסות הרוח שלו...

ברוכים הבאים ל'שד' ששחררה המחאה מהבקבוק, לאחד הכלים המבריקים והמפחידים של אנשי המדיה שמנווטים אותה: הפטור שקיבלו חבריה ממורכבות. העולם כבר איננו מורכב ולא צריך לשבור את הראש. המסרים ברורים וקבועים. הסגנון מותווה מראש. אין יותר צורך בספקות. יש פטור מהרהור שני, מספיקות, אפילו מדיסוננס קוגניטיבי.

פעם אמירת/עשיית דבר והיפוכו הייתה מזיקה למנהיגים. לא עוד!

כך למשל הפסיד שמעון פרס ז"ל בבחירות 1984, הרבה בזכות מסע הבחירות של הליכוד, שבו כיכב ספי ריבלין ז"ל, שהלעיג על דמותו האומרת "כן ולא" בנשימה אחת.

אבל היום יכולים פוליטיקאים ואנשי ציבור לדבר/לעשות דבר והיפוכו בלי למצמץ. מדוע?

זו 'פרדוקס הלכידות' טמבל!

אני זוכר כיצד בשיעורי היסטוריה התקשינו להבין פעם כיצד הלכו אומות שלימות אחרי סיסמאות ריקות מתוכן שחוסר ההיגיון שלהם זועק לשמים. אבל את מה שאנחנו לא הבנו, אנשי המדיה הבינו הבן היטב. הם הנחילו את התורה המופלאה הזו של 'צריבת התודעה' למשרדי הפרסום, ותחת האשליה של חופש וחיים יפים, אפשרו לנו להתמכר, ללא לבטים להנאות מזיקות כמו עישון, משקאות מסוכרים ומסרטנים, קניות אובססיביות ומה לא. 
אחריהם החרו-החזיקו היועצים האסטרטגיים הפוליטיים האמריקנים שהבינו את העוצמה הטמונה בכלים הללו לניהוג בוחרים. היום השימוש בהם מקיף את שני קצות הפוליטיקה האמריקנית. 

אבל איך זה עובד? ברוכים הבאים ל'פרדוקס הלכידות' שבתורת הקבוצות: ככל שרמת הלכידות של קבוצה גדולה יותר, יגברו בתוכה לחצים לקונפורמיות קבוצתית מופרזת בעמדות ובהתנהגות, והיא תפתח חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד.

קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (Conformity), היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. קונפורמיות גוברת מביאה לנוקשות כלפי סטיות מהנורמה. לכן, גוברת ההימנעות מהתנסויות חדשות, וגובר חששם של חברים בקבוצה מביקורת. התוצאה: היצירתיות נעלמת, הפוטנציאל האישי של החברים לא ממוצה ויש ירידה בניצול הפוטנציאל הקבוצתי.

חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד (groupthink) היא אחת התוצאות של שמירה על קונצנזוס חברתי בכל מחיר והימנעות קיצונית ממחלוקות. זהו דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה.

המאפיינים המרכזיים ל'חשיבת יחד' הם:

• אשליה של אי פגיעות, המשותפת לרוב חברי הקבוצה, היוצרת אופטימיות יתר.
• צידוקים (רציונליזציה) קבוצתיים, המפחיתים מערכן של אזהרות, הסותרות את הנחות הקבוצה.
• אמונה בלתי מתפשרת במוסריות הקבוצה, וקיומן של תפיסות סטריאוטיפיות, שלפיהן היריב פחות טוב ו/או פחות מוסרי.
• חבר שמערער על עמדות הקבוצה מוקע בחוסר נאמנות.
• צנזורה עצמית לגבי סטייה מהקונצנזוס.
• אשליה של אחדות דעים ותפיסת השתיקה כהסכמה.
• הופעת "שומרי מחשבה", שמחליטים "להגן" על הקבוצה ופני מידע/דעה שסותרים את הקונצנזוס.

בהקשר זה ראוי להזכיר עוד:

• את המפעל רב הממדים של הביטול וסתימת פיותיהם של אלה שאינם הולכים עם הזרם;
• את חוסר הסובלנות למחשבה חריגה, ולו במשהו, כמו אוהדי כדורגל שאינם מקבלים דבר, חוץ מהתמסרות מוחלטת ואם ניסית לחשוב באופן עצמאי, ולו מעט, מיד תוייגת כאויב וכאוהד בקבוצה היריבה.
• את הנהגת השימוש הקבוצתי בכינויי לעג קבועים לאנשים ולתופעות;
• את עיוותם של מושגים אקדמיים וביטולם;
• את הרס השיח האקדמי הפתוח והביקורתי, שהייתה לו עד לא מכבר משמעות.

כך תעדיף הקבוצה את היחסים הבין אישיים וההווי הקבוצתי, על פני כל חשיבה ושכל ישר. בהתחלה יעבוד הדיסוננס הקוגניטיבי 'שעות נוספות'. אחרי פרק זמן מסוים כבר אין בו צורך כי אין יותר ספקות ואפשר לומר דבר והיפוכו באותה נשימה בלי לתהות. לכן יכולה הייתה יעל גרמן להשתלח בגסות באדם אחר ולגעור בו על גסות הרוח שלו, בלי להרגיש סתירה פנימית כלל.
היטיב להסביר זאת האלוף במיל' עמוס ידלין, שנהג להטיף לתלמידי המכללה לביטחון לאומי צה"ל, כי "במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר, אף אחד אינו חושב!":

הנה לכם דוגמאות מלוא החופן לפטור ממורכבות. אתם מוזמנים להוסיף עליהם

לפיד והיפוכו זה טוב או רע?

אחת הפינות הפופולריות ביותר, הסוגרת מידי ערב את תכנית 'הפטריוטים' בערוץ 14, קרויה "הלפיד והיפוכו": היא מביאה כל יום דבר והיפוכו של יאיר לפיד (הפוליטיקאי המקורב ביותר למחאה) בסוגיה מסוימת, ומראה כיצד מצליח לפיד לומר בהזדמנות אחת עמדה מסוימת; ובהזדמנות אחרת, מבלי למצמץ, את היפוכה המוחלט. באזניו של מאזין ימני, השיטה הזו מלעיגה את לפיד, ואף הצליחה, ביחד עם סיבות נוספות, לקעקע את דמותו כמנהיג לאומי;

אבל, באזני אנשי המחאה זה נשמע מובן מאליו. שהרי האמת אינה רלוונטית. מה שחשוב זה שהמסר משרת באותו רגע את הקבוצה.

'מגיני הדמוקרטיה' אוהבים דמוקרטיה?

בניגוד לרבים מחברי המחאה שחשים חרדה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית תחת שלטון הימין, ראשיה יודעים את הטריק הלניניסטי העתיק, ששימוש מסיבי במושג הזה מעקר את היכולת להאשים אותם עצמם, בנטיות לא דמוקרטיות... 

הנה היועץ האסטרטגי, רונן צור, בהפגנה מול ערוץ 14: "מהבית הזה, שנמצא מולנו, נופלת מכונת הסתה ושנאה מסוכנת, שלא הייתה כדוגמתה, מאז קום מדינת ישראל. המכונה הזו היא הסכנה האמיתית למדינת ישראל היום.

את המנגינה של הדמוקרטיה אי אפשר להפסיק, אבל את ערוץ 14 חייבים להשתיק"...

כזכור, אותם אנשים בדיוק הפגינו נגד סגירת השידור הציבורי והפרטתו (ערוץ 11) בנימוק של פגיעה בדמוקרטיה. עתה מתחייבת סגירתו של ערוץ תקשורת למען הדמוקרטיה... והכל בשם הליברליזם וחופש הביטוי...

והנה עוד דוגמה בשוליים: יו״ר התנועה לאיכות השלטון, אלעד שרגא, אוהב דמוקרטיה?

ב- 15 באוגוסט 2023, פרסם 'כאן' כי יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אלעד שרגא, כפה על עובדי התנועה לחתום על חוזי עבודה חדשים, לפיהם הם מתחייבים להשתתף בהפגנות, שהחלו סביב חקירות רה"מ נתניהו. על פי תצהיר היועצת המשפטית לשעבר של התנועה, עו"ד צרויה מידד לוזון, התנועה אף עיכבה את שכרם של העובדים עד שיסכימו לחתום על החוזה החדש (גרינצוויג, 2023).

"הוא עיכב שכר כדי להפעיל לחץ על העובדים לחתום על אותם חוזים, עד שהתרעתי בהודעה בכתב לממלא מקום המנכ"ל שמדובר בהלנת שכר", תיארה היועמ"שית. בתצהירה, לוזון הוסיפה: "ההנחתות שהוטלו מדי יום, הפגיעה בסמכויות שלי וביכולת שלי למלא את תפקידי כיועמ"שית, הפגיעה בעובדים והעלבונות שהוטחו בנו – כל אלו הביאו לסיום עבודתי, כמו גם לסיום עבודתם של שורה של עובדים ובהם עובדים ותיקים" (גרינצוויג, 2023).

מי לוקח את החוק לידיים?

במחאה הזו ממלאים העיתונאים תפקיד חשוב ב'מלחמה', בשני צידי הקשת הפוליטית. הנה ערוץ 12 מדווח ביום השיבוש ב- 16 ביולי 2023: "בכביש 4 מפגינים חסמו לתנועה קטע כביש באזור המרכז. והדליקו כתובת עם המשפט: 'המדינה בוערת'. אזרחים אחרים לקחו את החוק לידיים והחליטו לפתוח בעצמם את החסימה". משמע, רק צד אחד "לקח את החוק לידיים":

עבריין מורשע יכול להשתלח בנאשם בטרם הורשע? כיצד ניתנת לאהוד אולמרט במה מכובדת כל כך?

מנהיג לשעבר, עבריין מורשע שחטא בשוחד (מעטפות, זוכרים??) מתקבל בחום וללא סייג לקבוצה, כדי לגדף ולהטיף לפעולה נגד אדם שטרם הורשע, ואיש אינו תמה, ואיש אינו שואל? איש אינו מזכיר שאחד מאבני היסוד בדמוקרטיה היא חזקת החפות?... [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי בהקשר זה: 'פנחס יחזקאלי: 'המחאה ל'הלבנת' אישים ולתיקון מורשת היסטורית?', לחצו פה]

'שפחות' פריבילגיות עדיפות...

“סיפורה של שפחה” הייתה אחת מהדרמות המבוססות על ספרי המחברת מרגרט אטווד, שהצליחה מאוד גם בישראל. היא מתארת עולם דיסטופי, שבו נשים מנושלות מכל זכויותיהן והופכות לשפחות. הדרמה מתארת את העולם בו נשים מנושלות מכל זכויותיהן והופכות לשפחות. הצלחת הדרמה הניעה את המארגנים לנכס אותה לעצמם כאחד מסמלי המחאה, להעברת המסר של התנועה.

המיצג המתוקשר של השפחות הצועדות בדממה בגלימות אדומות, בהשראת הסדרה “סיפורה של שפחה", הפך לסמל הבולט ביותר במחאה נגד ההפיכה המשפטית, אבל מה בין נשות המחאה - הנמנות על המעמד הגבוה - לשפחות?

אבל מה הקשר בין נשים חסרות זכויות לנשים מהמעמד הגבוה? האם מישהו באמת מאמין לכך, שכך ייראו חיי נשים לאחר אישור הרפורמה המשפטית? כלום הנשים מהצד השני של הגבעה הפוליטית אינן מתאימות לכך יותר? אותן נשים מזרחיות היושבות בביתן ואינן יוצאות לעבוד, או נשות החרדים העובדות בפרך על מנת לפרנס את משפחתן כשהבעל לומד ואיננו עובד?
התשובה היא שאם זה משרת את המחאה, זה ממש לא משנה!

כמה לוחם נגד הדיקטטורה, באמת שונא דיקטטורה ורודף זכויות אדם?

האלוף במיל' מתן וילנאי, לשעבר סגן הרמטכ"ל, הוא יו"ר תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, ופעיל מרכזי בתנועת המחאה. וילנאי התבטא בזכות הליכה למרי אזרח. לטענתו, המחאה חשובה מאין כמוה ומצילה עד היום את מדינת ישראל מדברים קשים מאוד שרוצים לעשות לנו: להפוך אותנו - זה שוב, זה כבר, אנחנו בתוכה - אנחנו כבר בדיקטטורה. לכן, מרי אזרחי נראה לי כיוון מעניין ונכון.

רק שוילנאי עובד כנשיא השלוחה הישראלית של האוניברסיטה לעסקים ולכלכלה בינ"ל בביג'ין. על האוניברסיטה הזו נטען לכאורה כי היא משתפת פעולה עם המשטר הסיני בדיכוי החופש האקדמי, בדיכוי התנגדות ובהפרת זכויות אדם, בכך שהיא מסרבת להתייחס לנושאים כמו צנזורה, מעקב, רדיפת פעילים ודיכוי מיעוטים אתניים. 
האם סין איננה דיקטטורה? האם לא ידוע כי הממשל הסיני מכווין כל פעולה של גופים אזרחיים לכאורה לצרכיו? אז חובה לצאת למרי אזרחי כנגד "דיקטטורה" אחת; אבל אפשר לעבוד בשביל דיקטטורה אחרת ולהרוויח? 

הראל סגל הקשה בשאלה הזו על וילנאי בתוכניתו "הדו"ח" בערוץ 14, ב- 28 ביוני 2023. תגובתו: "אתה מתחיל להתקיל אותי בשאלות. זה לא מקובל עלי הסגנון הזה. הם ביקשו ממני לנהל שלוחה של אוניברסיטה בישראל. סין היא כוח עולה בעולם, שישראל יש לה עניין עמוק בו. את זה אני מייצג. שנבין את סין יותר טוב, כי אתה בור ועם הארץ. אין לך מושג מה זה סין".

יש עוד דוגמאות בשפע, אבל התעייפתי. אתם מוזמנים לתרום עוד...

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• הרחבת המושג: 'קונפורמיות קבוצתית';
• הרחבה על 'פרדוקס הלכידות';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• אוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו.
• לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות;
• הרחבת המושג 'יצירתיות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פנחס יחזקאלי: 'המחאה ל'הלבנת' אישים ולתיקון מורשת היסטורית?';
• הרחבת המושג: 'מורכבות';
• אוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי';
• הרחבה על חשיבה קבוצתית / חשיבת יחד.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), פרדוקס הלכידות – מחירו של גיבוש יתר! ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), דיסוננס קוגניטיבי והשלכותיו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, ייצור ידע, 5/3/18.
• אבישי גרינצוויג (2023), כופה הפגנות ומעכב שכר: הפרקטיקה של יו״ר התנועה לאיכות השלטון נחשפת, כאן, 15/8/23