תקציר: רכזת (Hub) היא מושג מתורת הרשתות המורכבות, המתאר אחד מארבעת מצבי היסוד של רשת (שלושת המצבים האחרים הם: צוואר בקבוק; רשת שלמה; ו- רשת מקוטעת). זוהי צומת מרכזית ברשת, שהיא עמוסה במיוחד בקשרי גומלין המתנקזים אליה. משמעות הדבר היא ריכוז של עוצמה בידי גורם אחד ברשת. עוצמה זו באה לידי ביטוי בכמות רבה של קשרי גומלין המתנקזים לאותו גורם ברשת. בגלל עוצמתה, הרכזת יכולה לכפות על יתר מרכיבי הרשת לעשות את רצונה, גם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם.

[בתמונה: המחשה שימושית למושג 'רכזת' בתיאוריית המקומות המרכזיים של וולטר קריסטלר - עיר מרכזית גדולה ואזור השירות שלה המכסה אזורי שירותים של עיירות וכפרים הנמוכים ממנה במדרג. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Laotseuphilo SVG by User: Magasjukur2. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

עודכן ב- 3 באוגוסט 2023

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

פרולוג: למה באר שבע לא מצמצמת, באמת, פערים עם המרכז?

הרבה מאמץ השקיע ראש הממשלה בספינים על המהפך שעוברת באר שבע, במטרה להפכה לבירת הסייבר של ישראל. האמת רחוקה מכך:

• המדינה חיברה את הדרום למרכז בכביש שש ובמערכת רכבות. לכאורה שירות לדרום. למעשה, המערכת הזו משרתת את המרכז. אם בעבר, כל בכיר - שקיבל תפקיד בדרום נאלץ להעביר את מגוריו לשם - הרי שכיום, רובם נוסעים בכבישים וברכבת, לעבודה ובחזרה.
• יתרה מכך. צמצום זמני הנסיעה יצר גם מצב שתפקידים בכירים בדרום, שאוישו בעבר בידי דרומיים, ניתנים היום הרבה יותר לאנשי מרכז, בעיקר כפיצוי על כך שלא מונו במרכז. כך למשל תוכלו לפגוש ברכבת מרצים בכירים באוניברסיטת בן גוריון ורופאים בסורוקה שמגיעים בבוקר ברכבת, חוזרים הביתה בערב.
• המדינה כבר השקיעה כ–300 מיליון שקל בהכשרת השטח המיועד להקמת קריית המודיעין בנגב. אבל אנשי 8200 יעשו הכל כדי לסכל את ההעברה וכנראה גם יצליחו. עדכני להיום, אחד הצעדים הראשונים שעשה אביב כוכבי כרמטכ"ל, היה לערער שוב על ההחלטה. תל אביבים לא הולכים לגור בנגב, נקודה!
• המועצה בעומר בנתה שכונה שלמה של וילות לאנשי הקבע, שיגיעו עם ירידת צה"ל לנגב, והבם אכן רכשו את הווילות בהנחות גדולות, אבל להשקעה. הווילות הללו מושכרות היום למקומיים.
• בישוב החדש כרמים, הסמוך לצומת שוקת, הוצעו וילות לאנשי קבע. הבתים הללו מושכרים היום לאנשי הדרום.
• מרכזי ההדרכה הצהליים עברו לעיר הבה"דים. אבל רוב חוזי הבנייה של המחנות הללו ניתנו לחברות במרכז.
• כשנפתחו המחנות, אנשי הקבע לא ירדו עימם לדרום עם משפחותיהם. אלה מהם, המשרתים במרכז, שורפים דלק רב על הנסיעה יום יום הביתה ובחזרה.

להורדת החוברת: ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב: מדינת תל אביב – איום על ישראל, לחצו כאן]

[בתמונה: ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב: מדינת תל אביב – איום על ישראל. להורדת החוברת, לחצו כאן]

מחדל? ממש לא. תהליך טבעי לגמרי...

זו דרך ההתנהגות הטבעית של מערכת מורכבת ורשת מורכבת: תל אביב רבתי (ובשפת הרשתות המורכבות: הרכזת) - מרכז העוצמה והכוח - מוצצת את לשדה של הפריפריה (ובשפת הרשתות המורכבות: שאר חלקי הרשת) וגורמת לה לעבוד בשבילה. כל מה שנשקיע בפריפריה ישרת, באמת, את תושבי המרכז.

מאמר זה מוקדש להבהרת המושג: 'רכזת'.

[בתמונה: לא סתם היא מכונה "מדינת תל אביב... תל אביב כרכזת רבת עוצמה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי greissdesign לאתר Pixabay]

המשגה

רכזת (Hub) היא מושג מתורת הרשתות המורכבות, המתאר אחד מארבעת מצבי היסוד של רשת (שלושת המצבים האחרים הם: צוואר בקבוק; רשת שלמה; ו- רשת מקוטעת).

זוהי צומת מרכזית ברשת, שהיא עמוסה במיוחד בקשרי גומלין המתנקזים אליה. משמעות הדבר היא ריכוז של עוצמה בידי גורם אחד ברשת. עוצמה זו באה לידי ביטוי בכמות רבה של קשרי גומלין המתנקזים לאותו גורם ברשת. בגלל עוצמתה, הרכזת יכולה לכפות על יתר מרכיבי הרשת לעשות את רצונה, גם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם.

רשתות אינן דמוקרטיות באופיין ומתמרכזות

רשתות מורכבות הן דינמיות דיקטטוריות באופיין. אחת התכונות שלהן היא נטייתן, לאורך זמן, להתמרכז בהתארגנות עצמית. אם לא נפריע לרשת להתארגן באופן טבעי, נגלה כי מרכזי העוצמה שבה הולכים וקטנים לאורך זמן. הרכזות הגדולות ביותר בולעות את האחרות, ומשעבדות אותן לצורכיהן. כך קורה, למשל, ביחסים שבין תל אביב ובאר שבע...

דוגמה אחרת היא מספר הדירקטורים במדינת ישראל. בשנת 2010 פורסמה הרשימה והסתבר כי מספר קטן של אנשים ממלאים תפקידי דירקטורים במספר גדול של חברות. כך למשל, משמש הדירקטור אורי אונגר ב-118 חברות, איש העסקים רון ויסברג, רשום ב-49 דירקטוריונים, רונית אבן חברה ב-61 דירקטוריונים, סגי איתן, חברה ב-23 דירקטוריונים וכדומה (חרותי-סובר, 2010).

[בתמונה: רשתות מתמרכזות והן אינן דמוקרטיות באופיין... לאורך זמן אם נותיר את הרשת ללא התערבות, ילך מספר הרכזות ברשת ויקטן. המפה עוצבה במערכת ה- ONA של חברת @ Orgnet, LLC. לחצו כאן]

חוסנה של הרשת

כמות הרכזות ברשת קובעות את מידת שבירותה. ככל שכמות הרכזות קטנה יותר כך הרשת פגיעה יותר ושבירה יותר. לכן, ריכוז העוצמה של ישראל במרכז אחד (תל אביב רבתי) הוא סיכון אסטרטגי מהמעלה הראשונה; הימצאות שדה תעופה מרכזי אחד במדינה הוא סיכון אסטרטגי דומה; וכדומה.

התפתחותה של רכזת וקריסתה

מטרתה של כל רכזת מורכבת משני היבטים, חיובי ושלילי:

• החיובי - לצבור מקסימום עוצמה.
• השלילי - למנוע התפתחות רכזת מתחרה.

בתחילה, רכזת זקוקה לעזרה על מנת לגדול, אולם מרגע שהיא מתחילה לאסוף אליה קשרי גומלין, התהליך מתעצם והולך, עד שמשלב מסוים הוא מתבצע מעצמו, ללא צורך בסיוע חיצוני. בניגוד לתהליך בניית הרכזת שהוא ארוך וסיזיפי, קריסה של רכזת היא תהליך מהיר בהרבה, ויכול להתרחש באופן ויראלי. מקרה בוחן לתהליכים הללו יכולה לשמש פרשת עלייתו והתאבדותו של מנכ"ל מכבי תל אביב בכדור סל, מוני פנאן. פנאן שימש כמנהל מכבי ת"א, לכאורה, חינם אין כסף, משך 16 שנים תמימות. במסגרת תפקידו היה מעורב, בין היתר, במשא ומתן על שכר השחקנים, איתורם והתאמתם למועדון. בנוסף, שימש גם כסגן יו"ר הדירקטוריון שלה, שאמור לפקח עליה. כך הפך לרכזת רבת עוצמה. את קשרי הגומלין שצבר ניצל ליצירת בנק השקעות פרטי, רווחי במיוחד לכאורה, למשקיעים בו. כ- 200 מקורבים 'ברי מזל' - מאמנים, עיתונאי ספורט ושופטי ספורט - השקיעו בסתר מליונים כל אחד בבנק של פנאן. המעיין יבש כאשר סיים פנאן את תפקידו; ואז, תהליך הקריסה היה מהיר. הוא הוביל את פנאן להתאבדות ואת משקיעיו, לאבד את כספם... [למאמר: "מה למדנו על "תורת הרשתות" מהבנק של מוני פנאן", לחצו כאן]

[הצילום המקורי נוצר הועלה לויקיפדיה ואושר לשימוש על ידי אילן קוסטיקה מוויקיפדיה העברית]

מלכודת המייסד: דוגמה לשימוש ארגוני בתופעת הרכזת

מלכודת המייסד היא תסמונת "הכל דרכי"... היא מאפיינת ארגונים המצויים בצמיחה, שעדיין נשלטים על ידי היזם, כמנכ"ל ולעתים כיו"ר דומיננטי, כאשר הוא מעוניין או איננו מצליח להשתחרר מדפוסי הניהול הריכוזיים שאפיינו אותו בעבר והצליחו מאוד עד כה, אולם כבר אינם רלוונטיים לגודלו הנוכחי של הארגון ולאתגרים העומדים בפניו.

מפת הרשת שלמטה מציגה דמות מרכזית - המייסד (מוקפת בעיגול שחור) - השולט בארגון באופן מוחלט דרך קשרי היררכיה, ומדכא קשרי עבודה וקשרים חברתיים. המצב הזה הוא סיכון אסטרטגי לארגון שאינו יודע לעבוד בדרך אחרת. היה והיזם - הרכזת - 'יוצא מן המשחק', המערכת כולה קורסת!

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• אוסף המאמרים על רשתות ארגוניות;
• אוסף המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
• הרחבת המושג: 'מערכת מורכבת';
• אוסף המאמרים על 'רשת';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• הרחבת המושג: 'רשת';
• הרחבת המושג: 'צוואר בקבוק';
• הרחבת המושג: 'רשת שלמה';
• הרחבת המושג: 'רשת מקוטעת';
• הרחבת המושג: 'דינאמיות';
• הרחבת המושג: 'קשרי גומלין';
• הרחבת המושג: 'התארגנות עצמית';
• מאמר: "מה למדנו על "תורת הרשתות" מהבנק של מוני פנאן".

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב: מדינת תל אביב – איום על ישראל.
• ארנון סופר על כנס הרצליה ה- 14: ישראל ועתיד המזרח התיכון – יש מקום לדאגה!
• חרותי-סובר טלי (2010), האם ניתן להיות דירקטור אפקטיבי ב-118 חברות? דה מרקר, 27/9/2010.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון (2009), מה למדנו על "תורת הרשתות" מהבנק של מוני פנאן.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014),רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016),ניתוח רשתות ארגוניות (ONA) באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), צוואר בקבוק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת מקוטעת - נתקים ברשת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, בני סלוטקי (2013), מלכודת המייסד, ייצור ידע, 1/7/13.
• פנחס יחזקאלי (2009), מה למדנו על "תורת הרשתות" מהבנק של מוני פנאן, ייצור ידע, 27/10/09.
• ויקיפדיה: מקומות מרכזיים.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת שלמה: כולם עם, ובעד כולם…, ייצור ידע, 27/11/14.
• פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.