תקציר: הדימוי הטוב ביותר לטעמי ל'מתווך' / ל'צוואר בקבוק' (Bottleneck, Mediator), הוא גשר המחבר בין חלקי המערכת. הגשר הזה מהווה שלימות ניגודית של תכונות, טובות למערכת (חיבוריות) ובה בעת, גם מסכן אותה... (מעין 'סתימה בצנרת' הארגון, שיש לשחרר).

[בתמונה: דימוי טוב לצוואר בקבוק הוא גשר, המהווה מעבר הכרחי, המחבר בין שני חלקיה של עיר (ראו תמונה למעלה) תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Quangpraha לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על צווארי בקבוק ומתווכים, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 ביוני 2023

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

מתווך / צוואר בקבוק (Bottleneck, Mediator) הוא מושג מתורת הרשתות המורכבות, המתאר אחד מארבעת מצבי היסוד של רשת (שלושת המצבים האחרים הם: רשת שלמה; רכזת ו- רשת מקוטעת).

הדימוי הטוב ביותר לטעמי למתווך/צוואר בקבוק, הוא גשר המחבר בין חלקי המערכת. הגשר הזה מהווה שלימות ניגודית של תכונות, טובות למערכת, ובה בעת גם מסכן אותה.

יש תועלת רבה למערכת בעצם היכולת לגשר על נתקים. אולם, דווקא בשל כך, הפונקציה הזו היא מקור לא אכזב לרכישת עוצמה, שגם מסכנת את הארגון ומגבילה אותו.

המאמר הזה מוקדש לשתי הפונקציות הללו.

[בתמונה: מפת רשת של מתווכים/צווארי בקבוק בארגון (צבועים שחור, במרכז). המקור: Starling David Hunter III, לינקדאין]

הפונקציה הטובה: ה'מתווך'

מתווך או ברוקר (Broker, Mediator) ברשת של מערכת מורכבת כמו ארגון, הוא גורם שמחבר בין שתי קבוצות או יחידים, שאינם מחוברים. הוא מגשר על הפער שבין קבוצות שונות ומאפשר גישה למשאבים או למידע, שבלעדיו לא יהיו זמינים לחלק מהקבוצות הללו. מתווכים יכולים למלא תפקיד חשוב, ברשתות חברתיות למשל, על ידי הקלת תקשורת ושיתוף פעולה בין מחלקות וצוותים שונים, שיתוף מידע ומשאבים, וסיוע ביצירת שינוי (Starling, ללא תאריך).

בשל כך, למתווכים ברשת החברתית של ארגון יש לרוב ביצועים גבוהים יותר. הם מסוגלים לחבר זה יכול להוביל להגברת חדשנות, פרודוקטיביות ושביעות רצון לקוחות. לכן, יש להם גם סיכוי גבוה יותר לקידום ולקבלת משכורות גבוהות יותר. הם נוטים יותר להיות מעורבים בפיתוח מוצרים חדשים, ולהשפיע לטובה על 'השורה התחתונה' של ביצועי הארגון (Starling, ללא תאריך).

המחשה, מדוע צוואר בקבוק קרוי גם מתווך נמצאת בתמונה שלפניכם: גוש סלע קטן 'מתווך' בין שני הרים (משמע, מחבר ביניהם):

[בתמונה: צוואר בקבוק... צילום מסך מתוך סרטו בפייסבוק: "The nature in Norway is breath-taking", אוגוסט 2016. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הפונקציה הבעייתית: 'צוואר הבקבוק'

אסון מירון כהמחשה לנזק הטמון ב'צווארי בקבוק'...

האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון ב- 2021, הייתה האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, שאירע בליל ל"ג בעומר – 30 באפריל 2021. עם סיום ההדלקה ברחבת "תולדות אהרון", החל ההמון להידחק לעבר מעבר הכרחי שהיה ביציאה מהמתחם (ראו את ההדמיה של 'ישראל היום' למטה. חלקו המרכזי של המעבר משופע, חציו מבטון וחציו ממתכת. בעת יציאת ההמון, הירידה במעבר המשופע הובילה להחלקה, ככל הנראה כתוצאה ממים שנשפכו עליה. המשך המעבר מתעקל בזווית של 90 מעלות... הייתה שם מגלשה מברזל שהייתה רטובה, כנראה מהזיעה של החוגגים, שהחליקו עליה. אח"כ היו מדרגות, ואנשם פשוט קרסו אחד על השני ונמחצו.

בתוך זמן קצר הוזעקו כוחות הצלה למתחם, אלא שהם התקשו להגיע לאזור בשל הצפיפות הרבה בכל רחבי המתחם... התוצאה ידועה: 45 בני אדם שהשתתפו בהילולה נמחצו למוות עקב דוחק בקהל החוגגים בהר (חשמונאי, 2021).

המעבר ההכרחי שגרם לצפיפות, שגרמה לאסון, הוא המחשה מצוינת לצוואר בקבוק ולסיכון הטמון בו!

[בתמונה: המחשה של צוואר הבקבוק שהביא לאסון מירון 2021, בכתבתה של עדי חשמונאי בישראל היום, 2/5/21]

כמו סתימה בצנרת...

צוואר בקבוק הוא גורם במבנה ארגוני או בתהליכי עבודה, המהווה מעין 'סתימה בצנרת' המונע אופטימיזציה של הרשת, שיש 'לפתוח אותה'. דימוי טוב לצוואר בקבוק הוא גשר, המהווה מעבר הכרחי, המחבר בין שני חלקיה של עיר (ראו תמונה למעלה)

הגדרה נוספת היא: המשאב בעל הקיבולת הנמוכה ביותר, כאשר הביקוש גדול מהקיבולת (גולדרט, 1984).

במבנים ארגוניים, זהו חסם ברשת, הממוקם בתפקיד מפתח, שמאפשר לו לצבור עוצמה באמצעות הגבלת הגישה לגורמי מפתח בארגון, ומאפשר קשר בין שתי הקבוצות רק דרכו.

צוואר בקבוק נראה ברשת כך:

[הכרזה: ייצור ידע]

המחשה של צווארי בקבוק מובאת בתרשים הרשת הבא (מסומנים בעיגול כחול ברשת שלמטה):

[במפת הרשת: המחשה של צווארי בקבוק בארגונים. התרשים עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]

בתהליכי עבודה, קיומו של צוואר בקבוק מותנה בגורם נוסף שיש לבחון והוא גורם הזמן. משמע, אם פעולות רבות מתנקזות לגורם אחד, אולם, משך זמן הפעילות הוא מזערי, אזי יתכן ואין בעיה למרות הכל.

בשני ההיבטים – הארגוני והתהליכי - צוואר בקבוק בנקודות קריטיות, עלול להוות סיכון אסטרטגי לארגון, שנכון לטפל בו ברמה המיידית.

[בתמונה: צוואר בקבוק... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

קלסיקה בנושא 'צווארי בקבוק': הספר 'המטרה'

אחד הספרים הקלאסיים הממחיש את משמעותם של צווארי בקבוק בתעשייה הוא רומן ניהולי שכתבו אליהו מ' גולדרט וג'ף קוקס, בשם 'המטרה' (אנגלית: The Goal; ראו כריכת הספר משמאל), ושראה אור ב- 1984 (ויקיפדיה).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של אליהו מ' גולדרט וג'ף קוקס, המטרה, שראה אור בהוצאת סיאל, ב- 1988. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הספר - שנכתב כרומן בדיוני אך בוסס על אירועים אמתיים - הציג לראשונה את תורת האילוצים שפותחה על ידי גולדרט, והוא מהווה ספר חובה בפקולטות לניהול ולהנדסת תעשייה ברחבי העולם (ויקיפדיה).

הספר מתאר בצורה עלילתית את עקרונות תורת האילוצים ויישומם על רצפת היצור. העלילה מספרת על מנהל מפעל בשם אלכס שבשל הפסדים בחטיבה של התאגיד אליו שייך המפעל עומד תחת איום בסגירת המפעל (ויקיפדיה).

אלכס יוצר קשר עם המרצה שלו לפיזיקה מימי האוניברסיטה, יונה (בן דמותו של גולדרט), שעבר לייעוץ לארגונים. יונה מנחה את אלכס להבין את מטרת המפעל (להרוויח כסף) ואז עוזר לאלכס ולצוותו למצוא את האילוץ המונע מהמפעל להצליח - במקרה זה משאבי צוואר הבקבוק של הייצור (ויקיפדיה).

באמצעות שינוי המיקוד שלהם, ממדדים מקומיים כגון נצילות למדדים מערכתיים כגון תפוקה, מקבל אלכס החלטות נכונות לגבי ניצול יעיל של האילוץ, הכפפת המשאבים לאילוץ ופריצת האילוץ. באמצעות 5 צעדי המיקוד של תורת האילוצים (ויקיפדיה).

הצעדים הללו הופכים את המפעל לרווחי ביותר ולמוביל בחטיבתו, והמפעל ניצל מסגירה. בעקבות ההצלחה מקודם אלכס לתפקיד מנהל החטיבה... (ויקיפדיה).

 

[בתמונה: צווארי בקבוק הם סיכון אסטרטגי... מפת הרשת עובדה במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות AURORA, חברת TECI]

[לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן][לאוסף המאמרים על צווארי בקבוק ומתווכים, לחצו כאן]

[בתמונה: צצווארי בקבוק הם סיכון אסטרטגי... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[התרשים עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות AURORA, חברת TECI]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על רשתות ארגוניות;
• אוסף המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA;
• אוסף המאמרים על צווארי בקבוק ומתווכים;
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית';
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• אוסף המאמרים על 'קבוצות';
• הרחבת המושג: 'רשת שלמה';
• הרחבת המושג: 'רשת מקוטעת';
• הרחבת המושג: 'אופטימיזציה';
• הרחבת המושג: 'רשת';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• עדי חשמונאי (2021), מחגיגה לטרגדיה, ישראל היום, 2/5/21.
• ויקיפדיה: המטרה.
• יחזקאלי פנחס (2014), לואיס סוארז: "צוואר הבקבוק" של ליברפול, 17/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת מקוטעת - נתקים ברשת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת שלמה: כולם עם, ובעד כולם…, ייצור ידע, 27/11/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), רכזת, קשרי היררכיה, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), אופטימיזציה - הבאת קשרי הגומלין בארגון למצב אופטימלי, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), קבוצות בארגון, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.